משרד: 077-3487178 | נייד: 054-5487178 | [email protected]

בארה"ב, לזוגות נשואים אין לכאורה זכות חוקתית או חוקית להתגרש, ולכן פעולת הגירושין בעצם מפרקת "נישואין חוקיים". אולם, המדינות השונות בארה"ב מאפשרות לזוגות הנשואים להתגרש מכיוון שהדבר משרת את המדיניות הציבורית בצורה הטובה ביותר.

כדי לוודא שגירושין מסוימים אכן משרתים את האינטרסים של המדיניות הציבורית, ישנן מדינות אשר דורשות "תקופת צינון", ומחייבות תקופת זמן לאחר פירוד חוקי, אותה בני הזוג חייבים לעבור לפני שיוכלו להתחיל בהליכי גירושין.

בתי משפט בארה"ב מכירים כיום בשני סוגי גירושין:

א) גירושין מוחלטים הידועים כ- "גירושין וינקולו מטרימוני"( Vincula matrimonii) המשמעות (מלטינית) היא התרת הנישואין אשר מאפשרת לבני הזוג בבוא העת להינשא מחדש.

ב) גירושין מוגבלים הידועים כ- "א-מנסה אט ת'ורו" (mensa et thoro) המשמעות (שוב מלטינית) היא שולחן ומיטה אך הכוונה היא מזון ולינה.
גירושין מסוג זה הם בעצם פירוד של בני הזוג, בו הם אינם חייבים להתגורר יחד אך הנישואין עצמם לא הותרו. בני הזוג אינם רשאים להינשא מחדש, בניגוד לסוג הראשון.

על מנת להשיג גירושין מוחלטים בתי המשפט דורשים מהוכחות להתנהגות לא נאותה או עוולה שנגרמה מצדו של בן/בת הזוג – זאת בדומה לעילות הגירושין אשר נדרשים בני הזוג להציג בבתי הדין הרבניים בישראל.

בסיום הליך הגירושין מסוג זה הסטטוס של הגרושים יוחזר ל"רווקים" בניגוד לגירושין מוגבלים בהם הסטטוס של בני הזוג לא משתנה.

ישנן מדינות אשר מאפשרות "גירושי המרה", כלומר לעבור מגירושין מוגבלים בהם בני הזוג נמצאים במצב של פירוד חוקי ולעבור לגירושין מוחלטים, כלומר מצב של גירושין חוקיים, וזאת לאחר ששני בני הזוג חיו בנפרד לתקופת הזמן המצוינת בחוק.

מדינות רבות בארה"ב אף חוקקו את מה שנקרא "חוקי גירושין ללא אשם": לפי חוקים אלו אין צורך להוכיח התנהגות לא נאותה מצד בן/בת הזוג .

חוקים אלו מהווים תשובה לחוקים מיושנים אשר דורשים הוכחה בבית משפט של עילות גירושין שונות דוגמת ניאוף ע"י בן/בת הזוג, אולם למרות זאת, גם כיום, לא בכל מדינות ארה"ב נחקקו חוקים מסוג זה ("גירושין ללא אשם") ולכן במדינות אלו נדרשים הצדדים להוכיח עילות גירושין בבואם להתגרש.

תביעות לחלוקת רכוש בארה"ב

לאחר שבני הזוג הגישו לביהמ"ש את תביעת הגירושין, על בית המשפט להחליט לגבי אופן חלוקת הרכוש בין בני הזוג.

בעבר, לפני קיומו של "החוק להשוואת חלוקת הרכוש בין בני הזוג" נטו מחוקקים רבים לתעדף בחלוקת הרכוש את הצד המרוויח בין בני הזוג. מחוקקים אלו הפלו לרעה נשים בצורה לא פרופורציונלית מכיוון שבתקופת המאות ה- 18, 19 וה- 20 אחוז הנשים שנטלו חלק בכוח העבודה בשוק האמריקני היה נמוך משמעותית מאשר אחוז הנשים העובדות בסוף המאה ה- 20 ותחילת המאה ה-21.

באותה העת, המחוקקים לא התייחסו בצורה מספקת לתרומה של בן/בת הזוג (בדרך כלל האם) כעקרת בית ומטפלת עיקרית בילדים.

כיום, בתי המשפט בארה"ב מכירים בשני סוגים של רכוש בזמן ההליכים לחלוקת הרכוש –

  1. רכוש משפחתי – כולל את כל הרכוש אשר בני הזוג רכשו/השיגו ביחד או לחוד בזמן תקופת הנישואין.
  2. רכוש נפרד – הינו כל רכוש אשר אחד מבני הזוג השיג בטרם תקופת הנישואין ואשר לא שינה את ערכו בצורה משמעותית בתקופת הנישואין כתוצאה ממעשים של אחד או שני בני הזוג. ע"פ החוק, אם בעל הרכוש הנפרד ממיר / מחליף את הרכוש ברכוש אחר או מוכר את הרכוש, אזי הרכוש החדש או הכספים החדשים הקשורים במכירה כאמור נשארים רכושו הנפרד.

החוקים המודרניים חותרים לשוויון בחלוקה של נכסי הרכוש בין בני הזוג.

חלוקה שוויונית אינה בהכרח חלוקה שווה אלא הקצאה אשר צודקת ונכונה לאחר שקלול כל הנסיבות. ע"י חלוקה שוויונית של הנכסים השופט חותר להגיע לפירוד סופי של בני הזוג ולאפשר לשני הצדדים להתחיל את החיים שלאחר הנישואין עם מידה מסוימת של ביטחון ועצמאות כלכלית.

קריטריונים לחלוקת הרכוש

רוב בתי המשפט בארה"ב מכירים בקריטריונים הבאים בבואם לפסוק כיצד יחולק הרכוש בין בני הזוג:

  1. תרומה לצבירת הנכסים המהווים את הרכוש המשפחתי
  2. האם צד אחד קיבל נכס מניב בעוד שהצד השני לא קיבל
  3. תקופת הנישואין
  4. הגיל והמצב הבריאותי של הצדדים
  5. פוטנציאל ההשתכרות שני הצדדים
  6. ערך הנכסים הנפרדים של הצדדים
  7. היקף הזכויות הסוציאליות, הפנסיות וזכויות הפרישה של כל צד
  8. מיהו ההורה המשמורן והאם הוא זכאי למזונות
  9. תרומתו של בן/בת הזוג עקר הבית
  10. השלכות המס של החלוקה הרכושית על הצדדים
  11. האם התנהגות לא נאותה של אחד מבני הזוג היא זו שגרמה לגירושין.

כמו כן, לשופטי בתי המשפט למשפחה ניתנת סמכות רחבה לשקול קריטריונים אחרים.

תשלומי מזונות לבן / בת הזוג

בדומה למזונות אישה הנפסקים בישראל, בתי המשפט בארה"ב רשאים להורות לבן/בת הזוג לשלם שלושה סוגים שונים של מזונות לבן הזוג השני:

  1. מזונות קבועים – הצד המשלם נדרש להמשיך בתשלום למשך כל חיי מקבל התשלום או עד לנישואיו של מקבל התשלום.
  2. מזונות זמניים – הצד המשלם נדרש לשלם לצד המקבל לזמן קצר עד שמקבל התשלום יוכל לכלכל את עצמו בכוחות עצמו.
  3. מזונות שיקומיים – הצד המשלם נדרש לשלם מזונות אלו לתקופה קצרה לאחר שההליכים לחלוקת הרכוש נסתיימו. מטרת מזונות אלו לעזור לבן/בת הזוג בעל יכולת ההשתכרות המועטה יותר להתאקלם לחיים החדשים לאחר הנישואין.

בתי המשפט בארה"ב מורים על תשלומי מזונות במטרה לאפשר לבן הזוג לחיות את חייו ברמת החיים לה הורגל.

להלן הקריטריונים לפיהם פוסקים בתי המשפט מזונות:

  1. אורך תקופת הנישואין
  2. אורך תקופת הפרידה לפני הגירושין
  3. גילם של בני הזוג
  4. הכנסות בני הזוג
  5. הפוטנציאלי הכלכלי של כל אחד מבני הזוג
  6. מצבם הבריאותי של בני הזוג
  7. אשמתם היחסית של כל אחד מבני הזוג בסיום הנישואין

אם לבני הזוג נולדו ילדים משותפים בזמן הנישואין בית המשפט יכול לדרוש מהצד המשלם, לשלם עבור מזונות ילד לצד השני בעל המשמורת אך יש לשים לב לכך שמזונות (אישה) ומזונות ילד שונים הם.

ההבדלים בין הליך הגירושין בארה"ב לבין גירושין בישראל
4 (80%) 2 votes

 
לפגישה ללא תשלום - לחץ

לתיאום
פגישת היכרות
ללא תשלום
עם עו"ד חגית הלוי
התקשרו:

077-3487178
054-5487178

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס

משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'