דלג לתוכןדלג לפוטר

ביקש שבית המשפט יכיר בו כאב – ותביעתו נדחתה

בחלק גדול מהמקרים, אנו נתקלים בסיטואציות שבהן אב, מבקש שתיערך בדיקת אבהות, על מנת לוודא שילדיו הם אכן ילדיו. ברוב המקרים, סיטואציות כאלו, נולדות בשל סכסוכים בין בני הזוג, או במקרים שבהם ההיריון הוא תולדה של היכרות קצרה, או ב"שפת רחוב" – "סטוץ". אך במקרים חריגים יותר, אנו גם יכולים להיתקל בתביעות שמוגשות לבית המשפט לענייני משפחה, שעניינן, "הצהרה" לאבהות. כך גם המקרה שלפניכם/ן, שאותו נסקור במאמר שלהלן, אשר עוסק בתביעה שהגיש אב, לבית המשפט לענייני משפחה, בתביעה שיוכר ויוצהר – כי הוא האב. מה פסק בית המשפט לענייני משפחה? ומה היו נימוקיו?על כל אלו, במאמר שלהלן, אשר חיברנו לעיונכם/ן וידיעתכם/ן, הקוראות והקוראים. נבהיר כי אין במאמר ובאמור בו, כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי.

עובדות פסק הדין:

במסגרת תביעה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה, תמ"ש (י-ם) 23048-03-14 פרופ' מ.ג.ד נ' ד"ר ד. א, תבע האב מבית המשפט, שהוא יוכר בתור אביו של תינוקה של האישה. כמו כן, עתר האב לסעדים נוספים, בין היתר – ביקש שהאישה לא "תעשה שימוש בזרעו או בביציות שהופרו ממנו". מנגד, האישה, אשר מתגוררת בחו"ל, הגישה כתב הגנה במסגרתו טענה האישה, כי התובע אינו אבי הקטינה. עוד טענה, כי התובע מהלך עליה אימים, ולכן היא מבקשת את הגנת בית המשפט ממנו.במהלך הדיון בתיק, נחשף התיק הרפואי של התובעת, שם עולה כי היא אומנם הרתה כתוצאה מתרומת זרע, אך מדובר בתרומת זרע של תורם אלמוני – במסגרת בנק זרע. הקטינה, אגב, נולדה בשנת 2008. בית המשפט, אפשר לתובע – האב "לכאורה", לשקול את צעדיו בתיק, לאור חשיפת הממצאים מהתיק הרפואי של האישה. האב התעקש שהאם תערוך בדיקה גנטית, כדי לגלות את זהות האב. למעשה – הקשר עם הנתבעת נותק, ולמרות זאת האב עתר לחייב את הנתבעת בהוצאות כספיות, בגין כל יום שהיא לא תערוך בדיקה גנטית.בית המשפט דחה את בקשותיו, ולמעשה דחה את התביעה, מהנימוקים שנציג בחלק הבא.

נימוקי בית המשפט:

כאמור, בית המשפט דחה את התביעה. אין להתעלם מהדברים החריפים שכתב בית המשפט על התובע ועל התנהגותו. כך יפים הדברים: "לאור האמור לאחר שעיינתי במכלול חומר הראיות ושמעתי את  התובע וב"כ ואת ב"כ הנתבע 3 אין בית המשפט סבור  כי התובענה מגלה כל עילת תביעה כלפי הנתבעת ו/או כלפי הנתבעת 3.כמו כן הנתבעת מתגוררת בחו"ל במקום לא ידוע כיום, אינה מעוניינת בכל קשר עם התובע ומבקשת את הגנת בית המשפט מן התובע ואיומיו. בנסיבות אלה אין בית המשפט רואה כל תכלית בהמשך ניהול ההליך על חשבון זמנו השיפוטי  היקר של כלל הציבור ומשאבי המדינה".למעשה, גם בגלל חוסר התקשורת עם הנתבעת, וגם בשל העובדה שהתיק הרפואי שלה נחשף, למרות שלא נערכה בדיקת רקמות, בית המשפט מצא כי בחלוף חמש שנים בהן התיק מתנהל, אין מקום להמשיך לנהל את התיק. כך יפים הדברים: "לאחר חמש שנים בהן מתנהל תיק זה במלוא הסבלנות והרגישות, נראה כי בנקודת האיזון בין האינטרס של כלל הציבור מול רצונותיו של התובע  ובמיוחד בנסיבות שצוינו לעיל, גובר האינטרס הציבורי כי תובענה זו תבוא אל סופה, גם אם לא בא התובע על  מלוא סיפוקו".ספק אם התובע בא לידי סיפוקו, אך מבחינה משפטית, ככל הנראה די בממצאים שהתגלו בתיק, כדי להוכיח שלא התובע – הוא אבי הקטינה, שכאמור כלל לא מתגוררת במדינת ישראל.
 

שתפו את המאמר:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב print
Print
עו"ד דין חגית הלוי

משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'

משרדה של עורכת הדין חגית הלוי ושות' הוא משרד מנוסה המתמחה בדיני המשפחה, גירושין, צוואות וירושות.

ליצירת קשר חייגו: 077-9973919

צרו איתנו קשר


    אולי יעניין אותך גם...

    ניתן להגיע לפגישת ייעוץ שבה נבחן את המצב הקיים,
    תקבל/י תשובות והסברים לכל השאלות שלך ופתרון או המלצה מה כדאי לעשות.

    לייעוץ ראשוני התקשר/י  עכשיו: 077-3487178

    או מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

      צור קשר דילוג לתוכן