לייעוץ ראשוני התקשרו - משרד: 077-3487178 | נייד: 054-5487178

אם אשר נכנסה להיריון בשל קיום יחסי מין מזדמנים, מסרה בזמן אמת לאב, כי היא נושאת התקן תוך רחמי, אשר אמור למנוע ממנה להיכנס להיריון. אלא מה? טענתה התבררה כטענת כזב. משכך, היא גם חויבה בפיצויי נזיקין נגד האב, שלמעשה הפך להיות אב בעל כורחו. כך פסק בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, במסגרת תלה"מ 33934-08-17.

בפסק הדין הנ"ל, נעסוק במאמר זה, אך נבקש להעיר כי המאמר שלפניכם/ן, הוא מאמר כללי בלבד, ואין בו בשום אופן כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

העובדות:

התביעה נשוא מאמר זה, היא בעצם תביעה נזיקית, או אם נרצה – חוזית, אך משום שהצדדים בה הם לכאורה בני משפחה (כלומר – הורים לילד משותף), היא נדונה בבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, באופן חריג, התביעה הזו אינה רק תביעה נזיקית בגין גניבת זרע, אלא ששני הצדדים הם חירשים ואילמים, דהיינו – גם האב התובע וגם האם הנתבעת.

התובע, לטענתו, הכיר את הנתבעת באירוע חברתי, והם קיימו במשך מספר פעמים יחסי מין, ולאחר מכן דרכם נפרדה. זאת ועוד, לטענת התובע, בעת שקיים עם הנתבעת יחסי מין, ביקש להיעזר באמצעי מניעה. אלא מה? הנתבעת טענה כי היא משתמשת ב"התקן תוך רחמי" לצורך הימנעות מכניסה להיריון. לימים, בחלוף שנה ומספר חודשים, הנתבעת פנתה לתובע וטענה כי שיקרה, וכי אין ברשותה "התקן תוך רחמי", ואז, גם מסרה כי היא בהיריון. כמו כן, בהמשך היא פנתה לתובע ודרשה ממנו 10,000 ₪ לצורך ביצוע הפלה. לאחר מכן כבר דרשה סכומים גבוהים יותר, שבגינם התובע אף פנה למשטרה והגיש תלונה בגין סחיטה ואיומים.

מכאן, עתר התובע לבית המשפט, בבקשה לקבל פיצויים בגין גניבת זרע, וכן בגין כל חיוב עתידי במזונות. מנגד, האישה טענה כי אין לחייב אותה בדבר, שכן קיום יחסי מין הוא מעשה בין שני אנשים בוגרים, ואין להפוך כניסה להיריון לעוולה נזיקית. עוד טענה האישה, כי יש לה כבר שלושה ילדים, ולא הייתה לה כוונה להביא עוד ילד.

הכרעת בית המשפט:

בית המשפט קבע כי אכן הוכח שהאישה יזמה את המפגשים המיניים בין השניים. בית המשפט גם דחה את טענת האישה, שדווקא היא זו שביקשה שהגבר ייטול אמצעי מניעה. בכלל זה, בית המשפט קבע כי התובענה הוכחה במלואה. כמו כן, נקבע כי לאור קיום יחסי המין והטעיית האישה את הגבר, נולדו להם תאומים. כלשון בית המשפט: "אין ספק שמן העובדות שהוכחו בפניי, עולה כי הנתבעת לא אמרה אמת לתובע, היא ביקשה ממנו שלא להשתמש באמצעי מניעה ואמרה לו כי יש לה טבעת, וכך הפך התובע להורה בעל כורחו".

במקביל, בית המשפט דחה את טענות הגבר, לכך שעל האישה לפצותו בגין כל תשלום מזונות שהוא יחויב בו בעתיד. נקבע על ידי בית המשפט, כי הדבר מתנגש עם הכלל בדבר טובת הילד, כמו כן – אין לראות במזונות בתור נזק כמשמעותו בדין. כך גם יפים דבריו של בית המשפט: "גם בהיבט המוסרי, אין זה סביר בעיני, מחד גיסא, לחייב את האב (התובע) במזונות ילדיו הקטינים ומאידך גיסא, לחייב את האם בהחזר כל סכום מזונות שנפסק".

בית המשפט גם דחה את טענות התובע לגבי הפרת חוזה, שכן מדובר בשני אנשים בוגרים, ולא ניתן לחייב בפיצוי בגין הפרת חוזה, בשל קיום יחסי מין בין שני בגירים. כמו כן, בית המשפט דחה את טענת הבעל לגבי "גזל", מטעמים דומים. בית המשפט גם דחה את תביעת הבעל על יסוד עוולת הרשלנות מכוח דיני הנזיקין. כך יפים דבריו: "מאחר שקבעתי כי יחסיהם של התובע והנתבעת לא חרגו מגדר יחסים אקראיים או מזדמנים (בכך כאמור הודו גם התובע וגם הנתבעת), אין לחייב בפיצויים בגין עוולת הרשלנות".

ועדיין, בית המשפט מצא לחייב את האישה בגין נזק לא ממוני, כלומר – בגין כאב וסבל ונזק נפשי שנגרם לתובע בשל הפיכתו לאב ללא רצונו. כך יפים דברי בית המשפט: "אני מאמינה שאכן נגרמו לתובע נזקים נפשיים מעצם העובדה שהפך לאב בעל כורחו. […] עם זאת אין זה סביר כי הנתבעת ששיקרה לתובע ונהגה עמו בחוסר תום לב תצא פטורה בלא כלום. סופו של דבר בהתחשב באמור לעיל, אני מעריכה את נזקו של התובע בפריט זה בסכום של 40,000 ₪ בלבד".

Rate this post

Call Now Button
צרו קשר עכשיו

לייעוץ עם עורך דין
התקשרו:

077-3487178
054-5487178

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס

משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'

חגית הלוי ושות' משרד עורכי דין

דילוג לתוכן