חלוקת הרכוש במשפחה

העברת נכסי נדל"ן בתוך המשפחה היא מהלך נפוץ. הורים רוצים לעזור לילדים, או להסדיר את חלוקת הרכוש עוד בחייהם. אך מה קורה כשמערכת היחסים עולה על שרטון? האם אב שהעביר לבנו חצי בית במתנה יכול יום אחד לטעון "טעיתי", "הייתי תחת לחץ" ולדרוש את הנכס בחזרה?

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריות (בפני כב' השופטת גילה ספרא-ברנע) מחדד את הגבול הדק שבין רצון חופשי לבין טענת עושק, ומעביר מסר חד משמעי: חתימה היא חתימה.

המקרה: "מתנה" בבית הקפה והחרטה שבאה אחריה

במרכז הפרשה עומד אב מבוגר ("התובע") שבשנת 2022 חתם על הסכם להעברת מחצית ממגרש ובית מגורים לבנו, ללא תמורה כספית. החתימה לא נעשתה במחשכים, אלא בפגישה מסודרת בבית קפה בנוכחות עורך דין. ההסכם כלל "חגורת ביטחון" לאב: הובטחה לו זכות מגורים בנכס לכל ימי חייו.

אלא שלאחר זמן מה, האב הגיש תביעה לביטול ההסכם. טענותיו היו קשות: הוא טען כי הבן הפעיל עליו "השפעה בלתי הוגנת", ניצל את מצוקתו ואת גילו המבוגר, וכי הוא למעשה לא הבין על מה הוא חותם ("עושק והטעיה").

הזווית המשפטית: גמירות דעת מול לחץ משפחתי

בית המשפט דחה את התביעה, וקביעתו חשובה לכל מי שמתכנן עסקת מתנה במשפחה. השופטת קבעה כי התובע (האב) היה צלול, הבין את משמעות הוויתור על הנכס, וחתם עליו מרצונו החופשי.

כאן נכנס לתמונה המושג המשפטי "גמירות דעת". כדי לבטל הסכם חתום, לא מספיק להגיד "התחרטתי". יש להוכיח פגם מהותי ברצון בעת החתימה. במקרה הזה, העובדה שהאב קיבל תמורה משמעותית – ביטחון בקורת גג לכל החיים (זכות מגורים) – חיזקה את ההבנה שמדובר בעסקה מחושבת והגיונית, ולא בניצול.

סוגיית הירושה העתידית (סעיף 8 לחוק הירושה)

נקודה משפטית מרתקת נוספת שעלתה בפסק הדין נוגעת ל"הסכם הנוסף" שנחתם בין הצדדים. במסגרת העסקה, הבן ויתר על זכויות עתידיות בירושת האם. החוק הישראלי (סעיף 8 לחוק הירושה) אוסר בדרך כלל על עריכת עסקאות בירושה של אדם שעודנו בחיים. לכאורה, ההסכם היה אמור להתבטל.

אולם, בית המשפט עשה הבחנה חשובה: החוק אוסר על העברת ירושה עתידית, אך לא בהכרח על ויתור (הסתלקות) ממנה. נקבע כי ההסכמים משלימים זה את זה וכי הוויתור של הבן תקף, שכן הוא נעשה בהתאם לצוואה ולא בניגוד לחוק.

השורה התחתונה: הגנה משפטית מונעת סכסוכים

האב הפסיד בתביעה, אך בית המשפט בחר שלא לחייב אותו בהוצאות משפט, מתוך תקווה לא להחריף את הקרע עם בנו – שכן השניים צפויים להמשיך לגור בשכנות.

מה אנחנו לומדים מכך?

1. הסכם מתנה הוא הסכם מחייב: טענות כמו "לא הבנתי" או "לחצו עליי" דורשות נטל הוכחה כבד מאוד, במיוחד כשהחתימה נעשתה בפני עו"ד.
2. מנגנוני הגנה: כשמעבירים נכס לילדים, חובה לעגן זכויות מגורים וביטחונות להורים (כפי שנעשה במקרה זה). זהו המפתח שמונע טענות עתידיות על ניצול.
3. תיעוד: העובדה שהחתימה נעשתה בצורה מסודרת, עם עורך דין ותוך הבנת ההשלכות, היא זו שהגנה על הבן ועל הנכס.

מתלבטים לגבי העברת נכסים במשפחה? רוצים לוודא שהמתנה שלכם לא תהפוך לשדה קרב משפטי? במשרדנו אנו מתמחים בעריכת הסכמים תוך-משפחתיים רגישים, המבטיחים את רצון הצדדים ומגנים עליכם מפני תהפוכות העתיד.