לייעוץ ראשוני התקשרו - משרד: 077-3487178 | נייד: 054-5487178

ביהמ"ש קבע בתביעת משמורת על תחילת יצירת קשר בין האישה שאינה ביולוגית לבין הקטין שנולד לאחר הפרידה מבת זוגתה.

מעשה שהיה, כך היה – בנות זוג הכירו בשלהי 2009. לאחר שנתיים של זוגיות מוצלחת, נישאו השתיים בנישואין אזרחיים בשנת 2011. כזוג נשואות, החלו השתיים בתהליך של תרומת זרע, לשם פריון. ההליך הוכתר בהצלחה ואכן, נולד הילד ע' בשנת 2012. האם שאינה ביולוגית (להלן: "המשיבה") אימצה את ע' במטרה להיות מוכרת כאמו ושתיהן שימשו בתור האימהות של ע'. לאור ההצלחה, בשנת 2015 בנות הזוג החלו בתהליך בשנית. בעת קליטת ההיריון השני (להלן: "הקטין ס'") ועוד בטרם הספיקה לסיים המשיבה את הליך האימוץ, עלו היחסים בין השתיים על שרטון ואכן – בנות הזוג נפרדו.

מה הדין במקרה הייחודי הזה? מה קבע בית המשפט לגבי המשמורת בין בנות הזוג? במאמר זה, נציג את טענות הצדדים והסיבה שבגינה התיר בית המשפט משמורת למשיבה, למרות שזו לא ראתה ואף לא הכירה את הילד, עד החלטה בית המשפט. מאמר זה מובא לידיעתכם/ן ולעיונכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

עובדות המקרה:

במקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, במסגרת רמ"ש 72549–01–18 פלונית נ' אלמונית, נדונה ערעורה של האם הביולוגית, למתן סעד זמני של משמורת על הקטין ס'. לאור סכסוך האימהות, מונתה עורכת דין אשר שימשה כאפוטרופוס של הילדים, במטרה לדאוג לשמירה על האינטרסים שלהם ולמנוע קבלת החלטה שתהיה מוטה לאינטרסים האישיים של כל אחת מהאימהות.

בעזרתה של אותה אפוטרופוסית ובעזרת תסקיר של משרד הרווחה, נקבע שוני בין שני הילדים. בנוגע לקטין ע', נקבעו שזמני השהות של ע' עם הצדדים יהיו שווים: בימים ראשון ורביעי ובכל סוף שבוע שני אצל המבקשת ובימים שני וחמישי ובכל סוף שבוע שני אצל המשיבה. בשבוע שבו הקטין שוהה אצל המבקשת בסוף השבוע, הוא ישהה אצל המשיבה גם ביום שלישי ולהיפך.

לקטין ס', שאיתו המשיבה לא חיה בעבר, מונה עו"ס לסדרי דין ונקבע כי בשיתוף עו"ס מרכז הקשר בעיר המגורים, יחלו בהליך יצירת קשר בין הקטין ס' לבין המשיבה, במסגרת מרכז הקשר, שהוא מרכז המפקח על מפגשים בין הורה לילדיו, בהתאם להסדרי ראייה שנקבעו על ידי בית המשפט.

בהודעת הערעור, המערערת טענה את הדברים הבאים: ראשית, הסעד שניתן ע"י קמא (דהיינו, בית המשפט לענייני משפחה) אשר דן באותו התיק, הוא סעד קבוע ובלתי הפיך. כמו כן, העובדה שמדובר באחים, אינה מקימה קשר הורי בין המשיבה לקטין ס'. בנוסף, לא התקיימו התנאים ליצירת אפוטרופוס נוסף לקטינים, מעבר להורה הביולוגי, מאחר שס' אינו בנה של המשיבה.

טענות המשיבה לערעור, הינן אלו: הסעד הניתן הינו מינורי וזמני ואינו בגדר בלתי הפיך. לעניין קשר האחים, התכוון בית המשפט לפעול לטובת הקטינים ולא ליצור קשר הורות כנגזרת מכך ולעניין אפוטרופסות מדובר בתנאי שאותו לא ביקשה המשיבה.

נימוקיו של בית המשפט:

בית המשפט דחה את הערעור, בקבעו כי בית המשפט קמא צדק בקביעותיו. בית המשפט התייחס רבות למינוי המומחה והמלצותיו בבית משפט קמא, אשר קבע כי טובת הקטינים הינה לפעול על פי דפוס זה, במטרה ליצור לאלו קשר של אחים וכן לשמור על יציבות וודאות בחייהם.

חשוב לציין כי הערך "טובת הילד", הינו ערך עליון כאשר ניגש בית המשפט לעסוק בענייני קטינים. מדובר בערך היונק מהאמנה הבינלאומית לזכויות הילד, שעליה חתומה ישראל וכן מעוגן בחקיקה בחוקים ישראליים רבים העוסקים בקטינים. בית המשפט יבחר ברוב המקרים לבחון כל עניין לגופו ועל פי הילד הספציפי, במטרה להגיע לטובתו האישית והבלעדית.

עקב כך, הסכימה ערכאת הערעור עם בית משפט קמא, לאור בחינתו בעזרת אנשי מקצוע את טובת הילדים ס' ו–ע' וללא קשר לאינטרסים של המערערת והמשיבה.

לסיכום:

משמורת ילדים היא בדרך כלל עניין סבוך למדי, גם כאשר מדובר במשפחות הטרוגניות, בעלות ילדים עם נסיבות זהות. אין ספק כי המורכבות בתיק המובא, נובעת מהשוני בין ההורה הביולוגי לבין ההורה המשפטי וקביעת אפוטרופסות. עם זאת, נראה כי קיים דפוס דומה בכל התיקים העוסקים במשמורת, דפוס אשר בא לידי ביטוי בהתמקדות של בית המשפט, בטובת הילד הספציפי. כך או אחרת, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, אשר יוכל לפעול ולכוון, בציון הנסיבות הרלוונטיות וזאת במטרה להיטיב עם הילדים ועם הפונה.

מאמר זה נכתב בשיתוף עם משרד עו"ד גירושין יעקב בלס

Rate this post

Call Now Button
צרו קשר עכשיו

לייעוץ עם עורך דין
התקשרו:

077-3487178
054-5487178

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס

משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'

חגית הלוי ושות' משרד עורכי דין

דילוג לתוכן