משרד: 077-3487178 | נייד: 054-5487178 | [email protected]
בחרו עמוד

הסכם גירושין

הסכם גירושין

הליך גירושין הוא נקודה חשובה בחייהם של בני זוג החווים אותו. מדובר בתהליך מורכב ובאירוע מכונן, שבו תא משפחתי מתפרק, על כל המשתמע מכך. אי לכך, במסגרת הליך גירושין בני זוג צריכים להסדיר מספר רב של נושאים, אשר במהלך החיים המשותפים, היו לכאורה טריוויאליים.

בניגוד לסברה רווחת, הליך גירושין לא בהכרח חייב להסתיים בהכרעות משפטיות של ערכאות שיפוט כגון בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה. הליך גירושין יכול להסתיים בקלות, ובצורה נעימה ופשוטה בהרבה, גם ובעיקר באמצעות הידברות אשר תוביל לפשרה. אותה פשרה, מכונה במונחים משפטים "הסכם גירושין".

אי לכך, במאמר שלהלן, נבקש להציג דרך אחרת שבמסגרתה בני זוג יכולים להתגרש, והיא דרך הפשרה, וההסכם. בהתאמה, במאמר דנא נסביר מהו הסכם גירושין, כיצד ניתן לערוך הסכם גירושין, אילו נושאים ותנאים מומלץ לכלול במסגרת הסכם גירושין, וכן כיצד מגישים תביעה להסכם גירושין. עוד נדון בהרחבה במאמר ביתרונות והחסרונות הנלווים להסכם גירושין. כך שהלכה ולמעשה נפרוס יריעה רחבה לכל מי שמעוניין או מעוניינת לחתור לעריכת הסכם גירושין. יחד עם זאת, בחלק הראשון של המאמר נסביר מהו הליך גירושין, ומה כולל הליך גירושין, כדי לפרוס תמונה רחבה ככל הניתן.

נבקש להעיר בפתח המאמר, כי המאמר הזה כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי הולם. לשם קבלת ייעוץ משפטי ספציפי, מומלץ וניתן לפנות למשרדנו לשם תיאום פגישת ייעוץ.

הליך הגירושין מ"מבט על"

בני זוג המבקשים להתגרש, צריכים לערוך הפרדה כוללת ביניהם. בניגוד לסברה רווחת, אותה הפרדה לא באה לידי ביטוי רק בגירושין עצמם בבית הדין הרבני, אלא שבני זוג המבקשים להתגרש, יצטרכו להסדיר מספר רב של נושאים, החל מסוגיית משמורת הילדים המשותפים ועד ענייני מזונות וחלוקת רכוש משותף. מעבר לכך, על בני הזוג גם להתגרש בבית הדין הרבני, שהוא הערכאה המוסמכת לעסוק בענייני נישואין וגירושין במדינת ישראל. הבה נסקור את אותם נושאים בהרחבה, בחלק שלהלן:

ענייני נישואין וגירושין

נישואין וגירושין בישראל נערכים לפי הדין הדתי – אישי של בני הזוג. כלומר, בני זוג יהודים ישראלים, יינשאו ויתגרשו בהתאם לדיני ההלכה היהודית. זוג מוסלמים – אזרחי מדינת ישראל, יינשאו ויתגרשו לפי דיני ההלכה המוסלמית. באשר ליהודים, החלת הדין הדתי – אישי בענייני אישות, קבועה בחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953. חוק זה קובע כי ענייני נישואין וגירושין ייערכו לפי דין תורה.

באשר לשאר בני הדתות בישראל, דבר המלך במועצתו לארץ ישראל, שנחקק על ידי המחוקק המנדטורי, קובע כי לבני הדתות בארץ ישראל תישמר הסמכות לעסוק בשפיטה בתחום המעמד האישי. הוראות דבר המלך במועצתו לא התבטלו גם כיום ומכאן סמכותם של בתי הדין המוסלמים, הנוצרים והדרוזים, לעסוק בשפיטה בתחום הנישואין והגירושין. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, שהוזכר לעיל, החליף – בכל הנוגע ליהודים – את הוראות דבר המלך במועצתו.

זאת ועוד, בני זוג המבקשים להתגרש, יגישו תביעת גירושין לבית הדין הרבני. בדומה לתביעה אזרחית רגילה, מי שמבקש להתגרש צריך להוכיח שיש לו עילת גירושין. עילות הגירושין האפשריות לשם גירושין מוגדרות בהלכה היהודית. מבין עילות הגירושין, ניתן למנות למשל את עילת הבגידה (כלומר – אישה נשואה המקיימת יחסי מין עם גבר), עילת מעשה כיעור, עילת מורדת, עילת מום או פגם גופני שלא היה מוכר לפני הנישואין ועוד.

הדין קובע כי בית הדין הרבני, מקיים דיונים בתביעות גירושין בהרכבים של שלושה דיינים. מעל בתי הדין האזוריים – המהווים את הערכאה הראשונה – ישנו בית הדין הרבני הגדול. בעת שמוגשת תביעת גירושין, על התובע לשאת באגרה, להגיש כתב תביעה לכל דבר ועניין ועוד. בנוסף, לאחר הגשת תביעת הגירושין יתנהל דיון בבית הדין הרבני, אשר במסגרתו יוכלו הצדדים להוכיח את טענותיהם. במידה והוכחה עילת גירושין, אזי יורה בית הדין על מתן גט.

במקביל לבתי הדין האזוריים, הערכאה השיפוטית העיקרית בתחום דיני המשפחה בישראל, היא בית המשפט לענייני משפחה. לאחרון יש סמכות לעסוק בכל עניין משפחתי, לרבות – ענייני ירושות וצוואות, אימוץ, סכסוכים כספיים בין בני משפחה, חלוקת רכוש בין בני זוג, משמורת ילדים ועוד. עם זאת, לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לעסוק בדבר אחד – ענייני גירושין ונישואין. אגב, לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק גם בעניינים הנגזרים מתביעות גירושין, כמו תביעה למזונות ילדים, תביעה למזונות אישה, תביעת כתובה ועוד.

תביעה למזונות ילדים

נושא עיקרי וחשוב שאותו בני זוג צריכים להסדיר במסגרת הליך הגירושין, הוא נושא מזונות הילדים. הכלל הוא, שהאב חייב במזונות ילדיו באופן מוחלט. מזונות הם תשלום חודשי שנועד להבטיח את הקיום הכלכלי ההולם של ילדי האב. בכל הנוגע למזונות, חשוב להפריד ולהבחין בין מזונות מדין חובה למזונות מדין צדקה. הכלל הוא שאב חייב במזונות ילדיו מדין חובה, כלומר – באופן מוחלט וללא תלות בהכנסתו, עד גיל 6. לאחר מכן, עד לגיל 15, חייב האב במזונות מדין חובה באשר להוצאות המתחייבות לגידול השוטף של הילדים. עם זאת, מעבר להוצאות הבסיסיות, חייב האב עד לגיל 15 במזונות מדין צדקה. כלומר – בהתאם ליכולתו. לאחר גיל 15, חייב האב במזונות מדין צדקה בלבד.

כאמור, תביעה למזונות ילדים ניתן להגיש לבית הדין הרבני. עם זאת, גם לבית המשפט יש סמכות לעסוק בתביעה למזונות, שכן היא אינה תביעה לגירושין או לנישואין. כמו כן, כבר בעת פרידה ניתן להגיש תביעה למזונות זמניים, דהיינו – פסיקת מזונות עד להכרעה סופית באשר לגובהם.

תביעות למשמורת ילדים ולהסדרי ראיה

נושא חשוב נוסף שבני זוג צריכים להסדיר במסגרת הליך גירושין, הוא נושא משמורת הילדים והסדרי הראיה. במידה ובני הזוג חיים יחדיו, הרי ששניהם משמשים בתור הורים משמורנים. בעת גירושין, על בני הזוג להכריע מי מהם ישמש כהורה בעל המשמורת הבלעדית, דהיינו – ההורה האחראי על הטיפול הקבוע והשוטף בילדים ובמקביל, מי מההורים ייהנה בהתאמה מהסדרי ראיה. הסדרי ראיה הם ימים קבועים במהלך השבוע, שבהם ההורה הלא משמורן, זוכה לבלות עם ילדיו וכן לוקח את האחריות לטפל בילדיו באופן שוטף. עוד אפשרות שעומדת לרשותם של הורים שנמצאים בהליך גירושין, בכל הנוגע להסדרת המשמורת, היא לקיים משמורת משותפת. משמורת משותפת – כשמה כן היא – משמורת שבמסגרתה שני ההורים נושאים באחריות השוטפת לגדל את ילדיהם. לא משמורת בלעדית להורה אחד, אלא משמורת משותפת לטובת שני ההורים.

ענייני משמרות ילדים נדונים בבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, ישנן שתי סיטואציות שבהן גם בית הדין הרבני יכול לעסוק בענייני משמורת. הסיטואציה הראשונה והפשוטה, היא כאשר ישנה הסכמה בין ההורים לנהל את ההליך בבית הדין הרבני. הסיטואציה השנייה והמורכבת יותר, היא במקרה שבו מי שמגיש תביעת גירושין, כורך יחד עמה את תביעת משמורת הילדים. בשולי הדברים נבקש להעיר הערה חשובה בכל הנוגע לענייני משמורת ילדים: הכלל הוא כי בית המשפט יטיל את המשמורת בהתאם ל"עיקרון-על" אחד והוא טובת הילד.

ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג

במהלך חיי הנישואין, בני הזוג לרוב יצברו רכוש משותף, בין אם מדובר בדירת מגורים או דירות מגורים ובין אם מדובר ברכוש נייד כגון – רכבים, תכשיטים, מניות, חסכונות ועוד. בעת גירושין עולה השאלה, איזה רכוש יחולק בין בני הזוג, אם בכלל. בכל הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג, קובע חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), כי בעת פרידה או הפקעת נישואין, ייערך בין בני הזוג הסדר הנקרא הסדר איזון משאבים, כלומר – תיערך בין בני הזוג חלוקת רכוש שווה. עם זאת, חוק יחסי ממון קובע כי כל רכוש ייחשב בתור רכוש שהוא "בר איזון", למעט סוגי הרכוש הבאים – קצבת נכות, קצבת אלמנות, קצבת זקנה וכן רכוש שהתקבל במתנה אצל אחד מבני הזוג ורכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין.

זאת ועוד, ברירת המחדל החוקית היא כאמור חלוקת רכוש שווה, אך חשוב להדגיש כי ישנם שני חריגים לכלל החלוקה השווה. החריג הראשון מוגדר בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. סעיף זה קובע כי בית המשפט רשאי לסטות מהסדר איזון המשאבים, בהתחשב ביכולת ההשתכרות של בני הזוג ומסת הנכסים המצויה ברשותם. החריג השני מתייחס לסיטואציה שבה בני הזוג ערכו הסכם ממון. הסכם ממון הוא הסכם שנערך על ידי בני זוג, שתכליתו לקבוע הסדר חלוקת רכוש שיהיה כרצונם של בני הזוג ולרווחתם. במידה וקיים הסכם ממון שאושר על ידי ערכאה שיפוטית (כמתחייב בחוק יחסי ממון), הוא זה שיגבר על הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון.

עניינים נוספים הנוגעים לגירושין ונישואין

ישנם עוד מספר הליכים הנגזרים מהליך הגירושין. את חלקם ציינו בקצרה לעיל, כמו תביעת כתובה, כלומר – תביעה שבה עותרת האישה לפיצוי כספי מכוח הכתובה, תביעה לשלום בית – תביעה שבה אחד מבני הזוג מבקש להקפיא את הגירושין לשם ניסיון להציל את הנישואין, תביעה למזונות אישה – גם אישה לעיתים עשויה להיות זכאית למזונות ועוד.

הסכם גירושין – מה זה?

כאמור, את תביעת הגירושין אפשר לקיים בשתי דרכים. דרך אחת היא באמצעות ניהול הליך משפטי ארוך ומורכב. הדרך השנייה היא באמצעות עריכת הסכם גירושין. הסכם גירושין הוא הסכם שנערך בין בני זוג, אשר מבטא את הסכמתם להתגרש, ללא הליכים משפטיים ארוכים.

לאחר שהושג הסכם גירושין, בני הזוג יכולים לפנות לבית הדין הרבני ולהתגרש בהסכמה, מבלי לנהל הליך משפטי מן ההתחלה ועד הסוף, אשר במסגרתו אחד מהם יצטרך להוכיח את קיומה של עילת הגירושין. בנוסף, הסכם גירושין לא חייב בהכרח להתייחס רק לסוגיית הגירושין בבית הדין הרבני. הסכם גירושין יכול גם לבטא הסכמה כוללת בעוד נושאים, כמו ענייני מזונות ילדים, ענייני משמורת וחלוקת רכוש. עוד נעיר, כי הסכם גירושין יכול להיות פרי הסכמה ושיג ושיח ישיר בין בני הזוג, אך הוא יכול גם להיות פרי שיג ושיח הנערך באמצעות עורכי דין גירושין המייצגים את בני הזוג והוא יכול להיות פרי הסכמה של קיום הליך גישור באמצעות מגשר גירושין.

הגשה של הסכם גירושין – כיצד?

כפי שציינו בחלק הקודם, תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. כאשר קיים הסכם גירושין בין בני הזוג, עליהם לפנות לבית הדין הרבני ולהגיש תביעה הנקראת "תביעה לאישור הסכם גירושין". האגרה במסגרת הגשת תביעה זו עומדת, נכון לכתיבת שורות אלו, על 250 ₪ והיא זולה יותר מאגרה שבה יש לשאת בעת הגשת תביעה רגילה לגירושין. לאחר הגשת תביעה לאישור הסכם גירושין, יזומנו בני הזוג לדיון בפני בית הדין הרבני. במידה וקיימת הסכמה, הרי שלרוב בית הדין הרבני יאשר באופן מיידי את הסכם הגירושין ויורה על סידור גט.

אומנם, בית הדין יברר לגבי פשר הגירושין וכן לעיתים ינסה לפשר בין הצדדים, אך עדיין מדובר בהליך קצר ויעיל בהרבה, מאשר סיטואציה שבה בני הזוג מנהלים תביעת גירושין ארוכה ויקרה. עם זאת, חשוב להעיר כי הסכם גירושין, כפי שפירטנו לעיל, יכול לכלול הסכמה כוללת. דהיינו, בכל הנוגע למזונות, משמורת וחלוקת רכוש. גם אז ניתן להגיש הסכם כולל לבית הדין הרבני, או לחלופין להגיש את הסכם הגירושין המתייחס לגירושין בלבד – לבית הדין הרבני (הואיל וכאמור הוא הסמכות הבלעדית לעסוק בנושא) ובמקביל להגיש הסכמים הנוגעים למשמורת, רכוש ומזונות, לבית המשפט לענייני משפחה. לרוב יעיל וקל יותר לעשות זאת כמקשה אחת.

האם אפשר לערוך הסכם גירושין כאשר נישאים במדינה זרה?

התשובה חיובית. זוגות ישראלים רבים בוחרים לנסוע למדינות זרות, להינשא בהן ואז לחזור ארצה ולהירשם כנשואים במשרד הפנים. עם זאת, זוגות רבים לא תמיד מודעים לכך שבעת גירושין (במידה ומדובר בבני זוג בני אותה דת, הכשרים להינשא בארץ לפי הדין הדתי – אישי), יהיה עליהם לפנות לבית הדין הרבני, שהרי הכלל הוא כי נישואין וגירושין ייערכו על פי הדין הדתי – אישי. גם במקרים אלו ניתן לערוך הסכם גירושין.

אילו נושאים כדאי לכלול במסגרת הסכם גירושין?

הסכם גירושין הוא הסכם חשוב ולעיתים מורכב. כך שההצעה הראשונה שנבקש להציע, היא תמיד להיעזר בעורך דין גירושין בעל ניסיון. עם זאת, על סמך ניסיוננו בתור עורכי דין משפחה, אנו סבורים כי ישנם מספר נושאים שחשוב מאוד לכלול במסגרת הסכם גירושין. הבה נסקור את חלקם:

הסכמה לגבי עצם הגירושין – דומה כי זהו אחד הנושאים החשובים ביותר שמומלץ להסדיר במסגרת הסכם הגירושין. תכליתו של הסכם הגירושין היא לקבע ולבסס את ההסכמה של בני הזוג להתגרש ובכך לחסוך משניהם את העלויות הכספיות של ניהול הליך גירושין.

הסדרת דירת המגורים – בדרך כלל, כאשר הסכם הגירושין כולל גם הסכם לחלוקת רכוש, הרי שחשוב מאוד להסדיר מה יהיה דינה של דירת המגורים. לרוב, דירת המגורים היא הנכס החשוב ביותר שיש לבני הזוג. אי לכך חשוב מאוד לקבוע מה יעלה בגורלה. במילים אחרות – האם היא תימכר בשוק, או שאולי תימכר לאחד מבני הזוג באופן בלעדי, או שאולי אחד מבני הזוג יישאר בדירה לשם גידול הילדים ועוד.

הטלת סנקציה – חוזים הם דבר חשוב, אך ניסיון החיים מלמד שלעיתים אנשים מפרים חוזים. לכן, אנו מציעים – במסגרת הסכם גירושין – לכלול גם סנקציה שתבוא לידי ביטוי במקרה שבו אחד מבני הזוג מפר את הסכם הגירושין. לדוגמא – מסרב לפתע לעמוד בהסכם ולהביע את הסכמתו לגבי הגירושין ועוד. לרוב, כדאי לכלול סנקציה בדמות פיצויים קבועים או פיצויים ללא הוכחת שום נזק.

הסדרת משמורת הילדים – עוד נושא שכדאי מאוד לכלול במסגרת הסכם הגירושין, הוא סוגיית המשמורת. הסדרת סוגיית המשמורת תקל מאוד על בני הזוג בהמשך הדרך. לכן, כדאי לקבוע מי ישמש בתור הורה משמורן, כיצד ייערכו הסדרי הראיה בין ההורים ועוד נושאים הנוגעים לסוגיה, לרבות – הסדרה של משמורת משותפת, במידה וההורים חפצים בכך.

בשולי הדברים נעיר, כי הרשימה המפורטת היא חלקית בלבד.

היתרונות והחסרונות בהסכם גירושין

להסכם גירושין יש יתרונות לצד חסרונות, כך שלקראת סיום המאמר נבקש לסקור את חלקם:

חסרונות:

ויתור – כמו כל הסכם פשרה, הרי שגם הסכם גירושין מהווה פשרה בין בני הזוג. פשרה היא דבר מבורך, אך יש שטוענים כי הסכם פשרה הוא בעצם תוצר של ויתור ולא תמיד כדאי לוותר, במיוחד כאשר עמדתך מוצדקת. כך גם באשר להסכם גירושין. לעיתים בני זוג עורכים הסכם גירושין ומתפשרים, למרות שאחד מהם צודק לחלוטין בטענותיו. כמובן שיש כאלו שיסברו אחרת, אך מצאנו לנכון לציין עובדה זו דווקא בחסרונות, למען הגילוי הנאות.

ניצול צורך – לא אחת אנו נתקלים במקרים שבהם הסכם גירושין נערך על מנת לספק את צרכיו של בן זוג אחר, המשתמש בכוח שיש לו כלפי הצד השני. לדוגמא, לעיתים קיימות סיטואציות שבהן הבעל כופה הסכם גירושין תוך איום לסרבנות גט נגד האישה. במקרים כאלו, האישה עשויה למצוא את עצמה מוותרת בצורה מפליגה על זכויותיה, רק כדי שתוכל להתגרש ולהמשיך בחייה. כך שלעיתים, להסכם גירושין יש חיסרון מהותי והוא בא לידי ביטוי בעצם העובדה שהוא תוצר של ניצול וכפייה, למרות שאין זאת כפייה פיזית.

יתרונות:

חיסכון בזמן – אין ספק כי הסכם גירושין חוסך לבני הזוג זמן רב. בין היתר, הסכם גירושין חוסך דיונים שמתקיימים בזמן העבודה וכן חוסך לבני הזוג את ההתעסקות המורכבת עם הליך הגירושין ובכך מפנה אותם להמשיך בחייהם.

יעילות – הסכם גירושין הוא יעיל – פשוטו כמשמעו, במקום לנהל הליך גירושין במספר ערכאות וכן במסגרת מספר הליכים שונים ונפרדים. הסכם גירושין כולל, שנערך ברצון בני הזוג, הוא יעיל בהרבה. הוא יעיל מבחינת זמנים והוא גם יעיל מבחינה כספית והוא בוודאי יעיל מבחינה רגשית, שהרי הוא חוסך לבני הזוג הליכים משפטיים קשים מאוד.

גירושין מהירים – הסכם גירושין מביא לסיטואציה שבה הגירושין שלעיתים יכולים להתקיים ולהתפרס על תקופה ארוכה, מסתיימים במהרה ובכך בני הזוג מתפנים לבנות את חייהם החדשים. לכן, אין ספק שמהירות היא אחד היתרונות החשובים והמהותיים במסגרת הסכם גירושין.

ערך רגשי – הליך גירושין חוסך לבני הזוג את ההליכים המשפטיים, את החקירות הנגדיות, את הבקשות המכפישות לעיתים ובכלל זה את הכעס והעצב שנגרם כתוצאה מניהול הליך גירושין מן ההתחלה ועד הסוף.

ולסיכום

הסכם גירושין הוא דבר מבורך, אשר יש בו כדי לחסוך לבני הזוג ניהול של הליכים משפטיים קשים ומורכבים. אין ספק שהליך גירושין הוא הליך מורכב, הן ברמה הכספית ובוודאי שברמה הרגשית. לכן, עריכת הסכם גירושין יכולה להקל רבות מהעומס הרגשי וכן מהעומס הנפשי. עם זאת, נעיר כי הסכם גירושין הוא הסכם שכדאי לערוך ולחתום עליו – תוך סיוע מעורך דין משפחה בעל ניסיון.

צרו קשר עכשיו

לייעוץ עם עורך דין
התקשרו:

077-3487178
054-5487178

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס

משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'

חגית הלוי ושות' משרד עורכי דין