משרד: 077-3487178 | נייד: 054-5487178 | [email protected]
בחרו עמוד

אפוטרופוס

אפוטרופוס

אין יום שאנו לא מבצעים פעולות שגרתיות מובנות מאליהן. למשל, עורכים קניות לביתנו, רוכשים מוצרים באמצעות תשלום בשיק, חותמים על הסכמים, מנהלים חשבונות בנק ועוד. פעולות אלו נראות לנו מובנות מאליהן, אך ישנם אנשים שמוגבלים מלבצע את אותן פעולות, בין אם משום שאינם יכולים לדאוג לעצמם ובין אם משום שעליהם להישאר בהשגחה של אדם אחר.

כבני אדם ואזרחים, יש לנו חובות משפטיות וזכויות משפטיות. יש לנו זכות לפרטיות ולאוטונומיה ובמקביל יש לנו חובה לקיים את הוראות החוק. ברירת המחדל המשפטית היא, כי כל אדם כשר לזכויות ולחובות. לעומת זאת, ישנם מקרים שהכשרות המשפטית לזכויות וחובות יכולה להיעצר או להתבטל לתקופה מסוימת, אם בהחלטה שיפוטית או בהתאם להוראות הדין. במקרה שבו כשרותנו המשפטית מוגבלת, הרי לרוב יהיה אפוטרופוס אשר יהיה זה מחובתו לדאוג לצרכינו, בין אם מדובר באדם שיקבל במיוחד מינוי כאפוטרופוס לדין, או אדם שהוא האפוטרופוס הטבעי בנסיבות מסוימות.

אך מהי כשרות משפטית, מתי ניתן להגביל כשרות משפטית, מה זה אפוטרופוס ואיך ממנים אפוטרופוס ומה תפקידו של אפוטרופוס. על כל אלו נשיב במאמר שלהלן, אשר יעסוק בדיני האפוטרופסות במדינת ישראל והכל לנוחיותכן/ם הגולשים והגולשות, לאמור:

מה זו כשרות משפטית?

הכל הוא כי כל אדם כשר לביצוע פעולות משפטיות וכל אדם זכאי לזכויות משפטיות. כך קובע חוק הנקרא חוק הכשרות והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות"). סעיף 1 לחוק הכשרות קובע שכל אדם "כשר לזכויות וחובות מגמר לידתו ועד מותו". כלומר, ברירת המחדל החוקית היא, שכל אדם רשאי לבצע פעולות משפטיות. לעומת זאת, סעיף 2 לחוק הכשרות קובע כי "כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט". כלומר, אם ברירת המחדל היא "כשרות משפטית", החריג לה בא לידי ביטוי בהגבלה על ידי בית המשפט או בהתאם להוראות החוק.

לדוגמא, ישנם מקרים שבהם מבחינה חוקית, כשרותו של אדם מוגבלת. למשל, זהו הדין בנוגע לקטינים, כאשר אדם נחשב לקטין עד להגעתו לגיל 18. עד אז, קיימת הגבלה בנושאים מסוימים על קטינים. לדוגמא, מבחינה פלילית, כאשר מדובר בקטין שמואשם בביצוע עבירה, הרי שחלות לגביו הקלות רבות יותר לעומת בגירים. מצד שני, מבחינה אזרחית, קטין לא תמיד כשר לערוך הסכמים וכן קל בהרבה לבטל התחייבות כספית של קטין, מכיוון שאינו תמיד מודע להשלכות של מעשיו. לקטין יש בדרך כלל אפוטרופוס טבעי, כלומר, אדם אשר אחראי על גידולו ואחראי לטיפול השוטף בקטין. להמחשה – סעיף 4 לחוק הכשרות קובע למשל, כי פעולה שמבצע קטין, מבחינה אזרחית, תלויה בהסכמה של נציגו. אותו נציג הוא האפוטרופוס (בדרך כלל ההורה המשמש כאפוטרופוס טבעי). חוק הכשרות גם קובע כי אפוטרופוס לקטין או נציג מטעמו יכולים לבטל בעצמם פעולה משפטית שביצע הקטין.

יש להבחין בין פעולות משפטיות שנערכות על ידי קטין ואשר יכולות להתבטל, לבין פעולות של קטין שמצריכות אף אישור של בית המשפט. למשל, עריכת הסכם שכירות, רכישת פריטים בכרטיס אשראי ועוד, הן פעולות של קטין שלא תינתן להן תוקף, אלא בהסכמה של אפוטרופוס, או כלשון חוק הכשרות – נציגו של הקטין. לעומת זאת, ישנן פעולות שמבצע קטין שאפוטרופוס לא יכול לאשר, אלא רק בית המשפט. למשל, המרת דת של קטין יכולה להיעשות רק באישור בית המשפט ורק אם מדובר בפעולה שהיא לטובת הילד או לא עשויה לפגוע בו. נטילת ערבות על ידי הקטין, רישום בטאבו על שם הקטין וכו', אלה פעולות שגם מצריכות אישור של בית המשפט (כך קובע סעיף 20 לחוק הכשרות).

עד כאן עסקנו בקטינים. אך כשרות משפטית לא בהכרח עוסקת רק בקטינים, אלא גם באנשים שמוגדרים בתור "פסולי דין". הכלל וברירת המחדל הם, כי כל אדם כשר לזכויות וחובות משפטיות, אלא אם הזכות הזו הוגבלה. מכאן, שחריג נוסף לכלל הכשרות המשפטית מוגדר בסעיף 8 לחוק הכשרות, הקובע כי אדם אשר בגין מחלת נפש או ליקוי שכלי, לא יכול לדאוג בעצמו לצרכיו האישיים ולדאוג לקיומו הכלכלי והאישי, יכול להיות מוכרז בתור פסול דין. אותה הכרזה יכולה להיעשות בשל פניה של קרוב של אותו אדם, או לבקשת המדינה. במידה ובית המשפט קבע כי אדם הוא פסול דין, הרי שמרגע ההכרזה עד ביטולה הוא לא יהיה כשר לביצוע כל הפעולות המשפטיות (זכויות וחובות) ואז גם ימונה לו אפוטרופוס (על כך נסביר בהמשך). כמו כן, בהתאם לחוק הכשרות, אדם אשר הוכרז בתור פסול דין, יחולו עליו ההוראות הנוגעות לביטול פעולות של קטין, על ידי האפוטרופוס שלו.

סיכום ביניים: כלל הכשרות המשפטית מתייחס לעובדה שכל אדם כשר לקיים חובות וכשר ליהנות מזכויות. כל אדם כשר לביצוע פעולות משפטיות. אך לכל כלל יש חריג ובהתאם לחוק הכשרות, ישנם מקרים שבהם כשרותו של אדם יכולה להיות מוגבלת בהתאם להוראת בית המשפט, או לחלופין להיות מוגבלת על פי החוק.

מהו אפוטרופוס?

אפוטרופוס הוא אדם מסוים שממונה על ידי בית המשפט, או מתמנה באופן טבעי בהתאם להוראות חוק הכשרות, לשמש בתור מי שאמון על דאגה לצרכיו הקיומיים והיומיומיים של אדם מסוים. בהתאם לכך, אפוטרופוס חייב גם בהתחייבויות רבות, כמו החובה לנהוג בהגינות ובמהימנות, החובה לנהוג בתום לב וכן החובה לשקול רק שיקולים הנוגעים לטובת החסוי (כלומר, האדם אשר לו הוא משמש בתור אפוטרופוס). אפוטרופוס משמש בתור בעל סמכות כלפי החסוי. לכן, תפקידו של האפוטרופוס, בין אם הוא אפוטרופוס טבעי (כמו הורה לילד) או אפוטרופוס שממונה על ידי בית המשפט, הוא תפקיד חשוב ביותר. רק כדי להמחיש את חשיבותו התפקיד, נדגיש כי אפוטרופוס עשוי להיות חייב מבחינה פלילית אם הוא פוגע בחסוי וכן הוא עשוי להיות חייב בנזיקין לטובת החסוי או לצדדים שלישיים, אם הוא נוהג שלא כשורה ובניגוד לסטנדרט הזהירות המצופה ממנו. כמו כן, אפוטרופוס שממונה על ידי בית המשפט, חייב בדין וחשבון לבית המשפט, בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות העמותה האמונה על האפוטרופוס.

ככלל, יש להבחין בין שני סוגים של אפוטרופסות. מצד אחד אפוטרופוס יכול להיות אפוטרופוס טבעי. זה החוק כאשר מדובר בילדים והורים או קרובי משפחה שמתמנים לשמש בתור אפוטרופוסים במקרה של פטירת ההורים. מצד שני, ישנם אפוטרופוסים שמתמנים לנושא ספציפי, לצורך ביצוע פעולות מסוימות. לדוגמא, אפוטרופוס יכול להתמנות לתקופה מסוימת כדי לשמש "פה" לקטין אשר בית המשפט צריך להורות על הכרזתו בתור בר אימוץ למשפחה אחרת. כמו כן, אפוטרופוס יכול להתמנות כדי להיות אמון על טיפול באדם מבוגר וסיעודי אשר לא מסוגל יותר לדאוג לצרכיו. סוג כזה של אפוטרופוס, מוכר מאוד לאנשים רבים אשר בשלב מסוים בחייהם מתמנים לשמש בתור אפוטרופוסים להוריהם הקשישים.

כאמור, אפוטרופוס יכול גם להתמנות במקרים שבהם נדרשת פעולה מסוימת, למשל, במקרה שבו אדם לא יכול לקבל החלטה בטווח קצר עקב מצב בריאותי (לדוגמא – במקרה שאדם מונשם בבית החולים). במקרים כאלו ישנן החלטות המצריכות מינוי של אפוטרופוס לגוף. במקרים כאלו ניתן למנות אפוטרופוס זמני, דהיינו, במינוי הד הוק (למטרה מסוימת ולא לצמיתות). עוד דוגמא לצורך במינוי אפוטרופוס, היא במקרה שבית המשפט ממנה אפוטרופוס לרכוש. במקרה כזה על האפוטרופוס לדאוג לניהול ענייניו הכלכליים של החסוי ולא תהיה לאפוטרופוס סמכות לנהל עניינים אחרים הנוגעים לחייו של החסוי. דוגמא נוספת באה לידי ביטוי בנסיבות שבהן מתמנה אפוטרופוס גם לענייני הרכוש וגם לענייני הגוף. כך לדוגמא נעשה לעיתים במקרים שבהם מתמנה אפוטרופוס לקשיש. במקרים כאלו המינוי נעשה בשל חוסר יכולתו של החסוי לדאוג לכל ענייניו ולכן אז סמכותו של האפוטרופוס תהיה רחבה יותר, מאשר מינוי שנעשה לעניין ממוקד כפי שתיארנו לעיל. דוגמא שכיחה למקרים כאלו היא מינוי אפוטרופוס לחולה אלצהיימר, שכן מדובר במחלה שלא מאפשרת לקשיש לנהל את עניינו באופן רגיל. לכן, חולי אלצהיימר בדרך כלל נהנים מתמיכה של אפוטרופוסים (שיכולים להיות כמובן ילדיהם).

הבה נסכם את האמור עד כה: אפוטרופוס הוא בעל תפקיד הנושא בחובו אמון רב, אשר תפקידו הוא לנהל את ענייניו של חסוי, אשר אינו מסוגל לדאוג לצרכיו, או לא מסוגל בנקודת זמן מסוימת לקבל החלטות (לדוגמא – אדם שמונשם בבית החולים ולא יכול להחליט בנקודה מסוימת על ביצוע או אי ביצוע של פעולה רפואית). אפוטרופוס יכול להתמנות במקרים שבהם מדובר באדם סיעודי ו\או קשיש שלא יכול לדאוג לצרכיו. לחילופין, אפוטרופוס יכול להתמנות לצורך ביצוע פעולה מסוימת או לשם ייצוג אדם בפעולה מסוימת (לדוגמא – מינוי אפוטרופוס לקטין שעתיד להיות מאומץ על ידי משפחה אחרת). כפי שנסביר בקצרה תחת הכותרת הבאה, אפוטרופוס גם יכול להיות אפוטרופוס טבעי, כאשר מדובר בהורים וילדים. כאמור, משום שתפקיד האפוטרופוס נושא בחובו אמון מהותי וחובות למכביר, הרי שאפוטרופוס שחוטא לתכליתו ותפקידו, עשוי להיות חייב בפלילים ואף בנזיקין.

מה זה אפוטרופוס טבעי:

אפוטרופוסים טבעיים הם הוריו של קטין. כך קובע סעיף 14 לחוק הכשרות. כלומר, ההורים חייבים בחינוך ילדיהם, בגידולם, בהבטחת קיומם הכלכלי וכן מוטלת עליהם החובה להקנות לילדיהם כלים לעתיד. אגב, גם על ילדים מוטלת החובה לנהוג כלפי הוריהם בכבוד. כך למשל סעיף 16 לחוק הכשרות קובע כי על ילדים לציית לדבר הוריהם וכמובן את המובן מאליו – לכבד את הוריהם. אומנם ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדים, אך עדיין ישנן פעולות מסוימות שמצריכות את אישור בית המשפט ולא די בהסכמת ההורים, בכל הנוגע לקטינים.

איך ממנים אפוטרופוס הלכה למעשה?

מינוי אפוטרופוס נעשה באמצעות בקשה למינוי אפוטרופוס. בקשה מעין זו רשאים להגיש קרוב או קרובים של החסוי וכן נציג המדינה. הערכאה המוסמכת אשר אליה מוגשת בקשה למינוי אפוטרופוס, היא בית המשפט לענייני משפחה. בקשה למינוי אפוטרופוס טפסים, כוללת בקשה בכתב אשר יש לכלול בה את עיקר הנימוקים לבקשה למינוי אפוטרופוס. כמו כן, במעמד הגשת הבקשה יש לשאת בתשלום אגרה בסך 550 שקלים (נכון לכתיבת שורות אלו). על הבקשה גם לכלול תצהיר מאומת כדין על ידי עורך דין, כאשר כדאי מאוד להיעזר במסגרת הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס, בעורך דין משפחה. במידה והבקשה מוגשת ללא סיוע מעורך דין משפחה, ניתן לאמת את התצהיר המתבקש בבית המשפט, בעלות של 50 ₪.

במסגרת הבקשה למינוי אפוטרופוס, יש לפרט בהרחבה את הסיבות שלאורן מתבקש המינוי. כמו כן, יש לתאר בדיוק מהו הקשר בין מבקש הבקשה לבין החסוי. במידה ומדובר בבקשה למינוי אפוטרופוס מטעמים רפואיים, מומלץ לצרף לבקשה חוות דעת רפואית או חוות דעת פסיכיאטרית לצורך ביסוס הטענה הנוגעת למצבו הרפואי של החסוי. במסגרת בקשה למינוי אפוטרופוס המוגשת על ידי קרוב משפחה מטעם החסוי, יש לצרף לבקשה גם כתב הסכמה, המהווה אישור של מבקש המינוי לשאת באחריות כלפי החסוי המבוקש.

הכלל הוא שכל בקשה של מינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש, מוגשת ליועץ המשפטי לממשלה. האחרון אמון על האינטרס הציבורי והוא בעצם הצד "שכנגד" לבקשה. אם אין מניעה או חשד למניעים לא כשרים, אזי לא תוצג התנגדות מטעם היועץ המשפטי למינוי. בקשה למינוי אפוטרופוס המוגשת לבית המשפט נדונה בהקדם ובדרך כלל מתבקשת עמדת הצד השני, כלומר עמדת היועץ המשפטי לממשלה. לאחר מכן יכול בית המשפט להורות על מתן צו. עם זאת, לבית המשפט יש סמכות לזמן עדים בפניו כדי להתרשם בצורה מעמיקה יותר מטיב הבקשה וכשרותה. אגב, בהתאם לסעיף 35 לחוק הכשרות, בית המשפט מצווה למנות כאפוטרופוס, את מי שלכאורה עתיד לשאת בתפקיד בצורה הטובה ביותר ומי שבית המשפט יתרשם יהיה מחויב ביותר לתפקידו. בדרך כלל ברירת המחדל היא קרוב משפחה אשר ממונה בתור אפוטרופוס.

אילו שיקולים שוקל בית המשפט במסגרת מינוי אפוטרופוס:

אין ספק כי מינוי של אפוטרופוס לטובת אדם מסוים, עשוי לפגוע בזכויות הבסיסיות ביותר של אותו אדם, שכן ברגע אחד עיקר זכויותיו המשפטיות מופקעות או מושהות. ברגע אחד החסוי כבר אינו "אדון לעצמו". אין יפים יותר מדבריה של המלומדת איריס מרקוס, בספרה "כשרות משפטית ואפוטרופסות", בפרק 33 (אפריל 2016 – אוצר המשפט), בדיוק לעניין הזה, כדלקמן: "לא בנקל תיעשה פגיעה זו מתוך ההכרה של שיטתנו בכבוד האדם, בחירויותיו. לפיכך, המצבים בהם תוגבל כשרותו של אדם לפעולות משפטיות הינם כאלה בהם כושר שיפוטו של אדם נפגם כדי כך שהחברה רואה צורך להגן עליו מפני עצמו – מפני מעשיו ומפני מחדליו שמקורם בשיפוט מציאות לקוי – ומפני הזולת, העשוי לנצל לרעה את רפיסות דעתו ואת כושר שיפוטו הלקוי". מכאן, הרי שלא סתם מינוי אפוטרופוס נעשה בזהירות ורק במקרים שבאמת מצדיקים זאת. כיום הנטייה היא דווקא להימנע ממינוי של אפוטרופוס ולהשתמש בגורם אחר הנקרא "תומך החלטות", כפי שגם נסביר תחת הכותרת הבאה.

על מנת שבית המשפט יורה על מינוי אפוטרופוס, עליו לבחון את התנאים הקבועים בסעיף 33א' לחוק הכשרות. בין היתר, על בית המשפט לבחון האם אי מינוי של אפוטרופוס עשוי לפגוע בחסוי. כמו כן, על בית המשפט לבחון, האם לא הופקד על ידי החסוי ייפוי כוח מתמשך, כלומר ייפוי כוח שמקנה לאדם שלישי את הזכות לדאוג לצרכיו של הקטין (זהו למשל דבר שנהוג לעשות עם בני משפחה מדרגה ראשונה). נעיר כי האפשרות להפקיד ייפוי כוח מתמשך, התווספה במסגרת תיקון לחוק הכשרות.

התנאי החשוב ביותר במסגרת שיקוליו של בית המשפט האם למנות אפוטרופוס, הוא כי על בית המשפט לבחון, האם ניתן להשיג את המטרה בצורה אחרת. במידה ובית המשפט התרשם שיש מקום למנות אפוטרופוס, הרי שכך ייעשה. יחד עם זאת, במסגרת המינוי על בית המשפט לפרט בדיוק מהן הסמכויות של האפוטרופוס ולשם איזו סיבה הוא ממונה. כמו כן, על בית המשפט לפרט בכתב המינוי מהי תקופת הזמן שלאורה ממונה האפוטרופוס. יצוין שאפוטרופוס יכול תמיד לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות, בכל סוגיה שיש לגביה ספק בעניין סמכותו לפעול לטובת החסוי.

כאשר ממונה אפוטרופוס לאדם שהוא פסול דין, הרי שהמינוי מתבטל מאליו בעת שאדם מפסיק להיות פסול דין. מצד שני, כל מינוי של אפוטרופוס מוגבל בזמן, בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט. לאחרון כמובן יש סמכות להאריך את תקופת המינוי של האפוטרופוס.

מהם תנאי הכשרות לאפוטרופוס?

כל אדם יכול להתמנות לשמש כאפוטרופוס: כך קובע סעיף 34 לחוק הכשרות. גם תאגיד יכול להתמנות כאפוטרופוס וכן גם האפוטרופוס הכללי (משרד ממשלתי). נדגיש כי ישנן עמותות (תאגידים) הפועלות תחת פיקוח האפוטרופוס הכללי, אשר ממונות על ידי בית המשפט במקרה שאין אדם ראוי אחר שיכול לשמש בתור אפוטרופוס. אותן עמותות מעסיקות אנשים ספציפיים המשמשים בתור אפוטרופוסים לקשישים או לחסויים אחרים. אומנם כל אדם יכול להתמנות כאפוטרופוס, אך בית המשפט ימנה את מי שמתאים לכך ביותר בהתאם לנסיבות העניין.

מה זה תומך החלטתו?

כפי שציינו בקצרה לעיל, המטרה היא לפגוע כמה שפחות בזכויות האדם, כאשר הפועל היוצא של אותה נקודת מוצא, הוא הרצון להימנע ממינוי של אפוטרופוס ככל האפשר. אי לכך, ישנה גם אפשרות למנות "תומך החלטות", כלומר, אדם שתפקידו לסייע לאדם אחר להגיע להחלטות נכונות ומושכלות, מבלי למנות את אותו תומך החלטות בתור אפוטרופוס על כל המשתמע מכך לרבות הפגיעה באוטונומיה של החסוי.

בין היתר, תפקידו של תומך ההחלטות הוא לסייע לחסוי בפעולות יומיומיות רגילות, אך מבלי להיות אפוטרופוס. אגב, האפשרות למנות תומך החלטות באה לעולם לא מזמן, בפסק דין מכונן של בית המשפט לענייני משפחה במסגרת הליך א"פ (חי') 43640-01-15‏ א.ב נ' היועץ המשפטי לממשלה, שם נקבע כי לחסויה ימונה תומך החלטות שיסייע לה ולא אפוטרופוס.

לסיכום:

דיני הכשרות המשפטית הם אולי הבסיס המשפטי שלנו כאזרחים במדינה הזו ואף יותר מכך – הבסיס המשפטי שלנו כבני אדם, הכשרים לזכויות וחובות. מכאן, אין ספק כי חוק הכשרות הוא בין החוקים העוסקים בדיני נפשות. הדין העוסק במינוי של אפוטרופוס, טיפול בחסויים וכו', הוא תחום משמעותי וחשוב ולבית המשפט יש תפקיד מכריע במסגרתו. לסיום נציין כי בכל הנוגע למינוי אפוטרופוס, מומלץ מאוד לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין משפחה.

054-5487178" id="callnowbutton" > 
צרו קשר עכשיו

לייעוץ עם עורך דין
התקשרו:

077-3487178
054-5487178

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס

משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'

חגית הלוי ושות' משרד עורכי דין