משרד: 077-3487178 | נייד: 054-5487178 | [email protected]
בחרו עמוד

עורך דין גירושין

עורך דין גירושין

איך לנהל נכון תיק גירושין?

ניהול תיק גירושין הוא עסק מורכב, הן בהיבטיו המשפטיים ובוודאי בהיבטיו האישיים-רגשיים.

בניגוד לתביעות אזרחיות רגילות, תביעות גירושין גורמות לצדדים כאב וקושי רב, שכן תיק גירושין עוסק בעניינים אישיים, רגשיים, שלא בהכרח מאפיינים תיקים "אזרחיים" רגילים. לכן, בשל הקושי הקיים, נשאלת השאלה: כיצד נכון לנהל תיק גירושין? מה כדאי לעשות ומה עדיף לא לעשות? אילו טיפים יכולים לסייע בניהול הליך גירושין יעיל, נכון ומהיר? על כל אלו, במאמר שלהלן.

איך מתנהל הליך גירושין?

הליך גירושין הוא מונח רחב, הכולל תתי הליכים רבים שמרכיבים, כולם יחדיו, הליך אחד – הוא הליך הגירושין. הסברה הרווחת, היא שגירושין כוללים רק את תביעת הגירושין המתנהלת בבית הדין הרבני.

ברם, סברה זו שגויה מן היסוד, היות ובמסגרת הליך הגירושין, לא די רק בגירושין, אלא יש לערוך חלוקה של הרכוש המשותף של בני הזוג.

בנוסף, יש להסדיר את שאלת משמורת הילדים של בני הזוג, שכן עם הגירושין, האחריות ההורית בוודאי לא מסתיימת. יתר על כן, במסגרת ענייני המשמורת והגירושין, על בני הזוג גם להסדיר את תשלום דמי המזונות שמשולמים ע"י האב לטובת כלכלת ילדיו. כל אלו הם הליכים נפרדים, המצריכים לא אחת תביעות שונות ומקבילות.

יתרה מכך, כל תביעה נושאת גם עלות כספית שונה וגם שכר טרחה לעורך דין גירושים שמלווה את בן הזוג או את בת הזוג. כל אחד מאותם הליכים מתנהל על פי סדרי דין שונים וכל אחד מהם יכול להתנהל בערכאה משפטית שונה, כפי שיוסבר בהמשך המאמר.

מכאן, שהליך גירושין הוא למעשה הליך הכולל מגוון רב של הליכים משפטיים. אך נתחיל באמירה אופטימית: כל הליך הגירושין יכול להתנהל בשתי דרכים. אפשר לנהל אותו בצורה קשוחה, קרי: באמצעות ניהול הליכים משפטיים יקרים ומורכבים. אך מנגד, אפשר לנהל אותו בצורה יעילה, קרי: באמצעות הסדר כולל וחתימה על הסכם גירושין. בוודאי שהאפשרות השנייה עדיפה יותר, זולה יותר ובוודאי נוחה ומומלצת יותר, כך לדעת רוב עו"ד גירושים העוסקים בתחום זה. נפרט להלן לגבי כלל הליכי הגירושין.

תביעת גירושין בבית הדין הרבני

אין ספק שהחלק המוכר ביותר של תביעת הגירושין, הוא עצם הגירושין בבית הדין הרבני. לרוב, גירושין נערכים בבית הדין הדתי, לא רק לגבי יהודים, אלא גם כאשר מדובר בנוצרים, מוסלמים ודרוזים. זאת, מכיוון שבישראל אין הפרדה בין דת למדינה בכל הנוגע לדיני המשפחה. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים ("נישואין וגירושין"), התשי"ג-1953, קובע, כי נישואין וגירושין בין יהודים בישראל ייערכו על פי דין תורה. כפועל יוצא, קיימים בישראל בתי דין רבניים, בהם יושבים דיינים בעלי הכשרה תורנית דתית. בתי דין אלו שופטים בכל הנוגע לענייני גירושין ונישואין על פי הדין הדתי-אישי, כלומר על פי ההלכה היהודית.

בד בבד, בכל הנוגע לבני דתות שונות בישראל (קרי: מוסלמים, נוצרים ודרוזים), חל הדין הדתי-אישי, בהתאם ל"דבר המלך במועצתו" משנת 1922. זהו למעשה הדין המנדטורי-בריטי, שנקבע עוד בטרם הקמת מדינת ישראל והוא תקף עד היום. אותו דין קובע, כי לעדות הדתיות בישראל תהיה סמכות ייחודית לדון בענייני אישות, קרי: נישואין וגירושין.

"דבר המלך במועצתו" התייחס גם ליהודים, אך לאחר הקמת המדינה. בשנת 1953 הסדירה הכנסת את הנושא בחקיקה ספציפית, קרי: חוק בתי הדין הרבניים המוזכר מעלה. בכל הנוגע לבני דתות שונות בישראל, חל עדיין האמור ב"דבר המלך במועצתו". כך שבישראל ישנם גם בתי דין שרעים, השופטים בענייני נישואין וגירושין בין מוסלמים וכן בתי דין נוצרים ודרוזים. באשר לבית הדין הרבני, מעליו קיים בית דין רבני גדול, היושב בירושלים ומשמש בתור ערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים האזוריים.

היות ובישראל אין הפרדה בין דת למדינה, במיוחד לא בענייני מעמד אישי, הרי שהמצב היום הוא – שבני זוג שהם בני דתות שונות אינם יכולים להינשא כחוק בישראל. ברור שבני זוג כאלו יכולים לחיות יחדיו חיי זוגיות, אך לא להינשא בישראל על פי הדין החל עליהם. זאת, מכיוון שאף דת מהדתות בישראל לא מכירה בנישואי "תערובת". לדוגמא: נישואין בין נוצרי ליהודייה ולהיפך. לשם כך, אפשר להינשא בחו"ל ועל כך נסביר בהמשך, ביתר פירוט.

עילות גירושין

כאמור, בישראל נישואין וגירושין מוסדרים על פי הדין הדתי-אישי, כך שמכוח ההלכה היהודית, כדי להתגרש יש צורך בעילת גירושין. נזכיר, כי נישואין וגירושין נערכים על פי הדין הדתי, קרי: בית הדין הרבני שופט בנושאים אלו על פי הדינים הקיימים בהלכה היהודית, לא על פי חוקי הכנסת. מכאן, שמכוח ההלכה היהודית, כדי להתגרש צריך "סיבה". בעגה המשפטית, הסיבה נקראת "עילת גירושין". לפניכם כמה דוגמאות לעילות הגירושין המוכרות במשפט העברי (מדובר ברשימה חלקית):

בגידה: כשמה כן היא – אישה שמקיימת יחסי מין עם גבר אחר נחשבת כבוגדת. לפי ההלכה היהודית, היא לא תהיה זכאית לכתובתה וילדים שייוולדו לה מגבר אחר, ייחשבו בתור ממזרים האסורים בקהל "אלוהים". מכאן, בגידה היא עילת גירושין על פי הדין הדתי. יודגש, כי זו עילה שמתייחסת לנשים ולא לגברים.

מעשה כיעור: מעשה כיעור הוא שלב נמוך יותר מבגידה. הכוונה למקרים, שבהם האישה אינה מתנהגת בצורה ראויה: מבלה עם גבר אחר, מתנשקת בפרהסיה עם גבר אחר וכיו"ב. גם מעשה כיעור מוגדר בתור עילת גירושין.

מום: מום פיזי יכול לשמש בתור עילת גירושין הן לטובת הגבר והן לטובת האישה. עם זאת, יש צורך להראות שמדובר במום שהוסתר לפני הנישואין והתגלה רק לאחריו.

אלימות: כמובן שאלימות שמופנית ע"י הגבר לאישה, משמשת בתור עילת גירושין, שכן הדת היהודית אוסרת על אלימות כלפי נשים.

אי קיום יחסי מין: הכוונה היא לאי סיפוק צרכים מיניים וזו עילה המתייחסת לגבר ולאישה. במידה ומי מהם מסרב לקיים יחסי מין עם השני, הרי שהתנהגות זו יוצרת עילת גירושין.

כאמור, מדובר ברשימה לא ממצה של עילות הגירושין, אך תמיד חשוב להיוועץ בעורכת דין גירושין ולתאר בפניה את כלל העובדות בגינן מבקשים להתגרש. זאת, מכיוון שלעילות גירושין יש השלכות שונות על אופי הגירושין – אך זהו נושא רחב שלא יפורט במסגרת מאמר זה.

בית המשפט לענייני משפחה

ע"פ החוק, ענייני נישואין וגירושין ידונו רק בבתי הדין הרבנים. מנגד, הערכאה המקבילה בישראל העוסקת בדיני משפחה, היא בית המשפט לענייני משפחה, שהוקם מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ו-1995.

לבית משפט זה יש סמכות לדון בכל עניין משפחתי, למעט ענייני נישואין וגירושין, כאשר ישנם נושאים שיש לו לגביהם סמכות מקבילה, לדוגמא: תביעות מזונות, שנחשבות אומנם כחלק מענייני גירושין, אך לא במפורש. לכן, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מקבילה לגביהם.

בבית המשפט לענייני משפחה יושבים שופטים "רגילים", שהם חלק מהמערכת האזרחית של מערכת המשפט והם ממונים ע"י וועדה לבחירת שופטים. לרוב, מדובר בשופטים בעלי ניסיון רב בתחום דיני המשפחה, שכעורכי דין שימשו בתור עו"ד דיני משפחה. נעיר, כי לא אחת קיים מרוץ סמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים, מה שיוצר קושי רב ומסבך את הליכי הגירושין.

נסביר אודות "מירוץ הסמכויות":

לכאורה, ע"פ החוק לבית הדין הרבני יש סמכות לדון רק בענייניי נישואין וגירושין. מנגד, בית הדין קונה סמכות, במקרים שבהם מוגשות אליו תביעות שכרוכות בהן נושאים נוספים, כגון: משמורת, רכוש, מזונות. ככל שהתביעה מוגשת ראשונה לבית הדין והתביעה כורכת נושאים נוספים, אזי קיימת לבית הדין סמכות לדון במלוא התיק. תביעת גירושין מוגשת קודם כל לבית הדין, אך רק כתביעת גירושין. במקביל, מוגשות תביעות מזונות ומשמורת לבית המשפט לענייני משפחה, משום שישנם מקרים שעדיף לפעול בצורה כזו. יש מקרים שעדיף, בין אם לבעל ובין אם לאישה, להגיש תביעה כרוכה לבית הדין הרבני. השאלה האם עדיף לפעול כך או אחרת, נגזרת אך ורק מנסיבות המקרה. חשוב מאוד להתייעץ עם עו"ד לגירושין במקרים כאלו, היות ורק עורך דין לגירושין יידע להמליץ כיצד נכון לפעול בכל מקרה.

כאמור, קיימת בישראל בעיית "מירוץ סמכויות" בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה, מה שבוודאי פוגע בוודאות המשפטית ולעיתים, יוצר כפל הליכים משפטיים, קל וחומר גורם לעלויות כספיות גדולות יותר, המוטלות על בני הזוג.

כך, יפים דבריו של בית המשפט העליון בנושא:

"אחד מקווי האופי המיוחדים של המשפט הישראלי, הוא קיומה של מערכת שיפוט דתית בענייני המעמד האישי. בעניינים אחדים קיימת סמכות שיפוט מקבילה למערכת השיפוט האזרחית ולמערכת השיפוט הדתית, כשהבחירה ביניהן נתונה לבעלי הדין או לאחד מהם. אפשרות בחירה זו – שהיא ביסודה ביטוי לאוטונומיה האישית – גורמת לעיתים לסכסוכי סמכות בין המערכות ולתמרונים טקטיים של בעלי הדין"

(בג"צ 4122/02 בת חן גרוני נ' בית-הדין הרבני הגדול ירושלים, פ"ד נז(1), 537, 540-539).

גירושין מנישואין אזרחיים

כאמור, נישואין וגירושין יכולים להיערך רק על פי הדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. אך מה קורה אם בני הזוג אינם בני אותה דת, או שמא הם בני אותה דת אך הם פסולים לחיתון בישראל? כמו כן, מה קורה במקרה של בני זוג חד מיניים, שבוודאי לא יכולים להינשא מכוח הדין הדתי?

לשם כך, ניתן כיום להינשא במדינה זרה. בישראל נישואין אזרחיים אינם מוכרים, אין חקיקה שמאפשרת זאת. ברם, פסיקת בתי המשפט לאורך השנים, התירה לבני זוג להינשא במדינות זרות, לחזור ארצה לאחר מכן ולהירשם בישראל במשרד הפנים כבני זוג נשואים.

עם זאת, לאפשרות זו יש סייג עיקרי. דהיינו: כדי להינשא במדינה זרה ולהירשם בישראל, יש צורך שהנישואין יוכרו במדינה הזרה. כלומר, אם הנישואין אינם מוכרים במדינה בה נערכו, לא יוכלו בני הזוג להירשם בישראל כבני זוג נשואים.

נשאלת השאלה – כיצד בני זוג, שנישאו בנישואין אזרחיים, יוכלו להתגרש בישראל? התשובה היא פשוטה ומתחלקת לשני חלקים: החלק הראשון, הוא במקרה שבו מדובר בבני זוג שיכולים להינשא בישראל. אז יהיה עליהם להתגרש בישראל לפי הדין הדתי-אישי. קרי: אם מדובר ביהודים, יהיה עליהם להתגרש בבית הדין הרבני. החלק השני, הוא במקרה שמדובר בבני זוג שפסולים מלהתחתן בישראל, אז יהיה עליהם להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה, הנקראת "בקשה להתרת נישואין". הוא הדין אגב, כאשר מדובר בבני זוג חד מיניים, שגם הם כאמור יכולים להירשם בישראל כנשואים ובלבד שנישאו במדינה זרה, המכירה בתוקף הנישואין.

תביעת – להוריד "גירושין בהסכמה"

בניגוד לתביעת גירושין רגילה, שמתנהלת כמו הליך משפטי, ישנה אפשרות להגיש "בקשה לאישור הסכם גירושין". זאת, באמצעות חתימה על הסכם גירושין והגשתו לבית הדין הרבני או לביהמ"ש למשפחה לאישורו. בניגוד לתביעת הגירושין, כאשר מוגש לבית הדין הסכם גירושין, לא מוערמים על הצדדים קשיים יתר על המידה. אין צורך להוכיח עילת גירושין, שהרי אלו נעשים ברצון ובהסכמה של שני בני הזוג. במקרה של גירושין מוסכמים, יש לחתום על הסכם גירושין, להגיש אותו כתביעה מוסכמת לבית הדין הרבני, לצרף כמובן אסמכתאות כגון: צילום תעודות הזהות של בני הזוג, צילום תעודת נישואין, העתק פרטי ילדים וכן יש לשאת בתשלום אגרה בסך 250 ₪ (נכון לזמן כתיבת שורות אלו).

עם הגשת הבקשה, יקבלו בני הזוג זימון לדיון בפני בית הדין. במעמד הדיון הם יישאלו מספר שאלות, אולי גם ייחקרו על כנות הסכמתם להתגרש וכן ייתכן שיעשה שכנוע מצד הדיינים כדי לשקם את מערכת היחסים ולהימנע מגירושין. אך בכך, ניסיונות השכנוע יסתיימו, שכן לאחר מכן, בני הזוג יקבלו פסק דין לגירושין.

אין ספק שגירושין בהסכמה הם מהירים בהרבה, נוחים ויעילים, בהשוואה לגירושין לאחר ניהול תביעת גירושין. מה גם שגירושין הנעשים בהסכמה, הם גם זולים בהרבה.

תביעת מזונות

החובה לשלם מזונות נובעת מכוח הדין הדתי-אישי. חובה זו קבועה בכל הדתות המוכרות בישראל ובמיוחד בדת היהודית. מזונות נועדו לסייע לילדיו של האב מבחינה כלכלית. לכן, חובת תשלום המזונות היא אבסולוטית, כלומר – לא ניתן לקבל פטור מתשלום מזונות (למעט מקרה אחד, שיוסבר להלן).

לשם קבלת דמי מזונות, על האישה להגיש תביעת מזונות קבועים וכן בקשה למזונות זמניים. תביעה זו ניתן להגיש לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. בדרך כלל, דמי המזונות המינימליים עומדים על סך של 1,400 ש"ח, כאשר ככל שהכנסתו של הבעל גבוהה יותר, שיעור המזונות יהיה גבוה יותר.

עוד נבהיר, שתשלום דמי מזונות אינם גורעים מחובת האב גם בהוצאות מדור, הוצאות רפואיות ובתי ספר לטובת הילדים. כמו כן, ברוב המקרים דמי המזונות משולמים עד לשחרור הילדים משירותם הצבאי או הלאומי.

מקרה אחד שבו האב עשוי לקבל פטור מחובת מזונות, הוא מקרה של "ילד מורד". דהיינו, כאשר האב מוכיח שבנו אינו מעוניין לפגוש בו. עם זאת נבהיר, כי מקרים כאלו הם נדירים, שכן בתי הדין ובתי המשפט לא בנקל פוטרים אבות מחובת מזונות.

תביעת משמורת

עוד הליך שמהווה חלק מהליך הגירושין, הוא עניין המשמורת. דהיינו, כאשר ההורים מתגרשים עליהם להסדיר את ענייני משמורת הילדים. קרי: מי יהיה ההורה המשמורן שעליו תוטל מלאכת הטיפול השוטף בילדים ומי יהיה ההורה אשר יקבל הסדרי ראיה. לחלופין, בני הזוג יכולים גם לקבוע, כי המשמורת ביניהם תהיה משותפת.

כדי להסדיר את ענייני המשמורת, אפשר לעשות כן באמצעות תביעת משמורת, או באמצעות הסכם תוך היעזרות בעו"ד גירושין שהוא גם מגשר, או באמצעות הסכם ישיר בין ההורים. יוער, כי הסכם משמורת צריך לקבל אישור של ערכאה משפטית (בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה).

איזון משאבים

כל עורכת דין משפחה בוודאי תסכים, שאחד הנושאים היצריים ביותר במסגרת הליך הגירושין, הוא נושא הסדרת חלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג. תמיד מתגלעות מחלוקות בנושא, שכן תמיד יש בן זוג אחד שטוען, שתרם כספים רבים יותר למערכת היחסים. לכן, המצב החוקי הבסיסי הוא "איזון משאבים", קרי: חלוקת רכוש שווה וזאת בהתאם לחוק יחסי ממון, התשל"ג-1973.

לעומת זאת, את חלוקת הרכוש השווה אפשר להתנות, במידה ובני הזוג מחליטים לעשות כן באמצעות הסכם ממון, או כמובן הסכם גירושין. אם אין הסכמה, יכולים בני הזוג להגיש תביעה לאיזון משאבים או לפירוק שיתוף (כאשר מדובר בדירת מגורים שאותה יש למכור).

טיפים לגירושין מוצלחים

עד כה – הסברנו כיצד מתנהל הליך גירושין. ניתן לסכם ולקבוע, כי הליך גירושין הוא הליך מורכב למדי, שמצריך תעצומות נפשיות, הוצאות כלכליות וסבלנות רבה. עם זאת, את הליך גירושין כדאי לדעת איך לנהל, כיצד להתנהל, מה נכון לעשות ומה עדיף לא לעשות. בתור עו"ד משפחה בעל ניסיון רב, מצאתי לשתף מעט מהידע המקצועי שלי באמצעות הצגת חמישה טיפים, שבוודאי יכולים לסייע בקיום הליכי גירושין מוצלחים, כדלקמן:

  1. לנהוג בהגינות: אל תשכחו אף פעם – שאתם מתגרשים מאדם שהתחתנתם עמו, הבאתם עמו ילדים והקמתם עמו בית. לכן, גם בהליך גירושין עליכם לנהוג בכבוד עם בן הזוג, להבין את הבעיות עמן הוא מתמודד, לא להתנהג בצורה קנטרנית אלא בצורה מכובדת. אם תנהגו כך, ייתכן וגם הצד השני ינהג עמכם בצורה כזו, מה שבוודאי יקל על הליך הגירושין והכי חשוב על הילדים האהובים שלכם.
  2. להתייעץ עם עורך דין גירושין: לא ניתן לבצע פעולות המצריכות מומחיות וניסיון רב, מבלי שיש לכם את המומחיות הזו. לכן, במסגרת הליך גירושין (שהוא הליך מורכב, יקר, המצריך ידע משפטי רב), חשוב מאוד לקבל ייעוץ משפט מעו"ד לענייני משפחה. זו הדרך היחידה למזער נזקים ולהביא לתוצאה מיטבית במסגרת הליך הגירושין.
  3. לנהל הליך משפטי יעיל: אחת הדרכים להתגרש ביעילות ובמהירות, היא לא לנהל הליכי סרק. אם כבר הגעתם לסיטואציה שבה עליכם לנהל הליך משפטי בכל הנוגע לגירושין, חשוב מאוד לנהל את ההליך בצורה נבונה, לבחור באסטרטגיה נכונה, לתאם ציפיות עם עורך דין דיני משפחה המייצג אתכם ותמיד להתמקד בעיקר. אם הצד השני מגיש בקשות סרק, אין הכוונה שגם עליכם לעשות כן. תמיד בחרו להתנהל ביעילות ובמהירות.
  4. לחתור להסכם גירושים: הדרך היעילה ביותר להתגרש, היא באמצעות הסכם. זו הדרך הטובה ביותר לחסוך בעלויות כספיות, בוודאי בעלויות שכר טרחה לעורך דין משפחה שיכולים להגיע לעשרות אם לא מאות אלפי שקלים. כמו כן, זו הדרך לשמור על יחסים תקינים, שנדרשים בין בני הזוג לצורך גידול ילדיהם המשותפים. לכן, חשוב תמיד לנסות לחתור לחתימה על הסכם גירושין ולא לחתור לניהול הליכים משפטיים.
  5. למה התגרשנו? לא פעם, בסבך הליכי הגירושין – הקשיים, העלויות הכספיות והמתח הנפשי – בני הזוג שוכחים את מטרתם האמתית. לכן, הטיפ החשוב ביותר, שמשתלב עם שאר הטיפים שהוצגו עד כה, הוא לא לשכוח מהי המטרה האמתית שהצבתם לנגד עיניכם והיא: להתגרש כדי ליצור לעצמכם מציאות טובה יותר. אל תשכחו זאת.

לסיכום:

כולי תקווה שמאמר זה יסייע בידי מתגרשים או אנשים שעתידים להתגרש, לתכנן את מהלכיהם בצורה נבונה יותר וכן להביא לכך שהגירושין ייערכו בצורה יעילה, מכבדת ומהירה.

לבסוף, כל אחד רוצה לסיים את הליך הגירושין ולהמשיך בחייו במסלול חדש. לכן, כדי לעשות זאת בצורה מהירה וראויה, כדאי קודם כל לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין לענייני משפחה, לזכור, בד בבד, שמדובר בהליך שיסתיים לבסוף ולא לשכוח מהי המטרה האמתית, לשמה החלטתם להתגרש.

054-5487178" id="callnowbutton" > 
צרו קשר עכשיו

לייעוץ עם עורך דין
התקשרו:

077-3487178
054-5487178

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס

משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'

חגית הלוי ושות' משרד עורכי דין