הכל על ידועים בציבור

מי הם הידועים בציבור?

הלכה למעשה, ידועים בציבור הם בני זוג שהחליטו לקשור גורלם אחד בשני, לקיים אורח חיים משותף כבני זוג נשואים לכל דבר ועניין, אך מטעמים שונים השמורים עמם בדרך כלל, נמנעו מלמסד את יחסיהם הזוגיים בנישואין דתיים או אזרחיים. מכאן המושג "ידועה בציבור כאשתו" ו"ידוע בציבור כבעלה". ההכרה המשפטית בבני זוג כ"ידועים בציבור" נועדה להשוות את מעמדם של בני זוג החיים יחד כנשואים, למעמדם של בני זוג נשואים.

"ידועים בציבור" אינו מושג מילוני, אלא הגדרה משפטית של יחסים בין בני זוג. וההגדרה המשפטית היא למעשה פרי חקיקה שיפוטית מבית מדרשו של בית המשפט העליון המצריכה הפעלת שיקול דעת שיפוטי על בסיס עובדות וראיות בדבר טיב יחסי הצדדים.

הידועים בציבור זוכים בנסיבות מסוימות לזכויות דומות ואף זהות לאלה של בני זוג נשואים, לדוגמא: זכות למזונות אישה, זכות למזונות ילדים, זכות לחלק ברכוש המשותף של הצדדים וכן זכויות סוציאליות שונות דוגמת "קצבת שארים" לה זוכים הידועים בציבור במקרה שבן הזוג נפטר וביהמ"ש הכיר בבן הזוג שנותר בחיים כ"ידוע בציבור" בעל זכויות.

מה הם התנאים להכרה בבני הזוג כידועים בציבור:

במרוצת השנים קבעו בתי המשפט שני תנאי סף לקיומה של מערכת יחסים של ידועים בציבור:

האחד – חיי משפחה והשני – ניהול משק בית משותף.

כמו כן, קבעו בתי המשפט קריטריונים שונים לפיהם ניתן ללמוד האם מדובר בבני זוג ידועים בציבור. המבחנים לקביעת 'ידועים בציבור' מבוססים ברובם על לשון סעיף 55 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 הקובע את זכותם של ה'ידועים בציבור' לירושה על פי דין. הסעיף אינו נוקט במונח "ידוע בציבור" אלא קובע תנאים מפורשים: "איש ואשה החיים חיי משפחה, במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה".

אז מה בעצם אומר הביטוי "חיי משפחה וניהול משק בית משותף"?

ביטוי זה נתפרש לא אחת ע"י בתי המשפט בארץ, אשר הבהירו אותו כך:

חיי אישות: הוא תנאי המורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה.

ניהול משק בית משותף: הכוונה היא כי לא מדובר בסתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור עניני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים.

בתי המשפט הדגישו כי אין המדובר כאן על שני תנאים מנותקים, שאינם משתלבים זה בזה, אלא על שני מרכיבים השזורים זה בזה: "לא על חיי משפחה לבד המדובר כאן, אלא על חיי משפחה בעלי אופי מוגדר, היינו כאלה שביטוים בקיום משק בית משותף".

שופט בית המשפט העליון, דב לוין קבע בפסק דין משנת 1985 כי: "נוכח ההכרה בעובדה שלא ניתן לגבש מתכונת אחת וקריטריונים מדויקים למונח "חיי משפחה" ולמונח "ניהול משק בית משותף" נקבע כי שאלת קיומם של תנאים אלה ראוי שתיבחן על פי קריטריונים סובייקטיביים דהיינו כיצד ראו בני הזוג עצמם את מערכת היחסים ביניהם. אין לחפש ואין לגבש קריטריונים נוקשים לדיבור "חיי משפחה" ולדיבור "משק בית משותף".

השופט שאול שוחט בתמ"ש 16870/00 פלונית נ' פלוני הגדיר זאת כך:

"אם מתגוררים בני הזוג במשך שנים ארוכות תחת קורת גג אחת המשמשת להם מעון משותף ובה מעבירים את עתותיהם, לרבות ארוחות וסעודות משותפות, כאורח חיים קבוע, יוצאים הם ומבלים ביחד, לבדם ועם אחרים, נוסעים נסיעות משותפות לחו"ל, דואגים האחד לרעהו מי במימון ומי בביצוע מטלות הבית ואף מביעים, האחד כלפי רעהו, את דאגתם למצבו ולהבטחת שלומו ובריאותו – כל אלה יש בהם כדי ללמד על יחסים "בעלי אופי של חיי משפחה"

אופי זה של יחסים הוגדר ע"י נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, אהרון ברק בבג"צ דנילוביץ:

"זו שעמה הוא חי ואיתה הוא מנהל משק בית משותף, ממנה הוא נפרד כאשר הוא יוצא לענייניו, ואליה הוא חוזר בערוב היום, זוהי אמת המידה המשותפת לבת זוג ולידועה בציבור גם יחד"

דוגמאות לקריטריונים נוספים לפיהם ביהמ"ש יכיר בבני הזוג כידועים בציבור:

גידול ילדים מהווה אינדיקציה לקיומם של חיי משפחה אך לא מהווה דרישה הכרחית –

אם ישנה כוונה מצד בני הזוג החיים יחדיו לגדל ילדים ולהמשיך את הדור, הרי שדבר זה עשוי להוות אינדיקציה משמעותית לקיומם של חיי משפחה במשק בית משותף; בנסיבות מסוימות היא אף עשויה לתמוך במסקנה כי בני הזוג התכוונו ליצור שיתוף בנכסיהם. עם זאת אין מדובר בדרישה הכרחית ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו.

קיומם של יחסי אישות – על פי הפסיקה בבתי המשפט, מדובר בקיום יחסי אישות סדירים כשל זוג נשוי ולא ביחסי מין מזדמנים.

שיתוף כלכלי בין בני הזוג – מגורים משותפים או חשבון בנק משותף אינם מהווים תנאי מחייב, אולם אלו תנאים חיוניים, בהתקיימם ישנו סיכוי גבוה כי ביהמ"ש יכיר בבני הזוג כידועים בציבור.

ההיבט החברתי וידיעת הציבור – בעבר ידיעת הציבור והאופן בו הציגו עצמם בני הזוג בחברה  נדרשה כחלק מהוכחת הקשר בין בני הזוג. כאשר בן זוג היה רוצה להוכיח בפני ביהמ"ש כי הוא ידוע בציבור, היה עליו להביא עדים וראיות לביהמ"ש (האם בני הזוג נראו יחד, יצאו לבלות, הגיעו לאירועים משפחתיים יחדיו, נסעו לחופשות, קנו מתנות אחד לשני)

ברבות השנים, שונתה ההלכה ונקבע כי ידיעת הציבור אינה משנה, היא לא מה שתגרום להוכחת הקשר בין בני הזוג, שכן הדבר שקובע הוא אומד דעתם של הצדדים, מה הייתה כוונתם.

רק במקרה בו כוונת הצדדים אינה ברורה, אזי שניתן לפנות למקורות חיצוניים כמו עדים וראיות.

האם אדם נשוי יכול להימצא בקשר של "יודעים בציבור"?

בשנת 1962 נקבע בפס"ד פסלר כי  גם אדם נשוי יכול לנהל קשר של "ידועים בציבור". בעקבות פס"ד פסלר תוקנו חוקים מסוימים דוגמת חוק מס עיזבון וחוק הירושה.

כמה זמן על בני הזוג להיות ביחד על מנת שיוגדרו כידועים בציבור?

אין תקופת זמן מוגדרת, שכן העניין פתוח להכרעת ביהמ"ש. אולם, בפס"ד אמיר נ' זגר נקבע כי למרות שבני הזוג התגוררו יחדיו במשך תקופה של כ-3 חודשים בלבד, ביהמ"ש הקנה לאישה מעמד של ידועה בציבור לצורך ירושה מבן זוגה המנוח.

ולסיום, פסק דין מעניין מהעת האחרונה –

המאהבת ילדה 9 ילדים למנוח והוכרה כידועה בציבור, אך לא זכתה בכספי העיזבון

המנוח, בן העדה הבדואית, היה נשוי ולו 6 ילדים, כאשר במקביל לנישואים אלו, קיים המנוח קשר אינטימי עם התובעת ומקשר זה נולדו להם 9 ילדים משותפים.

לאחר מותו של המנוח תבעה המאהבת מביהמ"ש לענייני משפחה בקריות כי יכיר בה כידועה בציבור של המנוח וזאת על מנת לקבל מחצית מרכושו של המנוח. תביעתה של המאהבת הגיעה לבסוף לשולחנו של בימה"ש העליון ושם קבע השופט אליקים רובינשטיין כי יש להכיר במאהבת כידועה בציבור של המנוח, שכן קיומם של תשעת הילדים הוא שיקול רב חשיבות אשר מהווה גורם עיקרי לקביעתם של הצדדים כידועים בציבור. יחד עם זאת, נקבע כי למרות שהמאהבת שהוכרה כידועה בציבור גידלה וטיפחה את תשעת ילדיו של המנוח, הרי שלא נמצאה כל ראיה לשיתוף כלכלי בין השניים ולכן תביעתה של המאהבת לשיתוף ברכושו של המנוח נדחתה.