משרד: 077-3487178 | נייד: 054-5487178
בחרו עמוד

עובדות המקרה:

הדיון העומד לפנינו עוסק בבנות זוג (להלן: "המבקשות") אשר חיות ומנהלות יחד משק בית משותף. במרוצת השנים החליטו השתיים למסד את הקשר הזוגי שלהן ועל כן החלו בחיפוש אחר תורם זרע לשם הליך של הזרעה והפריה. משהצליחו בנות הזוג לעבור הפרייה, נכנסה להריון המבקשת 1, ובשנת 2016 נולדה להן בת משותפת.

מיום לידת ביתם המשותפת, שימשו המבקשות כהוריה לכל דבר ועניין והן למעשה האחראיות הבלעדיות לגידולה ולרווחתה של הקטינה. לימים, הגישו המבקשות תובענה למתן צו הורות פסיקתי עבור המבקשת 2. בתגובת היועמ"ש לבקשת המבקשות, טען כי אין מניעה מצדו ליתן צו הורות פסיקתי אף ללא קבלת תסקיר.

בדיון שהתקיים בעניין מסירת הצו, התעוררה מחלוקת באשר למועד תחילת תחולת הצו, האם הצו יהיה מיום לידת הקטינה או מיום מתן הצו? מכאן פסק הדין אותו נסכם בקצרה לידיעתכן/ם ונוחיותכם/ן הגולשות והגולשים, עסקינן בתמ"ש (ת"א) 57390-09-16 קטינה נ' היועמ"ש לממשלה ואח':

טענות המבקשות:

בנות הזוג ביקשו שצו ההורות שיינתן יחול מיום לידת הקטינה זאת בשל העובדה שהיו שותפות מהסכמה ומדעת בנוגע להחלטה להביא את הקטינה לעולם, מכאן שהמבקשת 2 הינה אמה לכל דבר וענין. לפיכך לטענתן, לא קיימת מניעה שייכתב בצו הורות כי היא אימה מיום הלידה.

טענות היועץ המשפטי לממשלה:

לדידו, "צו הורות פסיקתי הינו צו מכונן יחסי הורות, בדומה לצו הורות שמכוח ההסכמים לנשיאת עוברים, או צו אימוץ לפי חוק אימוץ ילדים." מכאן, כי תוקפו של הצו הינו מיום הינתנו ולא מיום הלידה. עוד מוסיף ואומר כי הדין הישראלי מכיר בהורות, בהתבסס על ארבעה אדנים חלופים ומשלימים כדלקמן: א. זיקה גנטית. ב. זיקה פיזיולוגית. ג. אימוץ על פי דין. ד. זיקה לזיקה כשההורה המבקש הוא בן זוגו של בעל הזיקה הגנטית.

בין טענותיו של היומע"ש נטען, כי פסק דין הצהרתי מתבסס על הצהרה על עובדה או זכות קיימת שתכליתה העיקרי הוא למעשה למנוע הכחשת אותה עובדה או זכות קיימת כתביעת אבהות. בשונה מכך, צו הורות פסיקתי יוצר קשר משפטי של הורות ואינו מצהיר על הורות קיימת היות והצו יוצר ומכונן קונסטרוקטיבית, וכך ההורות נוצרת רק בזמן שבית המשפט קבע שהיא קיימת. מאחר ומקור צו ההורות הפסיקתי מופיע בחוק אימוץ ילדים וחוק הסכמים לנשיאת עוברים, מכאן שלא ניתן להרחיב תחולתו בזמן מעבר לניתן בהתאם לאותם חוקים. עוד טען היועמ"ש כי לתחולה רטרואקטיבית ישנה השלכה על הזוגיות כמו מזונות, תגמולים מרשויות שונות, ועל זכויות וחובות דומים.

הכרעת בית המשפט:

בחוק אימוץ ילדים אושר רישום הורות במרשם לשתי אימהות על פי צו אימוץ זר. במספר פסקי דין בפסיקה, הכירו בזכות בת זוג לאמץ את בנה הביולוגי של בת זוגה באמצעו צו הורות פסיקתי שניתן. "הוכרה אימהות משפטית בדרך של מתן צו הורות פסיקתי להורה, ללא קשר ביולוגי בינו לבין הקטין וללא הפניית ההורים, המבקשת הורות משותפת להליך האימוץ. בחלק מן המקרים נעשה אף ההליך ללא תסקיר".

באחד מהמקרים שהופיעו בפסיקה, נדרש ביהמ"ש לדון בסוגיה זו, במסגרת תיק תמ"ש 41067-04-16 הוחלט כי "במקרה בו הקטין נולד אל תוך אותה משפחה והורות משותפת, הוא מבין המקרים בו צו ההורות הפסיקתי הוא צו הצהרתי ולא צו יוצר זכות".

מכאן, קבע בית המשפט כי ישנה בעייתיות לקבל את עמדת היועמ"ש הטוען כי אין משקל לכך שהקטינה נולדה אל תוך אותה מערכת משפחתית קיימת ולבית בו ישנם שני הורים. אלא ההפך הוא הנכון – עצם לידתה של הקטינה בהחלטה משותפת של המבקשות, אל תוך אותו תא משפחתי שהקימו יחד השתיים, היא הנסיבה המקנה הורות משפטית שהצו אף מכריז על קיומה.

יש לשים לב למי הוא המבקש, בעניינינו הרי המדובר במבקשת 2, שטיפלה בקטינה וגידלה אותה מיום לידתה, יחד עם המבקשת 1. למעשה, ניתן לראות במבקשת 2 כהורה בפועל מיום לידת הקטינה. בשל העובדה כי היא האחראית כלפי הקטינה, דואגת לגידולה לרווחתה ולחובות המוסריים והמשפטים – הרי שיש לראות זאת כדומה למקרה של "אפוטרופוס למעשה" (לפי ס' 67 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות), שכן אף הוא תחילתו למפרע בדיעבד.

הפסיקה הסופית:

כמו כן, צו ההורות החל מיום הלידה, עולה בקנה אחד עם טובת הקטינה תוך דאגה לרצף זכויותיה וחובותיה. וכן נדרש באופן בו יש לצמצם פער זמנים מהלידה ועד להכרה בהורות. היות והקטינה נולדה אל תוך תא משפחתי מוכר והמבקשות הן הוריה לכל דבר ועניין ולפיכך קבע בית המשפט כי יש ליתן צו הורות פסיקתי לפיו המבקשת 2 היא אימה הנוספת של הקטינה החל מיום לידתה.

מתי יינתן צו הורות פסיקתי?
5 (100%) 1 vote

צרו קשר עכשיו

לייעוץ עם עורך דין
התקשרו:

077-3487178
054-5487178

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס

משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'

חגית הלוי ושות' משרד עורכי דין