משרד: 077-3487178 | נייד: 054-5487178 | [email protected]
בחרו עמוד

הורות משותפת

הורות משותפת

כאשר אנו חושבים על משפחה, אנו בדרך כלל מדמיינים אב, אם וילדים מאושרים. זו, למעשה, תבנית שרובנו גדלנו והתחנכנו לאורה. בשנים האחרונות חלה התערערות בתבנית המוכרת לנו, בתור המשפחה הפטריארכלית גרעינית, שכן כיום משפחה לא מחייבת דווקא אב ואם. משפחות כיום מורכבות גם מחברים שהחליטו להקים משפחה יחדיו, או מאימהות חד הוריות שהולידו ילד בהפריה מלאכותית, או מזוגות מאותו המין שאימצו ילד במדינת ניכר וכו'.

אין ספק כי מוסד המשפחה השתנה מאוד בשנים האחרונות. במאמר שלהלן נבקש לעסוק במשפחה בשם "הורות משותפת". דהיינו, שני אנשים, זרים או מכרים, שמחליטים ביום אחד להקים משפחה, איש עם רעהו. מה הדין הרלוונטי במקרים כאלו? כיצד מקיימים הורות משותפת? מהן הסיבות להתפתחותו של המוסד הזה, הנקרא "הורות משותפת" וכן מה חשוב לדעת על הורות משותפת? מהו הסכם הורות משותפת? על כל אלו ועוד נשיב במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לנוחיותכן\ם הגולשים והגולשות:

נעיר כי המאמר שלהלן הוא לידיעה בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני. לשם כך ניתן לקבוע פגישת ייעוץ במשרדנו.

הורות משותפת – מהי?

הורות משותפת היא מתכונת משפחתית שבנויה משני אנשים, לרבות מאותו המין, אשר בוחרים להקים ביחד משפחה. לרוב מדובר בשני אנשים שהיו זרים איש לרעהו או רעותו. לעיתים מדובר בשני חברים ותיקים, אשר בוחרים להקים יחד משפחה. לעיתים מדובר בבני זוג, שעקב סיבות פיזיות או ביולוגיות, בוחרים להקים משפחה באמצעות הפרייה מלאכותית או אימוץ בין ארצי.

לעיתים מדובר באדם יחיד, לרוב אישה, אשר בוחרת להקים משפחה ללא דמות אב, באמצעות הפרייה מלאכותית (אך אפשרות זו אינה קשורה לנושא של הורות משותפת, אלא מוצגת רק לצורך המחשה). לעיתים זוגות שאינם מקיימים מערכת יחסים זוגית, בוחרים להקים משפחה בשל חוסר יכולת להביא ילד באופן טבעי. כל האפשרויות המוצגות, יצרו, בין היתר, את המתכונת "הורות משותפת".

אם נרצה להגדיר "הורות משותפת", נוכל להציע את ההגדרה באה: הורות משותפת היא מתכונת של משפחה, שמוקמת ע"י שני אנשים שלא מקיימים מערכת יחסים זוגית, לצורך הבאת ילד לעולם וגידולו יחדיו.

משום שהורות משותפת נערכת בדרך כלל ע"י שני צדדים שאינם בני זוג או לחלופין אינם נשואים, אחד הנושאים המהותיים במסגרת קיומה של ההורות המשותפת, הוא הסכם הורות משותפת בין שני הצדדים. יודגש כי הסכם הורות משותפת אינו הסכם של מה בכך, אלא הסכם שעתיד ללוות את שני הצדדים לאורך שנים רבות. לכן, עליו לכלול מגוון רחב של נושאים, החל מנושאים שבמצב רגיל נחשבים למשניים מאוד ועד לנושאים מהותיים, כפי שנרחיב בהמשך המאמר.

באשר ליישומה בפועל של ההורות המשותפת, הרי שזו יכולה להתקיים במספר תרחישים: הורות משותפת יכולה להתקיים כאשר שני בני הזוג מבקשים להביא ילד לעולם באמצעות הפרייה מלאכותית. האפשרות הזו רלוונטית לנשים, או לשני צדדים שאחד מהם הוא גבר והשנייה אישה. הורות משותפת גם יכולה לבוא לידי ביטוי באמצעות קיום יחסי מין, ללא מחויבות רגשית. דרך נוספת ליישומה של הורות משותפת, היא היעזרות באם פונדקאית. כלומר, גורם שלישי אשר מביא את הילד של הצדדים לעולם, באמצעות הפרייה מלאכותית, או באמצעים שמרניים.

סדר המאמר מכאן ואילך יהיה כדלקמן: קודם נסביר אילו טעמים הביאו לעליית שכיחותה של מתכונת ההורות המשותפת. לאחר מכן נסביר ונרחיב לעומק על האפשרויות העומדות בפני שני צדדים המבקשים לקיים הורות משותפת ולהביא ילד לעולם. לאחר מכן נסביר מהי הורות משותפת ולבסוף נרחיב ונפרט אילו נושאים כדאי לכלול ולהסדיר במסגרת הסכם הורות משותפת.

הורות משותפת – כיצד האפשרות הזו התפתחה?

שינויים מהותיים בתפיסת המשפחה, הן במדינת ישראל והן במדינות העולם, הביאו למגוון שינויים חברתיים. לדוגמא: לעליית מוסד הידועים בציבור, לעליית תפוצת המשמורת המשותפת, לשינוי בתפיסת האבהות ובכלל זה להכרה בזכויותיהם של זוגות מאותו המין. פועל יוצא של כל אלו, הוא גם ההכרה במתכונת ההורות המשותפת.

אם בעבר תפיסת המשפחה הייתה שמרנית מאוד, שלפיה משפחה חייבת לכלול אב האמון על הפרנסה ואם האמונה על גידול הילדים, הרי שהיום התפיסה הזאת משתנה. לדוגמא, משפחות רבות מקיימות מתכונת של משפחה של הורות משותפת, שבמסגרתה שני בני הזוג מקיימים משמורת מלאה ושווה, בכל הנוגע לגידול ילדיהם. בנוסף, אם בעבר זוגות מאותו המין לא היו יכולים להקים משפחה (כאשר עד שנות השבעים של המאה הקודמת, זוגיות מאותו המין ויחסי אישות בין שני גברים, נחשבו לפי החוק הישראלי בתור עבירה פלילית), הרי שכיום זוגות רבים בני אותו המין מקיימים משפחות.

מכאן נשאלת השאלה, אילו גורמים הביאו לעליית שכיחותו של מוסד ההורות המשותפת? הבה נציג את חלקם:

שינויים חברתיים:

בין השינויים החברתיים אשר הביאו לעליית מעמדו של מוסד ההורות המשותפת, בולט השינוי בתפיסת זכויותיהם של זוגות חד מיניים. שינוי נוסף הוא שינויים משפחתיים, למשל יותר בני זוג המקיימים משמורת משותפת וכו'. יתר על כן, שינויים בתפיסת זכויות האדם, בין היתר בזכות להקים משפחה, בזכות לכבוד וכו' הביאו לשינויים חברתיים חשובים מאוד, שבין היתר משליכים על מתכונת ההורות המשותפת.

עלייה במעמד האישה:

אם בעבר התפיסה הנושנה הייתה כי תפקיד האישה לגדל את הילדים, הרי שכיום חלה עלייה משמעותית במעמד האישה. עלייה זו מלווה את העולם המודרני מזה כמאה שנים. אם משנות העשרים של המאה הקודמת, הותר לנשים להצביע בבחירות, הרי שכיום נשים ממלאות תפקידים חשובים מאוד. בין היתר, נשים משמשות כראשות ממשלה, נשיאות וכו'. עלייה במעמד האישה הביאה גם לעלייה בשיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה. כתוצאה מכך, מוסד המשפחה עבר שינויים מהותיים. כלומר, לא עוד האישה בתפקידה הארכאי כאמונה על גידול הילדים, אלא שהיום נשים רבות מעדיפות להשקיע את מרצן בפיתוח הקריירה שלהן. מכאן שלא מעט נשים אינן נישאות ובשלב מסוים בוחרות להביא ילדים ללא נישואין. התוצאה של כל אלו היא עליית שכיחותו של מוסד ההורות המשותפת.

שינוי במתכונת המשפחה ותפיסתה:

אנו חיים במציאות של עולם גלובלי: אנו הרבה יותר ניידים, זמינים ולמעשה קשורים לכל רחבי העולם במרחק של הודעה ברשתות החברתיות. אנו גם חיים בעידן של עודף מידע, מודעים יותר לזכויותינו ורוצים להשיג הנאות רבות, לעיתים על חשבון דברים שבעבר נחשבו בתור טאבו, לרבות חיי משפחה.

כתוצאה מכך, במציאות החיים הנוכחית, הקמה של משפחה אינה בהכרח היעד הראשון של כל אחד מאתנו. בעבר היה זה מובן מאליו שבגיל מסוים מקימים משפחה ומולידים ילדים. כיום, הטאבו הזה נפרץ ומשפחה אינה תמיד בעדיפות הראשונה, שכן רבים מעדיפים לטעום ממטעמי העולם, להתנסות בדברים חדשים ולבדוק את הגבולות. לכל העובדות הללו יש השפעה ישירה על תפיסת המשפחה. כך לדוגמא, אם בעבר נישואין היו הכרח, הרי שכיום זוגות רבים חיים יחדיו במתכונת של ידועים בציבור, כלומר: זוגיות שאינה בהכרח פורמאלית. אם בעבר תפקיד הבעל היה לפרנס את המשפחה, הרי שכיום התפקיד הזה לא בהכרח מוטל בלעדית על הבעל, אלא שזוגות רבים משקיעים באופן שווה בפיתוח הקריירה וגם בוחרים לגדל את הילדים המשותפים יחדיו.

ההתפתחות הגלובלית והשינויים שחלו בסדר העדיפויות, הביאו גם להתפתחותו והתחזקותו של מוסד ההורות המשותפת. אנשים רבים מבקשים להקים משפחה בגיל מאוחר, גם אם לא בעזרת בן זוג. נשים רבות מבקשות להוליד ילד בגיל מאוחר ללא בן זוג. כך שאם נסכם את הנקודה זו, נוכל לומר כי שינויים גלובליים ומודרניזציה משפיעים ישירות על התפתחותו של מוסד ההורות המשותפת.

דיני הנישואין והגירושין בישראל:

אם נתמקד בפינה הקטנה שלנו, שהיא מדינת ישראל, נוכל לבחון לעומק כיצד התפתח והתחזק מוסד ההורות המשותפת. אנו סבורים כי העובדה שבישראל, ענייני הנישואין והגירושין כפופים לדין הדתי-אישי, משליכה ישירות גם על מוסד ההורות המשותפת. נסביר: ברוב מדינות העולם ענייני הנישואין והגירושין מוסדרים על פי חוקי המדינה, החילונית לרוב. בישראל, על פי חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, ענייני הנישואין והגירושין כפופים לדין הדתי. כך שבני זוג רבים בישראל מנועים מלהינשא, הן משום שהדין הדתי אינו מכיר, למשל, בנישואי כהן וגרושה, בנישואין של בני זוג מאותו המין ואף בנישואין של בני זוג שאינם מאותה דת. מכאן, שאכיפת הדין הדתי על ענייני הנישואין והגירושין, משליכה ישירות גם על הרצון של זוגות רבים להימנע מלהינשא פורמאלית במדינת ישראל. אנו סבורים כי יש לכך השלכה על מוסד ההורות המשותפת.

עלייה ברמת הרפואה:

אין ספק שגם לעלייה ברמת שירותי הרפואה וההתקדמות הטכנולוגית, יש תרומה מכרעת לעליית קרנו של מוסד ההורות המשותפת. האפשרות לערוך הפרייה מלאכותית לא הייתה קיימת בעבר. עם קיומה נוצרה אפשרות להביא ילדים ולהקים משפחה, גם באמצעים שלא היו מוכרים בעבר. האפשרות הזו גם מאפשרת לנשים ולזוגות חד מיניים להקים משפחה. מכאן, אם נקשור בין העלייה במעמד האישה, שינויים חברתיים כפי שפירטנו לעיל וגם שינויים בתפיסת המשפחה, הרי שכל אלו מתמזגים היטב בשינויים שעבר עולם הרפואה, כך שכל אלו יחד תרמו גם תרמו להתפתחותו של מוסד ההורות המשותפת.

הדרכים להבאת ילדים לעולם במתכונת של הורות משותפת:

כפי שציינו בקצרה בחלק הראשון במאמר, ישנן מספר אפשרויות שעומדות בפני בני זוג המבקשים לקיים מתכונת של הורות משותפת. נדגיש כי הכוונה לבני זוג שאינם מקיימים מערכת יחסים זוגית אינטימית, אלא בני זוג שנקשרו כדי להביא ילד או ילדה לעולם ולגדלה יחדיו. אלו האפשרויות המוכרות כיום:

הדרך השמרנית: דרך אחת ליישומה של הורות משותפת, היא קיום של יחסי מין, אף אם מדובר ביחסי מין שאין בהם מחויבות. ישנם בני זוג שבוחרים לקיים יחסי מין לצורך הבאת ילד משותף לעולם וזאת מבלי לקיים מערכת יחסים אינטימית וזוגית בעתיד.

פונדקאות: פונדקאות היא הבאת ילד לעולם בעזרתו צד שלישי. כלומר, בני זוג הפונים יחדיו לאישה, מממנים את ההפריה ואת הטיפולים הנדרשים לכך וכל זאת על מנת שאותה אישה תיכנס להיריון. במקרים כאלו, בני הזוג, בהתאם להסכמי פונדקאות, אחראים על התמיכה הכספית באם הפונדקאית עד הלידה.

בישראל קיים חוק ספציפי המתייחס לפונדקאות, אשר נקרא חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996. חוק זה קובע כי במידה ובני זוג כורתים הסכם להבאת ילד באמצעות פונדקאות, אזי עליהם לקיים מספר תנאים לשם כך, כגון: על האישה המשמשת כאם פונדקאית לא להיות נשואה, על הצדדים הפונים להסכם הפונדקאות להיות בגירים, על הזרע שאותו תישא האם הפונדקאית להיות זרעו של האב המיועד וכן על הסכם הפונדקאות לקבל אישור של וועדה מיוחדת, המוקמת מכוח החוק המוזכר לעיל.

הפריה מלאכותית: הפרייה מלאכותית היא דרך נוספת להבאת ילד לעולם, במיוחד בנסיבות שבהן מתבקש לקיים הורות משותפת. הפרייה מלאכותית היא פרוצדורה רפואית, שבמסגרתה מושתל באישה זרע מתורם אנונימי או מבן הזוג, כאשר הטיפול עצמו נועד ליצור הפרייה בגוף האישה, שבסופו תוכל האישה להיכנס להיריון. טיפולי הפרייה נעשים במדינת ישראל ולשם כך יש לעמוד במספר תנאים, אשר לא נרחיב עליהם במאמר זה. כמו כן נעיר כי טיפולי הפרייה לעיתים אורכים זמן רב.

הסכם הורות משותפת:

כדי לקיים הורות משותפת, כדאי לערוך הסכם, שכן מדובר במתכונת של הקמת משפחה ע"י שני צדדים שייתכן שהם זרים. הייחודיות בהסכם הורות משותפת היא, שהוא אינו הסכם טריוויאלי. מדובר בהסכם שעתיד להסדיר את כל היחסים בין בני הזוג הפונים לאפיק של הורות משותפת.

משום שמדובר בהסכם בין שני צדדים זרים, אזי כדאי להבהיר שתי נקודות. הנקודה הראשונה היא, כי מדובר בהסכם שיש לאשר בפני בית המשפט לענייני משפחה. זאת מכיוון שמדובר בהסכם מורכב מאוד, שעתיד להסדיר נושאים רבים שישפיעו על חייהם של שני הצדדים במשך שנים רבות. הנקודה השנייה היא, כי חשוב להיעזר בעורך דין משפחה, לצורך עריכת הסכם הורות משותפת וכן לצורך ייצוג בכל ההליך.

הנושאים שכדאי להסדיר בהסכם משמורת משותפת:

הסכם הורות משותפת הוא הסכם מורכב ומהותי מאוד. זאת מכיוון שמדובר בהסכם בין שני צדדים שאינם בני זוג, אלא בשני צדדים שחוברים יחדיו למטרה אחת והיא הקמה של משפחה משותפת. לכן, על הסכם ההורות המשותפת לכלול מגוון רב של נושאים. הבה נסקור חלק מהנושאים הללו, כאשר נדגיש שלא מדובר ברשימה מלאה, להלן:

שמו של הילד: מדובר בנושא שהוא לכאורה טריוויאלי, אך שוב נדגיש כי הסכם הורות משותפת נערך בין שני צדדים שלא מקיימים משק בית משותף ועל אחת כמה וכמה לא מדובר בבני זוג מן היישוב, אלא בשני צדדים שהם לכאורה זרים אחד כלפי השני. לכן, הסכמה לגבי שם הילד היא עניין שכדאי להסדיר בהסכם.

הזכויות והחובות בעת היריון: בתור עורכי דין משפחה שכבר צברו ניסיון בעריכת הסכמי הורות משותפת, אנו ממליצים להסדיר בהסכם את הזכויות והחובות שמוטלות על שני הצדדים בעת היריון, החל מהבדיקות שיש לערוך במהלך ההיריון ועד לצורת הלידה (לידה בבית או בבית חולים וכו'). כמו כן, אנו ממליצים להסדיר בהסכם ההורות המשותפת, את האופן שבו בני הזוג יתפקדו מבחינה כלכלית בעת ההיריון, כלומר: מהם חובותיהם מבחינת המימון הכספי בעת ההיריון.

הסדרת המגורים: בהסכם משמורת משותפת, מומלץ להסכים לגבי הקרבה הפיזית של ההורים איש לרעהו. כדאי להסדיר את העובדה ששני ההורים יתחייבו לגור האחד בקרבת השני, לפחות עד לגיל שבו הילד שייוולד יגדל מספיק כדי לנסוע באוטובוסים. כך לדוגמא, מה הדין במקרה שבו הורה רוצה לעבור דירה בשל שינוי מקום עבודה, מה הדין במקרה שבו הורה מקבל הצעת עבודה במדינה זרה, מה יהיו התנאים שלאורם יוכל ההורה לעזוב ולעבור למדינה זרה. כל אלו נושאים שכדאי להסדיר במסגרת הסכם הורות משותפת.

תשלום מזונות: עוד נושא אקוטי שחשוב להסדיר במסגרת הסכם הורות משותפת, הוא החבות במזונות. בישראל, החבות במזונות מוטלת מכוח הדין הדתי-אישי על האב. כלומר, אב חב באופן מוחלט במזונות ילדיו. לכן, חשוב להסדיר במסגרת הסכם הורות משותפת, את סוגיית המזונות, את שיעור המזונות ועוד. נציין כי במידה ולא מדובר בזוגיות שיוצרת חבות במזונות, כמו למשל: אם ואם, הרי שבמקרה כזה תוטל חבות במזונות, מכוח הסכם ולא מכוח הדין הדתי-אישי.

הסדרת סוגיית המשמורת: עוד נושא מהותי שיש להסדיר במסגרת הסכם הורות משותפת, הוא סוגיית המשמורת. דהיינו, יש להסדיר מי ההורה שיקבל את המשמורת הבלעדית על הילד וכן מה יהיו הסדרי הראיה שמהם ייהנה ההורה השני. לחלופין, יכולים ההורים להסכים על משמורת משותפת ובמקרה כזה יש להסדיר בדיוק את החובות והזכויות של בני הזוג ועוד.

הדין במקרה של פטירה: עוד סוגיה שהיינו ממליצים להסדיר במסגרת הסכם משמורת משותפת, היא הדין במקרה של פטירת אחד ההורים. האם על ההורים לערוך ביטוח חיים, מי יירשם בתור מוטב בפוליסה במקרים כאלו, מה תהיינה זכויותיו של הילד בעיזבונו של ההורה ביחס ליורשים אחרים, האם במקרה של פטירה תהיינה לסבים וסבתות זכויות לעניין הסדרי ראיה ועוד. אלו נושאים אקוטיים, שכדאי להסדיר במסגרת ההסכם.

לסיכום:

הורות משותפת היא מתכונת ייחודית, שבמסגרתה מתקשרים שני צדדים, שייתכן שהיו זרים איש לרעהו, כדי להקים משפחה, על כל המשתמע מכך. מאידך, מדובר באופרציה לא פשוטה כלל, שכן אותם צדדים זרים צריכים להסדיר מראש נושאים רבים, פשוטים כמורכבים ובמקביל, ליישם מבחינה פרקטית את ההורות המשותפת. לכן, כדי להקל במעט על התהליך המורכב, חשוב לפנות לייעוץ משפטי ע"י עורך דין משפחה מיומן ובעל ניסיון.

צרו קשר עכשיו

לייעוץ עם עורך דין
התקשרו:

077-3487178
054-5487178

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס

משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'

חגית הלוי ושות' משרד עורכי דין