דלג לתוכןדלג לפוטר

ידועים בציבור

התייעצו עם צוות עורכי דין ותיקים ומנוסים בתחום!

לשיחת ייעוץ ראשונית השאירו פרטים
ונחזור אליכם בהקדם

    ידועים בציבור

    חיים משותפים כידועים בציבור הם עניין שכיח מאוד במחוזותינו, בין אם מרצון ובין אם מחוסר אפשרות להינשא בישראל במקרים מסוימים ובין אם בשל נסיבות סוציולוגיות רבות שמצריכות מאמר נפרד. כך שבני זוג רבים בישראל, לרבות בני זוג מאותו מין, מעדיפים לחיות יחדיו במתכונת של חיים משותפים ללא נישואין.

    מי הם ידועים בציבור? כיצד מגדירים ידועים בציבור? מהן הזכויות המוענקות לידועים בציבור? מה הדין המסדיר את מתכונת החיים המשותפים של בני זוג? מהן הסיבות לקיומם של ידועים בציבור? כל אלו הן שאלות חשובות אשר נשאלות ע"י אנשים רבים.

    לכן מצאנו לחבר את המאמר שלהלן, שבו נפרט על כל הסוגיות הנוגעות לידועים בציבור. בין היתר נשיב על השאלות שהצגנו בפסקה הקודמת ונפרט את על הדין החל על ידועים בציבור. כל זאת, לנוחיות הגולשים והגולשות, כדלקמן:

    מה גורם לאנשים לחיות כידועים בציבור?

    עוד לפני שנעבור לסקירה משפטית בכל הנוגע לדין החל על ידועים בציבור, נבקש לענות על השאלה הבסיסית יותר: מדוע זוגות רבים מעדיפים לחיות כידועים בציבור ולא להינשא? הסיבות לכך מגוונות. הבה נציג את חלקן:

    טעמים אידאולוגיים: אין ספק שבישראל, אחד הטעמים המהותיים להיווצרותו של מוסד הידועים בציבור, הוא האכיפה של הדין הדתי על דיני נישואין והגירושין. נסביר: בישראל, בניגוד לרוב מדינות העולם, דיני הנישואין והגירושין אינם נגזרים מכוח חוקי המדינה, אלא מכוח חוקי הדת, כלומר: מכוח הדין הדתי אשר חל על בני הזוג.

    חוק הנקרא "דבר המלך במועצתו" אשר נחקק עוד בימי המנדט הבריטי, קובע כי העדות הדתיות תקבלנה את הסמכות הבלעדית לעסוק בשפיטה בתחום דיני האישות. לימים, משהוקמה מדינת ישראל, נחקק גם חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953. חוק זה קובע, כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו על פי דין תורה. כלומר, בני זוג יהודים המבקשים להתגרש יצטרכו לפנות בתביעת גירושין לבית הדין הרבני. לגבי בני דתות אחרות בישראל – עליהן חל האמור בדבר המלך במועצתו. כלומר: מוסלמים יכולים להינשא למוסלמים ולהתגרש בהתאם לדין המוסלמי. כך גם לגבי נוצרים ודרוזים. כלומר: לכל עדה דתית בישראל יש בית דין דתי משלה.

    המשמעות האופרטיבית של אכיפת הדין הדתי על ענייני הנישואין והגירושין היא, כי בני זוג רבים בארץ אינם יכולים להינשא. לדוגמא: באשר ליהודים, כהן וגרושה אינם יכולים להתחתן בישראל, משום שהדין הדתי-יהודי אינו מכיר בנישואין כאלו. על אחת כמה וכמה לגבי בני זוג מאותו המין. שום דת אינה מכירה בנישואין חד מיניים. גם בני זוג בני דתות שונות אינם יכולים להינשא, משום שאף דת אינה מכירה בנישואי תערובת, אלא אם כן אחד מבני הזוג ממיר את דתו. באשר ליהודים, קיים קושי רב להינשא כאשר מדובר בעולי ברית המועצות לשעבר, שכן הרבנות אינה מוכנה להכיר ביהדותם של רבים מהם.

    כך שאחת הסיבות לעלית קרנו של מוסד הידועים בציבור בארץ היא סיבה אופרטיבית, כלומר: רבים אינם יכולים להינשא בישראל. הסיבה השנייה היא אידאולוגית: בני הזוג רבים אינם רוצים להינשא בישראל בשל אכיפת הדין הדתי, הארכאי והמפלה מאוד לעיתים, על ענייני הנישואין והגירושין.

    עליה ברמת ובתוחלת החיים: עליה ברמת החיים יוצרת פיתויים גדולים יותר ואפשרויות רבות יותר. לעליה ברמת החיים, רמת הצריכה, רמת הידע והנגישות הגלובלית – יש השפעה מהותית על תפיסת המשפחה המודרנית. לעיתים בני זוג קמים יום אחד ומבקשים להתגרש, כדי לבחון אפשרויות נוספות. אין ספק שהנגישות והידע הזמין תורמים לרצון של אנשים רבים לבחון אפשרויות ולהכיר עוד עולם. כך שלשינויים המודרניים יש השפעה מהותית על הרכב המשפחה המודרנית ובוודאי שיש בהם כדי להביא לעליה במספר הזוגות הידועים בציבור.

    אחוזי גירושין גבוהים מאוד: אחוז הגירושין בישראל ובמדינות מודרניות בעולם נמצא בעליה. תפיסת הנישואין השתנתה: זוגות רבים מבקשים לקיים פרק ב' ולעיתים גם פרק ג' ו-ד' מבחינת חיי הזוגיות. כיום נישואין כמוסד, הרבה פחות קדושים ממה שנתפסו בעבר. שילוב של עליה בתוחלת החיים, עליה במעמד האישה ומציאות מודרנית, מביאים בין היתר לעליה באחוז הגירושין ולעלית מוסד הידועים בציבור.

    עליה במעמד האישה: בעבר תפיסת המשפחה הייתה כי האם אחראית על גידול הילדים והאב אחראי על פרנסת הבית. היום תפיסת המציאות שונה לחלוטין. מבחינה פורמלית, נשים שוות במעמדן ובזכויותיהן לגברים. במקרים רבים, נשים משתכרות לא פחות מגברים ומכהנות בתפקידים בכירים. לדוגמא: בין המדינות המשמעותיות כיום בעולם, מכהנות נשים כראשות ממשלה וכנשיאות (למשל: אנגליה, גרמניה). אין ספק שלעליה במעמד האישה יש השלכה גם על תפיסת המשפחה ועל תפיסת הנישואין. כל אלו משפיעים על עליה בכמות הזוגות הידועים בציבור, הנמנעים מנישואין פורמאליים.

    שינויים מודרניים המשליכים על תפיסת המשפחה: בשנים האחרונות, כפי שאנו עדים לעליה ברמת החיים ועליה במעמד האישה, כך אנו עדים גם לשינויים בתפיסת המשפחה. אם בעבר משפחה נתפסה כבעל, אישה וילדים, הרי שהיום אנו עדים למשפחות חדשות, למשל: משפחות חד מיניות ומשפחות חד הוריות של הורה אחד המבקש לאמץ או להביא ילדים מהפריה.

    בנוסף, היום אנו עדים גם לעליה במתכונת של משמורת משותפת על הילדים. אם בעבר משמורת על ילדים הייתה ניתנת בלעדית לאם, כיום אנו עדים לשינויים בתפיסת האבהות, שלפיה אבות רבים מבקשים לקחת חלק מהותי יותר בגידול הילדים. כל אלו משליכים גם על תפיסת המשפחה המודרנית.

    כיצד מגדירים ידועים בציבור?

    נראה שהדרך הטובה ביותר להגדיר ידועים בציבור היא כדלקמן: בני זוג המקיימים יחדיו משק בית משותף, אשר מתכונת החיים המשותפים שלהם מעידה על כך שהם קשרו את גורלם איש עם רעהו או רעותו. כך נראים ידועים בציבור, בתור בני זוג אשר הציבור ובמיוחד קהל מכריהם, מכיר בהם ורואה בהם בני זוג, שאין הבדל ביניהם לבין בני זוג נשואים פורמאלית.

    למעשה, ההבדל בין ידועים בציבור לבין בני זוג נשואים, הוא עצם הרישום הפורמאלי וההכרה הפורמאלית ע"י המדינה בתוקף הנישואין. ידועים בציבור הם בני זוג לכל דבר ועניין והם זכאים כמעט לכל הזכויות המוענקות לזוגות נשואים. כך יפים דבריו של המלומד שחר ליפשיץ, המגדיר נאמנה מי הם ידועים בציבור, כדלקמן: "מוסד הידועים בציבור מאפשר למי שמקיים קשר זוגי דמוי נישואים ליהנות ממרבית התוצאות המשפטיות האזרחיות של מוסד הנישואים ובכלל זה כמעט מכל הזכויות והחובות הכלכליות של בני זוג נשואים. בכך מספק מוסד הידועים בציבור מענה כלשהו למצוקתם של מנועי החיתון ושל המתנגדים האידיאולוגיים לטקס הנישואים הדתי ולתכנים של דיני הנישואים הדתיים. היבט זה של דיני הידועים בציבור מתקשר למגמה נרחבת יותר של טיפוח תחליפי נישואים אזרחיים. כגון נישואים קונסולריים, נישואים אזרחיים מחוץ לישראל ובמקרים מסוימים אף נישואים פרטיים". (שחר ליפשיץ, הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה (2005), נבו הוצאה לאור, עמ' 65).

    נעיר כי לא תמיד קל להגדיר ידועים בציבור. הדרך להכרה בידועים בציבור עברה רבות מבחינת המאבק המשפטי, עד אשר הגענו למצב הנוכחי. גם היום ניתן לומר שההכרה במוסד הידועים בציבור טרם הסתיימה. מפעם לפעם ניתנים פסקי דין העוסקים בזכויות ידועים בציבור, כאשר אותם פסקי דין כלל לא היו נפסקים אם היה מדובר בזוגות נשואים.

    כדי להגדיר ידועים בציבור, יש לערוך מספר מבחני משנה, שאינם מנותקים ממבחנים של שכל ישר, היגיון והכרת המציאות. הבה נמנה את המבחנים, שלאורם מכריעים האם בני זוג הם אכן ידועים בציבור:

    כיצד בני הזוג רואים את מערכת היחסים שלהם: אחד המבחנים המהותיים ביותר כדי לבחון האם בני זוג הם אכן ידועים בציבור, הוא מבחן המשלב שכל ישר והבנת המציאות. במסגרת אותו מבחן, יש לבחון כיצד בני הזוג רואים בעצמם את מערכת היחסים הזוגית שלהם: האם בני הזוג רואים את מערכת היחסים שלהם כמערכת יחסים מחייבת, אשר במסגרתה הם קושרים את גורלם ואת חייהם איש עם רעותו? בין היתר, במסגרת אותו מבחן, יש לבדוק כיצד מתנהלים בני הזוג בשגרה היומיומית. האם בני הזוג חיים יחדיו בדירת מגורים משותפת, מקיימים יחדיו משק בית משותף (זהו מבחן נפרד שבו נעסוק בהמשך) ועוד. נשאלת השאלה – מדוע המבחן הסובייקטיבי חשוב? התשובה היא שלעיתים, בני זוג יכולים לחיות יחדיו במשך שנים, אך לא לראות במערכת היחסים שלהם כמחייבת לצמיתות. לעיתים אנשים חיים יחדיו שנים רק מטעמי נוחות ולא כדי לקשור את גורלם איש עם רעהו. לכן המבחן הסובייקטיבי, מאוד משמעותי ומסייע, למרות שהוא פשוט למדי.

    האם בני הזוג מקיימים משק בית משותף? אחד המבחנים החשובים ביותר לצורך בחינה האם בני זוג הם ידועים בציבור, הוא מבחן משק הבית המשותף. לא מדובר במבחן מכריע, אך זהו מבחן המלמד רבות על תפיסת בני הזוג של מערכת היחסים שלהם. במידה ומדובר בבני זוג אשר חיים יחדיו באותה הדירה, שרכשו יחדיו דירת מגורים, שמגדלים ילדים משותפים יחדיו – אפשר להסיק בקלות כי מדובר בידועים בציבור, אשר חיים יחדיו ומערכת היחסים ביניהם מעידה על קשירת גורל אשר אינה שונה מכל זוג נשוי. לכן, מבחן משק הבית המשותף, שהוא עובדתי בעיקרו, הוא מבחן חשוב מאוד.

    תקופת הזוגיות: בניגוד לסברה רווחת, משך תקופת הזוגיות אינו מהווה בהכרח מבחן מכריע בנוגע להכרה בבני זוג כידועים בציבור. יתכן שיהיו בני זוג ידועים בציבור שמקיימים זוגיות במשך תקופה קצרה, אשר יוכרו בתור ידועים בציבור. לעומת זאת, יתכן שיהיו בני זוג המקיימים זוגיות תקופה ארוכה, שלא יוכרו בתור ידועים בציבור. עם זאת, משך הזוגיות עשוי ללמד משהו על מסגרת היחסים בין בני זוג. לכן, במסגרת המבחנים, יש לבחון כמה זמן בני הזוג מקיימים את הזוגיות. במידה ומדובר בבני זוג החיים יחדיו ומקיימים משק בית משותף במשך שנים רבות, ברור שזאת תהווה אינדיקציה חזקה לכך שמדובר בידועים בציבור. לעומת זאת, בני זוג המקיימים קשר זוגי מספר שבועות או אף חודשים ואינם אפילו מתגוררים יחדיו, לא בהכרח יוכרו כידועים בציבור ויהיה עליהם להוכיח כי הם ידועים בציבור.

    כיצד הציבור הקרוב לבני הזוג רואה את מערכת היחסים של בני הזוג: משמעותו של "מבחן ההכרה" היא: כיצד קרוביהם של בני הזוג רואים את בני הזוג. לעיתים, יש לכך השפעה רבה על ההכרעה האם בני הזוג הם ידועים בציבור. למשל, היו מקרים שבהם בני זוג קיימו מערכת יחסים במשך תקופה ארוכה, אך חבריהם ומשפחותיהם של שני בני הזוג כלל לא הכירו את בן או בת הזוג האחר. ברור כי במקרים כאלו, מדובר באינדיקציה לכך שמדובר בבני זוג שאינם בהכרח ידועים בציבור אשר קשרו את גורלם איש עם רעותו.

    אין ספק שבני זוג אשר קושרים את גורלם – אינם מסתירים את מערכת היחסים שלהם, אלא להיפך, הם מתגאים בה. כאשר בני הזוג מוכרים ע"י הסביבה (לרבות חברים ובני משפחה) בתור בני זוג החיים יחדיו ומקיימים משק בית משותף וגורלם נקשר איש עם רעותו, אזי קל יותר להוכיח ולהכיר בבני זוג כאלו, בתור ידועים בציבור.

    סיכום ביניים: כדי לבחון האם בני זוג הם ידועים בציבור לצורך הכרה בחובות וזכויות (נרחיב על כך בהמשך), יש לבחון מספר אלמנטים . חשוב להדגיש כי אף אחד מהמבחנים אינו מכריע לבדו, אלא תמיד יש לבחון את המכלול, את כל המאטרייה והמעטפת של מערכת היחסים הספציפית, העומדת לבחינה משפטית. יתכן שיהיו מקרים, שבהם מבחנים מסוימים ילמדו על אינדיקציה לידועים בציבור, אך לעומת זאת מבחנים אחרים ישללו את אותה אינדיקציה. לכן, יש לבחון את המכלול, תוך שימוש בשכל ישר.

    האם יש חוק המסדיר את מעמדם של ידועים בציבור?

    vבד בבד, בכל הנוגע לבני דתות שונות בישראל (קרי: מוסלמים, נוצרים ודרוזים), חל הדין הדתי-אישי, בהתאם ל"דבר המלך במועצתו" משנת 1922. זהו למעשה הדין המנדטורי-בריטי, שנקבע עוד בטרם הקמת מדינת ישראל והוא תקף עד היום. אותו דין קובע, כי לעדות הדתיות בישראל תהיה סמכות ייחודית לדון בענייני אישות, קרי: נישואין וגירושין.
    "דבר המלך במועצתו" התייחס גם ליהודים, אך לאחר הקמת המדינה. בשנת 1953 הסדירה הכנסת את הנושא בחקיקה ספציפית, קרי: חוק בתי הדין הרבניים המוזכר מעלה. בכל הנוגע לבני דתות שונות בישראל, חל עדיין האמור ב"דבר המלך במועצתו". כך שבישראל ישנם גם בתי דין שרעים, השופטים בענייני נישואין וגירושין בין מוסלמים וכן בתי דין נוצרים ודרוזים. באשר לבית הדין הרבני, מעליו קיים בית דין רבני גדול, היושב בירושלים ומשמש בתור ערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים האזוריים.
    היות ובישראל אין הפרדה בין דת למדינה, במיוחד לא בענייני מעמד אישי, הרי שהמצב היום הוא – שבני זוג שהם בני דתות שונות אינם יכולים להינשא כחוק בישראל. ברור שבני זוג כאלו יכולים לחיות יחדיו חיי זוגיות, אך לא להינשא בישראל על פי הדין החל עליהם. זאת, מכיוון שאף דת מהדתות בישראל לא מכירה בנישואי "תערובת". לדוגמא: נישואין בין נוצרי ליהודייה ולהיפך. לשם כך, אפשר להינשא בחו"ל ועל כך נסביר בהמשך, ביתר פירוט.

    ידועים בציבור

    אילו זכויות מוקנות לידועים בציבור?

    עד כה עסקנו בשאלות מהותיות כגון: כיצד מגדירים ידועים בציבור. עתה נתייחס גם לפרקטיקה. כלומר, מהן הזכויות של ידועים בציבור? האם יש שוני בין זכויות של ידועים בציבור לבין זכויות של זוגות נשואים? ובכן, אין כמעט שוני, למעט אולי עובדה אחת: זוגות נשואים זוכים ביתר קלות למימוש הזכויות שלהם וזאת להבדיל מידועים בציבור, שצריכים להוכיח כי הם ידועים בציבור. הבה נציג את רוב הזכויות של ידועים בציבור, כדלקמן:

    זכויות במסגרת המוסד לביטוח הלאומי: ידועים בציבור זכאים בדיוק לאותן זכויות המוענקות לזוגות נשואים, כלומר: קצבת אלמנות, זכויות מכוח היותם משרתים במילואים, זכויות לדמי לידה על ילדים שנולדו לזוגות ידועים בציבור ועוד.

    זכויות מכוח דיני המיסים: בדומה לזוגות נשואים, במידה ומדובר בזוג ידועים בציבור החיים יחדיו ומקיימים משק בית משותף, אזי בני זוג אלו יהיו זכאים לנקודות זיכוי במס הכנסה ועוד מגוון זכויות, בדומה לזוגות נשואים.

    זכות לחלוקת רכוש: חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973, קובע כי בעת גירושין או פרידה, תיערך חלוקת רכוש שווה של כלל הרכוש המשותף של בני הזוג. כך גם לגבי ידועים בציבור, כלומר: גם זוגות נשואים וגם זוגות ידועים בציבור זכאים לזכות לאיזון משאבים.

    זכויות מכוח דיני הירושות והצוואות: בדומה לזוגות נשואים, גם ידועים בציבור זכאים לרשת את בן או את בת זוגם, הן כיורשים על פי דין והן בתור יורשים לפי צוואה. חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לא משתמש במונח "ידועים בציבור", אך הדין הנוגע לירושות וצוואות מתייחס במידה שווה (בהתאם לפסיקת בתי המשפט) גם לידועים בציבור, כזכאים לאותן הזכויות ואותן החובות.

    זכות לשמש כמוטבים: ידועים בציבור זכאים לשמש בתור מוטבים בהסכמי ביטוח, בין אם מדובר בביטוחי חיים, ביטוח תאונות אישיות או כל סוג של ביטוח רלוונטי. העובדה שמדובר בידועים בציבור ולא בזוגות נשואים, אינה מעלה או מורידה בעניין זה. הזכות לשמש מוטב, מתייחסת גם לביטוחים השייכים לאחד מבני הזוג, במסגרת מקום העבודה.

    שוויון במסגרת הליכים משפטיים: גם ידועים בציבור זכאים לשוויון, בכל הנוגע להתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה. למשל, ידועים בציבור זכאים שעניינם יידון בדלתיים סגורות. בדומה לזוגות נשואים, גם לידועים בציבור אסור להעיד איש נגד רעהו, מבחינת דיני הראיות הנהוגים בישראל ועוד.

    לסיכום:

    מוסד הידועים בציבור הוא מוסד חשוב מאוד במסגרת דיני המשפחה בישראל. הסיבות להתחזקותו נוגעות גם לטעמים משפטיים וגם לטעמים פרקטיים, אישיים וציבוריים. הכלל קובע כי ידועים בציבור יוכרו כך בהתאם למספר מבחנים שונים, כאשר אף אחד מהם אינו מכריע בהכרח. ידועים בציבור זכאים לזכויות וחובות, כמו כל זוג נשוי. במידה ונתקלתם בקשיים משפטיים בתור ידועים בציבור, כדאי מאוד לפנות לעורך דין משפחה, לשם מיצוי זכויותיכם.

    התייעצו עם צוות עורכי דין ותיקים ומנוסים בתחום!

    לשיחת ייעוץ ראשונית השאירו פרטים
    ונחזור אליכם בהקדם

      תחומי עיסוק נוספים:

      ניתן להגיע לפגישת ייעוץ שבה נבחן את המצב הקיים,
      תקבל/י תשובות והסברים לכל השאלות שלך ופתרון או המלצה מה כדאי לעשות.

      לייעוץ ראשוני התקשר/י  עכשיו: 077-3487178

      או מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

        צור קשר דילוג לתוכן