משרד: 077-3487178 | נייד: 054-5487178 | [email protected]
בחרו עמוד

מזונות

מזונות

המדריך המשפטי לדמי מזונות

חיוב בדמי מזונות מוטל על האב, מכוח הדין האישי-דתי. עם זאת, בישראל החקיקה מטילה על האב דמי-מזונות, גם במקרים שבהם הדין האישי איננו רלוונטי. בנוסף, חיוב במזונות יכול להיות מוטל מכוח התחייבות אישית (וזאת במקרים מיוחדים). מכאן, נשאלות השאלות: מהו חיוב במזונות? מתי יש להטיל חובת תשלום מזונות? מי חייב לשלם מזונות ובאילו מקרים? על שאלות אלו – נשיב במאמר שלהלן.

הדין לגבי נישואין וגירושין בישראל:

אי אפשר להבין את תחום המזונות, מבלי להבין תחילה מהו הדין החל על נישואין וגירושין בישראל.

חובת התשלום במזונות, נגזרת מדיני הנישואין והגירושין. עוד לפני הקמת המדינה, חל בישראל המשפט המנדטורי. כלומר: המשפט הבריטי יושם בארץ, עם שינויים מסוימים.

עם זאת, בכל הנוגע לנישואין וגירושין, בישראל יושם דין הנקרא "דבר המלך במועצתו". דין זה העניק לעדות הדתיות בישראל חופש פעולה, בכל הנוגע לנישואין וגירושין. ללמדנו, שעוד לפני הקמת המדינה, היו בישראל בתי דין דתיים, שהיו הסמכות לדון בגירושין בין יהודים, בין נוצרים, או בין מוסלמים.

לאחר הקמת המדינה, חוקק בשנת 1953 חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התש"ג-1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי דין רבניים"). חוק זה קבע, כי בכל הנוגע לנישואין וגירושין בישראל בין יהודים, יחול הדין הדתי-אישי. למעשה, החוק אינו שונה מהדין שחל לפני הקמת המדינה, אלא שהוא ממסד את הדין בחקיקה ישראלית. באשר לבני עדות דתיות אחרות בישראל (כמו מוסלמים או נוצרים), הדין הרלוונטי קבוע עד היום, ב"דבר המלך במועצתו".

ללמדנו, שבני זוג יהודים המבקשים להינשא בישראל, צריכים להינשא על פי הדין הדתי-אישי שחל עליהם. המשמעות היא, שבישראל אין אפשרות להינשא בנישואין אזרחיים ע"פ חוק, לדוג' כאשר מדובר ביהודי וגויה, או להיפך. יתרה מכך, כאשר מדובר ביהודים שאינם מוכרים כיהודים (כמו חלק מהעולים החדשים), או יהודים שפסולים לחיתון (כמו כהן וגרושה), אזי, אין אפשרות להינשא על פי הדין הדתי.

בנוסף, גם בני זוג מאותו המין, אינם יכולים להינשא על פי הדין הדתי.

נסביר: מכוח הדין הדתי אישי-יהודי, חלה חובת דמי מזונות לילדי האב וכן גם חובת תשלום מזונות לאישה, כל עוד בני הזוג טרם התגרשו באופן רשמי. גם על בני זוג שאינם יהודים מוטלת חובת מזונות, אך עפ"י דין אחר. על כל אלו נפרט בהמשך המאמר.

חובת תשלום המזונות חלה לא רק מכוח הדין היהודי, אלא גם מכוח הדין השרעי והנוצרי. במסגרת המאמר, נתמקד בדין היהודי-דתי.

מהם דמי מזונות?

כאמור, מכוח הדין הדתי-יהודי (במידה והוא אכן חל על בני הזוג), מוטלת על האב חובת תשלום דמי מזונת. מדובר בתשלומים שנועדו לכלכל את ילדיו של האב וכן לכלכל את האישה. התכלית לחובת תשלום המזונות היא תכלית מוסרית וסוציאלית, לפיה אין מקום להותיר ילדים ללא פרנסה, לבוש וכלכלה. כך גם כאשר מדובר באישה. תשלום המזונות מוטל על האב כלפי כל אחד מילדיו. תפקידם של דמי המזונות, הוא לדאוג לכך שהאישה והילדים יחיו ברמת חיים סבירה, גם לאחר פרידה, כאשר התא המשפחתי אינו שלם.

ככלל, דמי המזונות משולמים באופן דיפרנציאלי, כלומר: שיעור דמי המזונות לא זהה בכל גיל. דמי מזונות משולמים עד לסיום השירות הצבאי של הילדים (לרבות שירות לאומי, בנסיבות מסוימות). כפי שציינו, חובת

כמה משלמים מזונות על ילד אחד?

ישנם דמי מזונות מינימליים לטובת הילדים, שסכומם נע בין 1,300-1,400 ש"ח בחודש. זהו סכום המזונות המינימלי הממוצע לחודש אחד, לילד אחד. עם זאת, ככל שהכנסת האב גבוהה יותר, אזי דמי המזונות לא יהיו מינימליים, אלא גבוהים יותר, בהתאם לצרכי הילד ובהתאם ליכולתו הכלכלית של האב. חשוב לציין, כי דמי המזונות מחושבים גם בהתאם לחישוב מדד מזונות, כך שמפעם לפעם, שיעורם עשוי להתעדכן.

עד לאיזה גיל חלה חובת תשלום מזונות?

אחת השאלות הנפוצות ביותר, היא עד איזה גיל משלמים מזונות. זו שאלה בעלת חשיבות גדולה, משום שאין ספק, שתשלום מזונות מטיל חובה כספית משמעותית על האב. התשובה: החובה לשאת במזונות היא חובה אבסולוטית. אין לאב אפשרות לקבל פטור מתשלום מזונות (למעט חריג אחד, שבו נדון בהמשך). עם זאת, שיעור המזונות משתנה מגיל לגיל. כאשר מדובר בשיעור המזונות, מדובר בתשלום דמי מזונות לילד אחד.

עד גיל 6 תשלום המזונות הוא בבחינת חובה אבסולוטית. זהו גיל ילדות, השלב הקריטי בגידול הילד ולא בכדי, עד לגיל 6 קיימת חובה ללא סייג לשאת במזונות.

גם עד גיל 15 האב חייב לשלם מזונות. עם זאת, עד גיל 15 (כלומר בין הגילאים 6-15), החובה לשאת במזונות היא בבחינת "צדקה". בשלב זה, האב חייב לשלם מזונות רק בכל הנוגע לנושאים מהותיים, כגון: חינוך, מזון, ביגוד ועוד. בגיל הזה האב לא חייב לשאת במכלול הוצאותיו של הילד, אלא בנושאים המינימליים.

עד גיל 18 האב חייב לשלם מזונות לילדיו, מכוח צדקה בלבד. זהו השלב שבו האב חייב לשלם מזונות בהתאם ליכולת ההשתכרות שלו. אם עד גיל 6 האב חויב לשלם במזונות בצורה אבסולוטית, הרי שבשלב זה, האב יהיה חייב לשלם מזונות רק בהתאם ליכולתו וגם בהתאם ליכולות הכלכליות של האם.

מזונות אחרי גיל 18: אומנם האב חייב לשלם דמי במזונות גם בשלב השירות הצבאי, אך לרוב, מדובר במזונות בשיעור של שליש ממה שנפסק בעבר.

חישוב מזונות:

איך מחשבים מזונות ילדים – זו שאלה שעולה לא פעם ולמעשה, מדובר באחת השאלות הראשונות שנשאל עו"ד לגירושין. התשובה לאופן שבו נערך חישוב דמי מזונות, היא פשוטה למדי. כדי לחשב מזונות, יש להיעזר במחשבון דמי מזונות המשמש גם את בתי המשפט. מדובר במחשבון מזונות המשקלל מספר רב של אלמנטים, כמו: גיל הילד, המשכורת של ההורים, הימים שבהם האב מבלה עם בנו, מספר הילדים המשותפים, הפעילות של הילד (למשל: האם הילד עוסק דרך קבע בתחום מסוים, כמו: נגינה, ספורט ועוד).

אפשר להיעזר במחשבון מזונות חינם, שאפשר למצוא במגוון אתרי אינטרנט. עם זאת, כדאי להיזהר ממחשבונים חינמיים, שכן כל מקרה נבחן על פי הנסיבות. בנוסף, בכל מקרה שמורה לצדדים הזכות לטעון לגבי שיעור המזונות. יש לציין שוב, כי דמי מזונות מוצמדים למדד. לשם בדיקת שיעור ההצמדה, נעזרים גם כן במחשבון הצמדה למדד מזונות. ההמלצה החשובה ביותר בפן חישוב המזונות, היא תמיד להיעזר בעורך דין העוסק בתחום המשפחה.

לקריאה על הניסיון וההצלחות של משרדנו בתחום לחצו כאן.

איפה מגישים תביעת מזונות?

תביעת מזונות ניתן להגיש לבית הדין הרבני, שכן לאחרון יש סמכות לדון בענייני נישואין וגירושין, לרבות תביעות משמורת, תביעות מדור מזונות, תביעות שלום בית ועוד. לעומת זאת, בענייני מזונות, ישנה סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה. חשוב להדגיש, כי תביעת מזונות היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין: הצדדים ייחקרו בחקירה נגדית, יש להגיש סיכומים, כתב תביעה ועוד.

זאת ועוד: תביעת מזונות היא תביעה עיקרית. במקביל להגשתה, אפשר גם להגיש בקשה למזונות זמניים. החלטה על מזונות זמניים, מחייבת את האב לשאת במזונות בשיעור מסוים, עד להכרעה בתביעה למזונות קבועים ומתן פסק הדין. מנגד, אפשר גם תמיד להגיש תביעה להפחתת מזונות, או להפחתת דמי מזונות ממוצעים לחודש – במקרים שבהם הנסיבות משתנות (לדוגמא: כאשר הילדים עוברים לגור עם האב, או עוברים לגור בפנימייה).

מהו הסכם מזונות?

במסגרת הליך הגירושין, יכולים בני הזוג לנהוג בשתי דרכים. הדרך האחת היא באמצעות הגשת תביעת גירושין, ניהול הליך גירושין וכן ניהול תביעת מזונות. כאמור, תביעת הגירושין תתנהל בבית הדין הרבני. גם תביעת מזונות לילד יכולה להתנהל בבית הדין הרבני. בענייני מזונות, ישנה סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה. המסקנה היא ברורה: ניהול הליך משפטי עשוי לארוך זמן רב, להוביל לכעס ותיעוב ולגרום לפגיעה אנושה במרקם החיים של בני הזוג וגם של ילדיהם המשותפים. לעומת זאת, הדרך השנייה לניהול הליך מזונות (ובכלל, הליך גירושין), היא באמצעות חתימה על הסכם. הסכם זה עשוי להיות הסכם גירושין שכולל את ענייני המזונות, אך הוא יכול להיות הסכם מזונות בלבד.

הסכם מזונות הוא הסכם שנערך בין ההורים, לגבי שיעור המזונות, פרק הזמן בו ישולמו דמי המזונות, הסכמה לגבי הוצאות נלוות בהן האב יישא ונושאים רבים נוספים. עם זאת, חשוב לדעת, כי הסכם מזונות בין ההורים אינו מחייב את הילד או הילדים המשותפים שלהם. הילדים הם עצמאיים: בכל רגע נתון, הם יכולים להגיש תביעת מזונות ילדים עצמאית למזונות ואף בעתיד, להגיש תביעת מזונות רטרואקטיבית נגד האב. בדרך כלל, בהסכמי מזונות מציינים מנגנון, שבו האם תפצה את האב, במקרה שבו תוגש תביעה עצמית למזונות.

אפשר להימנע מתביעה עצמאית למזונות, גם במקרה שבו נחתם הסכם, אך חשוב להבהיר, שכדי שהסכם מזונות אכן יחייב, יש לאשר אותו בפני ערכאה שיפוטית. כמו כן, על ההסכם לעסוק רק בענייני המזונות ולא בנושאים נלווים נוספים. ההמלצה החשובה ביותר בנושא, היא לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין, שכן מדובר בהסכם מורכב וייחודי.

מה דינה של משמורת משותפת?

תשלום מזונות במשמורת משותפת הוא סיפור מעט שונה. נסביר: אבות רבים מבקשים לקבל משמורת משותפת על הילדים המשותפים, מתוך מחשבה, שמשמורת משותפת מקלה על שיעור המזונות. תפיסה זו אכן נכונה, שכן כיום במשמורת משותפת, שיעור המזונות פוחת בשיעורים של עד50%.

נעיר, כי משמורת משותפת כשמה כן היא: משמורת שבה שני ההורים נוטלים אחריות קבועה ומשותפת על הילדים המשותפים. בניגוד למשמורת משותפת, קיימים "הסדרי ראייה". אלו הסדרים, שבהם ההורה הלא משמורן רואה ומטפל בילדיו בזמנים קבועים באמצע השבוע ובדרך כלל בסוף שבוע, אחת לשבועיים. הסדר ראייה מטיל על ההורה הלא משמורן, אחריות בזמנים הקבועים להסדר הראייה. היתרון לאחריות המשותפת, מתבטא הן בהפחתה בשיעור המזונות והן בהזדמנות ליטול חלק רחב בחיי הילדים המשותפים. החיסרון יכול לנבוע מהאחריות הכבדה שמוטלת על האב, כמו גם על האם. אך סוגיית המשמורת משותפת מזונות בהליכי גירושין, מצדיקה מאמר נפרד. לכן, לא נרחיב מעבר לכתוב.

מתי אפשר לשלול מזונות מילדים?

אפשר לשלול מזונות מילדים בשל סרבנות קשר עם האב אך אפשרות זו אינה שכיחה. כאשר מדובר במזונות ילדים, התפיסה היא שילד אינו בשל נפשית. לרוב, אין לו את הבגרות הנפשית להבין את השלכות התנהגותו, לרבות ניתוק קשר עם האב. עם זאת, הדין הדתי מכיר באפשרות אחת לשלול מזונות מילד. אפשרות זו נקראת "ילד מורד". ילד מורד הוא ילד שמתנהג בצורה לא ראויה ומתריסה נגד האב, עד כדי כך שלא יהיה מוצדק להטיל על האב את חובת תשלום המזונות.

עם זאת, לא די בכך, שהאב יטען בפני בית הדין או בית המשפט לענייני משפחה, כי בנו אינו מוכן להיות עמו בקשר. יש להראות התנהגות קבועה, מסכת עובדתית מורכבת ומלאה של התנהגות לא ראויה מצד ילד כלפי האב וכן רצון כנה של האב להיות בקשר עם הילד, לעומת חוסר רצון מצד הילד. על מנת לשלול מזונות מהילד במקרים של "ילד מורד", יבחן בית המשפט את האלמנטים הבאים: האם האב עשה מאמץ כדי להיות בקשר עם הילד, האם האב אחראי לחוסר הקשר בין הצדדים, האם יש אפשרות לקרב בין האב לילד, האם לילד תהיה אפשרות לחיות חיי רווחה גם במקרה שבו יקבל האב פטור מתשלום מזונות. על פניו נראה כי מדובר בכללים קלים להוכחה, אולם המציאות מעידה כי ההפך הוא הנכון, שכן לרוב, בתי המשפט אינם פוטרים אבות מתשלום מזונות.

לגבי מקרים שבהם בית המשפט הפחית את חובת המזונות, אפשר לקרוא את מאמרנו בנושא.

חובת תשלום על מי שאין לו דין אישי:

חובת תשלום מזונות הילדים היא חובה אבסולוטית. מדובר בחובה ש"יונקת" מהדין הדתי-אישי, שחל על האב. חובה זו אינה קיימת רק בדין היהודי, אלא גם בדין המוסלמי והנוצרי. אך מה קורה כאשר לאב אין דין דתי? למשל, אב חסר דת? המחוקק חשב גם על אפשרות זו ולשם כך חוקק חוק, הנקרא "החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959" (להלן: "חוק המזונות"). חוק המזונות החדש קובע, כי כאשר מדובר באב שהוא חסר דת, אזי הוא יהיה חייב לשלם מזונות מכוח חוק המזונות, אך לא מכוח הדין הדתי-אישי. בהיעדר דין דתי, קובע סעיף 6 לחוק מזונות ילדים, כי היקף המזונות ומידתם, בהיעדר הסכם בין ההורים, ייקבע עפ"י החלטת בית המשפט ויכולתו הכלכלית של האב. חוק המזונות מתייחס גם למזונות אישה (על כך – נפרט בהמשך). לפיכך, כל אדם חייב לשלם מזונות, גם אם אין לו דין דתי-אישי.

מזונות במסגרת זוגות חד מיניים:

לכאורה, בני זוג מאותו המין אינם יכולים להינשא בישראל, לרבות בני זוג שאינם בני אותה דת. עם זאת, למרות האמור בחוק שיפוט בתי דין רבניים, ישנה האפשרות להינשא בנישואין אזרחיים, כאשר לשם כך, יש להינשא במדינה זרה. במקרים כאלו, במידה והמדינה הזרה שבה נערכו הנישואין אכן מכירה בנישואין, אזי אפשר לאחר מכן להירשם בישראל בתור בני זוג נשואים לכל דבר ועניין. זהו גם הדין לגבי זוגות חד מיניים. גם זוגות כאלו יכולים להינשא במדינה זרה, המכירה בנישואין כאלו (לדוגמא: קנדה) ולאחר מכן להירשם כנשואים בישראל. לחלופין, בני זוג מאותו המין יכולים לחיות יחד, לקיים משק בית משותף ולהיות מוכרים כזוג ידוע בציבור לכל דבר ועניין, שעליו חלות החובות והזכויות של בני זוג נשואים. אחת הזכויות, היא להביא ילדים, בין אם באמצעות פונדקאות ובין אם באמצעות הפרייה (כאשר מדובר בזוג נשים).

אך מה הדין, כאשר זוג חד מיני מביא ילד לעולם? האם במקרה של פרידה, תוטל חובת תשלום מזונות? מדובר בשאלה מורכבת. מצד אחד, הדין הדתי-אישי אינו רלוונטי במקרים כאלו, משום שלכאורה, בין אם מדובר בשני אבות או בשתי אימהות, לא ברור מי הוא האב שחייב לשאת בחובת תשלום מזונות. מאותה סיבה, גם חוק המזונות אינו רלוונטי במקרים כאלו, כי לא ברור מי האב ומסיבות נוספות, שלא יורחבו עתה.

כאשר מדובר בבני זוג מאותו המין, הרי שהקושי יכול לבוא לידי ביטוי, גם במקרים שבהם אם נכנסה להיריון בהפריה, אך בת זוגה אינה אמו של הילד שנולד ואין לה כל קשר ביולוגי לילד. לכן, אם אין קשר ביולוגי, האם יש מקום להטיל מזונות?

התשובה לשאלות הללו חיובית. גם על זוגות חד מיניים מוטלת חובת תשלום מזונות. אך במקרים אלו, החובה לשאת במזונות מוטלת מכוח "חוזה". כאשר מוגשת תביעת מזונות בין זוגות חד מיניים, בית המשפט יבחן מה הייתה ההסכמה בין בני הזוג, בעת שהילד הובא לעולם. האם הייתה הסכמה לגידול משותף, או שמא היה רצון רק של אחד מבני הזוג. במידה ויתברר, כי ה"חוזה" בין בני הזוג (הכוונה היא לחוזה בהתנהגות ולא בהכרח בכתב) קבע ששני ההורים יגדלו את הילד במשותף, אזי תוטל חבות במזונות.

מזונות אישה:

אישה זכאית למזונות, במידה ובני הזוג נפרדו, אך טרם התגרשו סופית. תכליתם של מזונות האישה – להקנות לה חיים בכבוד וכלכלה נאותה, עוד בשלב שמערכת יחסיה עם בעלה, טרם הסתיימו. כלומר האב לא חייב לשאת במזונות אישה לאחר גירושין.

עם זאת, יש גם מקרים שבהם ייתכן והבעל יקבל פטור מחובת תשלום מזונות לאישה. דוגמאות למקרים אלו: כאשר מוכח שהאישה היא האחראית על הגירושין, כאשר מדובר באישה שזנתה (כלומר: קיימה יחסי מין עם גבר אחר ובגדה בבעלה), כאשר מדובר באישה שמוותרת על מזונות האישה.

מה אפשר לעשות במקרים של אי תשלום מזונות?

בעל או אב שמסרב לשלם מזונות, עשוי בקלות למצוא את עצמו מאחורי סורג ובריח. בישראל החקיקה הסוציאלית מחמירה מאוד עם אבות, שמסרבים לשלם מזונות לטובת ילדיהם. במקרה של אי תשלום מזונות לטובת הילד, אפשר לפתוח תיק הוצאה לפעול מזונות כלפי האב. בניגוד להליכי גבייה בהוצאה לפועל, כאשר מדובר בתיק מזונות בהוצאה לפועל, אפשר אפילו לבקש צו מאסר נגד האב ואף לבקש צו עיכוב יציאה מהארץ מזונות.

בנוסף, אם שאבי ילדיה מסרב לשאת בתשלום מזונות, יכולה לפנות לביטוח הלאומי מזונות. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972, קובע, כי אישה שאינה מקבלת מזונות מאבי ילדיה, רשאית לקבל השלמת הכנסה בשיעור יחסי מהמזונות (לא שיעור כולל). לעומת זאת, במקרים אלו הביטוח הלאומי רשאי להגיש תביעת תחלוף נגד האב, בגין כל תשלום שישולם לאישה. עם זאת, חשוב לציין כי מזונות מהביטוח הלאומי אינם ניתנים לכל אם: התגמולים ניתנים בהתאם להכנסתה של האם (משיעור השתכרות מסוים, הביטוח הלאומי אינו מקנה תגמולים, בשל אי תשלום מזונות). עם זאת, לשם בדיקת זכאות למזונות ילדים ביטוח לאומי, רצוי להיעזר בעו"ד לענייני משפחה.

על מקרה שבו האב ברח והותיר את האם ללא מזונות, ועל פסיקת בית המשפט באותו המקרה, מומלץ לקרוא את מאמרנו בנושא.

לסיכום:

האב חייב לשלם מזונות לילדיו. דמי המזונות מחושבים בהתאם למחשבון מזונות ילדים חינם ובנוסף, על האב מוטלת חובה אבסולוטית לתשלום מזונות. זאת ועוד: הבעל גם חייב לשלם מזונות אשתו, עד לרגע שבו הם מתגרשים באופן סופי. הבעל אינו חייב לשאת במזונות אישה גרושה, דהיינו: לאחר מתן הגט.

בכל הנוגע לענייני מזונות, חשוב ומומלץ להיעזר בעורך דין הבקיא בתחום.

054-5487178" id="callnowbutton" > 
צרו קשר עכשיו

לייעוץ עם עורך דין
התקשרו:

077-3487178
054-5487178

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס

משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'

חגית הלוי ושות' משרד עורכי דין