דלג לתוכןדלג לפוטר

פרידת בנות זוג חד מיניות

ביהמ"ש קבע בתביעת משמורת על תחילת יצירת קשר בין האישה שאינה ביולוגית לבין הקטין שנולד לאחר הפרידה מבת זוגתה. מעשה שהיה, כך היה – בנות זוג הכירו בשלהי 2009. לאחר שנתיים של זוגיות מוצלחת, נישאו השתיים בנישואין אזרחיים בשנת 2011. כזוג נשואות, החלו השתיים בתהליך של תרומת זרע, לשם פריון. ההליך הוכתר בהצלחה ואכן, נולד הילד ע' בשנת 2012. האם שאינה ביולוגית (להלן: "המשיבה") אימצה את ע' במטרה להיות מוכרת כאמו ושתיהן שימשו בתור האימהות של ע'. לאור ההצלחה, בשנת 2015 בנות הזוג החלו בתהליך בשנית. בעת קליטת ההיריון השני (להלן: "הקטין ס'") ועוד בטרם הספיקה לסיים המשיבה את הליך האימוץ, עלו היחסים בין השתיים על שרטון ואכן – בנות הזוג נפרדו.

מה הדין במקרה הייחודי הזה? מה קבע בית המשפט לגבי המשמורת בין בנות הזוג? במאמר זה, נציג את טענות הצדדים והסיבה שבגינה התיר בית המשפט משמורת למשיבה, למרות שזו לא ראתה ואף לא הכירה את הילד, עד החלטה בית המשפט. מאמר זה מובא לידיעתכם/ן ולעיונכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

עובדות המקרה:

במקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, במסגרת רמ"ש 72549–01–18 פלונית נ' אלמונית, נדונה ערעורה של האם הביולוגית, למתן סעד זמני של משמורת על הקטין ס'. לאור סכסוך האימהות, מונתה עורכת דין אשר שימשה כאפוטרופוס של הילדים, במטרה לדאוג לשמירה על האינטרסים שלהם ולמנוע קבלת החלטה שתהיה מוטה לאינטרסים האישיים של כל אחת מהאימהות.

בעזרתה של אותה אפוטרופוסית ובעזרת תסקיר של משרד הרווחה, נקבע שוני בין שני הילדים. בנוגע לקטין ע', נקבעו שזמני השהות של ע' עם הצדדים יהיו שווים: בימים ראשון ורביעי ובכל סוף שבוע שני אצל המבקשת ובימים שני וחמישי ובכל סוף שבוע שני אצל המשיבה. בשבוע שבו הקטין שוהה אצל המבקשת בסוף השבוע, הוא ישהה אצל המשיבה גם ביום שלישי ולהיפך.

לקטין ס', שאיתו המשיבה לא חיה בעבר, מונה עו"ס לסדרי דין ונקבע כי בשיתוף עו"ס מרכז הקשר בעיר המגורים, יחלו בהליך יצירת קשר בין הקטין ס' לבין המשיבה, במסגרת מרכז הקשר, שהוא מרכז המפקח על מפגשים בין הורה לילדיו, בהתאם להסדרי ראייה שנקבעו על ידי בית המשפט.

בהודעת הערעור, המערערת טענה את הדברים הבאים: ראשית, הסעד שניתן ע"י קמא (דהיינו, בית המשפט לענייני משפחה) אשר דן באותו התיק, הוא סעד קבוע ובלתי הפיך. כמו כן, העובדה שמדובר באחים, אינה מקימה קשר הורי בין המשיבה לקטין ס'. בנוסף, לא התקיימו התנאים ליצירת אפוטרופוס נוסף לקטינים, מעבר להורה הביולוגי, מאחר שס' אינו בנה של המשיבה.

טענות המשיבה לערעור, הינן אלו: הסעד הניתן הינו מינורי וזמני ואינו בגדר בלתי הפיך. לעניין קשר האחים, התכוון בית המשפט לפעול לטובת הקטינים ולא ליצור קשר הורות כנגזרת מכך ולעניין אפוטרופסות מדובר בתנאי שאותו לא ביקשה המשיבה.

נימוקיו של בית המשפט:

בית המשפט דחה את הערעור, בקבעו כי בית המשפט קמא צדק בקביעותיו. בית המשפט התייחס רבות למינוי המומחה והמלצותיו בבית משפט קמא, אשר קבע כי טובת הקטינים הינה לפעול על פי דפוס זה, במטרה ליצור לאלו קשר של אחים וכן לשמור על יציבות וודאות בחייהם.

חשוב לציין כי הערך "טובת הילד", הינו ערך עליון כאשר ניגש בית המשפט לעסוק בענייני קטינים. מדובר בערך היונק מהאמנה הבינלאומית לזכויות הילד, שעליה חתומה ישראל וכן מעוגן בחקיקה בחוקים ישראליים רבים העוסקים בקטינים. בית המשפט יבחר ברוב המקרים לבחון כל עניין לגופו ועל פי הילד הספציפי, במטרה להגיע לטובתו האישית והבלעדית.

עקב כך, הסכימה ערכאת הערעור עם בית משפט קמא, לאור בחינתו בעזרת אנשי מקצוע את טובת הילדים ס' ו–ע' וללא קשר לאינטרסים של המערערת והמשיבה.

לסיכום:

משמורת ילדים היא בדרך כלל עניין סבוך למדי, גם כאשר מדובר במשפחות הטרוגניות, בעלות ילדים עם נסיבות זהות. אין ספק כי המורכבות בתיק המובא, נובעת מהשוני בין ההורה הביולוגי לבין ההורה המשפטי וקביעת אפוטרופסות. עם זאת, נראה כי קיים דפוס דומה בכל התיקים העוסקים במשמורת, דפוס אשר בא לידי ביטוי בהתמקדות של בית המשפט, בטובת הילד הספציפי. כך או אחרת, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, אשר יוכל לפעול ולכוון, בציון הנסיבות הרלוונטיות וזאת במטרה להיטיב עם הילדים ועם הפונה.

מאמר זה נכתב בשיתוף עם משרד עו"ד גירושין יעקב בלס

שתפו את המאמר:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב print
Print
עו"ד דין חגית הלוי

משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'

משרדה של עורכת הדין חגית הלוי ושות' הוא משרד מנוסה המתמחה בדיני המשפחה, גירושין, צוואות וירושות.

ליצירת קשר חייגו: 077-9973919

צרו איתנו קשר


    אולי יעניין אותך גם...

    התנגדות לצו ירושה

    מהו צו הרחקה?

    בדרך כלל, הדרך המוכרת להיאבק באירועי אלימות פיזית, אלימות מילולית והטרדה, לרבות בין בני זוג, היא באמצעות הגשת תלונה למשטרה.
    לקריאת המאמר >

    ניתן להגיע לפגישת ייעוץ שבה נבחן את המצב הקיים,
    תקבל/י תשובות והסברים לכל השאלות שלך ופתרון או המלצה מה כדאי לעשות.

    לייעוץ ראשוני התקשר/י  עכשיו: 077-3487178

    או מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

      צור קשר Call Now Button דילוג לתוכן