דלג לתוכןדלג לפוטר

חיו יחדיו במשך 11 שנים ונפרדו – האם הם יזדקקו לקבלת גט מבית הדין הרבני?

סיפור שהיה, כך היה: בני זוג חיו יחדיו במשך 11 שנים, גידלו ילדים יחדיו, ולימים נפרדו. האישה פנתה לבית הדין הרבני, בתביעה לסידור גט, כלומר – בתביעה לגירושין, בטענה שבני הזוג אומנם לא נישאו, אך עדיין קיים ספק הלכתי, לכאורה, ולכן יש מקום לתת גט לחומרא. מנגד, האב טען כי יש לדחות התביעה, ואף טען כי יש לחייב את האישה בהוצאות. כמו כן, בני הזוג מעולם לא נישאו, בטח שלא לפי הדין הדתי, וכן לא לפי הדין האזרחי (דהיינו – במדינה זרה וכיו"ב). מה קבע בית הדין הרבני? האם בכל זאת יזדקקו בני הזוג לגט כהלכתו? על כך ועוד, במאמר שחיברנו להלן.

גירושין ונישואין – רקע:

עוד לפני שנסביר על פסק הדין המקורי והמעניין שניתן על ידי בית הדין הרבני, חשוב שנציג לקוראינו הנכבדים את הרקע. בישראל, נישואין וגירושין נערכים לפי הדין העברי–דתי, כאשר מדובר בבני זוג בני הדת היהודית. המשמעות היא שכאשר בני זוג מתגרשים, עליהם לפנות בתביעה לגירושין, לבית הדין הרבני. עם זאת, כיום, זוגות רבים בוחרים להינשא במדינות זרות, ואז להירשם בישראל כנשואים, ובכך, לכאורה, הם נמנעים מנישואין לפי הדין העברי–דתי. אלא מה? במידה ומדובר בזוג יהודים שנישאו במדינה זרה, ולימים נרשמו כנשואים, הם עדיין יצטרכו להגיש תביעה לגירושין לבית הדין הרבני, שהרי במקרה כזה, לפי ההלכה, קיים ספק נישואין, ולכן, לפי ההלכה יש לתת לבני הזוג גט לחומרא. המשמעות היא שבהיעדר גט, האישה יכולה להיות חשופה לכך שילדים שנולדו לה מחוץ לנישואין לכאורה, יוכרו בתור ממזרים.

במקרה שבו עוסק פסק הדין, נדונה סוגיה שונה, של בני זוג שקיימו יחדיו יחסי אישות, אך מעולם לא נישאו, לא בהליך אזרחי כאמור, וכל שכן לא לפי הדין העברי–דתי.

עובדות פסק הדין:

פסק הדין אשר מופיע במאמר זה, ניתן על ידי בית הדין הרבני בירושלים, כאשר מספר התיק הוא 1178079, פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, להלן: "פסק הדין"). כפי שתואר לעיל, מדובר בבני זוג, שלא נישאו, אלא הקימו משפחה, וקיימו יחדיו משק בית משותף. בעבר היו הכנות לנישואין, אך אלו לא יצאו לפועל. כמו כן, מדובר בבני זוג שלא שומרים על מסורת דתית.

מה קבע בית הדין הרבני?

בית הדין התחבט בשאלה, תוך התבססות על פסיקה אחרת, ועל פרשנות של מלומדי ההלכה העברית. מצד אחד, דן בית הדין הרבני, בסיטואציה שבה בני זוג נישאו, התגרשו, ולימים חזרו לחיות יחדיו. במקרים כאלו, עמדת כל הפוסקים בפסק הדין, הייתה כי יש לאפשר סידור גט. מנגד, בנסיבות העניין, פסק בית הדין, כי אין צורך בסידור גט, שהרי מעולם לא נערכה חופה וקידושין. כך יפים דבריו של בית הדין: "סיכומו של דבר, רק ביחס לאשה שהתגרשה וחזרה לחיות עם הגרוש ללא חופה וקידושין יש צורך בסידור גט מחדש, וכן בנישואין אזרחיים מכל סוג מורים על גט לחומרא, אך לא בזוג החי יחד ללא כל מסגרת נישואין, ובוודאי שכן בבני זוג המרוחקים משמירת מצוות, טהרת המשפחה וכיוצא בזה, ובחרו מתוך שיקול דעת שאינם רוצים בהליך חו"ק. על כן כל המקורות שהציגה התובעת המתייחסים לזוג לאחר גירושין או בנישואין אזרחיים אינן רלבנטיים לנידון זה, וגם החלטת הדיין בבית הדין בבאר שבע שצירפה לסיכומי הטענות אינה יכולה להתקבל בהתאם לאמור לעיל".

בית הדין גם קבע כי אין מדובר בתביעת סרק מטעם האישה, שכן זו הוגשה בתום לב. אי לכך, בית הדין לא חייב את האישה בהוצאות.

 

שתפו את המאמר:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב print
Print
עו"ד דין חגית הלוי

משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'

משרדה של עורכת הדין חגית הלוי ושות' הוא משרד מנוסה המתמחה בדיני המשפחה, גירושין, צוואות וירושות.

ליצירת קשר חייגו: 077-9973919

צרו איתנו קשר


    אולי יעניין אותך גם...

    התנגדות לצו ירושה

    מהו צו הרחקה?

    בדרך כלל, הדרך המוכרת להיאבק באירועי אלימות פיזית, אלימות מילולית והטרדה, לרבות בין בני זוג, היא באמצעות הגשת תלונה למשטרה.
    לקריאת המאמר >

    ניתן להגיע לפגישת ייעוץ שבה נבחן את המצב הקיים,
    תקבל/י תשובות והסברים לכל השאלות שלך ופתרון או המלצה מה כדאי לעשות.

    לייעוץ ראשוני התקשר/י  עכשיו: 077-3487178

    או מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

      צור קשר Call Now Button דילוג לתוכן