דלג לתוכןדלג לפוטר

הליך גירושין בישראל: איך מתחילים נכון? המדריך הפרקטי מאת עוה"ד חגית הלוי

קבלת ההחלטה לפתוח בהליך גירושין היא מבין המורכבות והקשות בחייו של אדם. אל החששות הרגשיים והדאגה למשפחה מצטרפת חוסר ודאות משפטית: מאיפה מתחילים? לאן פונים קודם? ואיך נמנעים שטויות שיעלו ביוקר בהמשך?

מדינת ישראל מתאפיינת במערכת משפטית ייחודית בתחום דיני המשפחה ("מירוץ הסמכויות"). לכן, הצעדים הראשונים שתנקטו עשויים לקבוע במידה רבה את אופי ההליך כולו, את משכו ואת התוצאה הסופית לגבי הרכוש, המזונות וחלוקת זמני השהות עם הילדים.

עורכת הדין חגית הלוי עושה סדר בשלבים המעשיים הראשונים שיש לבצע כדי להתחיל את הדרך ברגל ימין ובביטחון.

1. הצעד הראשון: ייעוץ משפטי מוקדם (לפני שנוקטים פעולה)

הטעות השכיחה ביותר של זוגות בפתח הדרך היא לפעול מתוך סערת רגשות – להגיש תביעות חפזון, לעזוב את הבית או לעשות שינויים בחשבונות הבנק.

לפני שמשתפים את בן או בת הזוג ברצון להתגרש ולפני שמגישים טפסים רשמיים, חובה לפנות לייעוץ משפטי אישי ודיסקרטי אצל עורך דין המתמחה בדיני משפחה. ייעוץ זה נועד:

  • למפות את המצב המשפטי, הכלכלי והמשפחתי שלכם.
  • לבנות אסטרטגיה מותאמת אישית לצרכים שלכם ושל הילדים.
  • להבין מהן הזכויות והחובות שלכם ולמנוע טעויות שקשה לתקן בדיעבד.

2. איסוף נתונים ומסמכים (שלב ההיערכות)

ידע הוא כוח, בפרט בהליכי גירושין. עוד בטרם פתיחת ההליך הרשמי, מומלץ לאסוף ולרכז דיסקרטית את כל המידע הפיננסי והאישי הרלוונטי:

  • מסמכים פיננסיים: תפיסת תמונת מצב כלכלית מלאה – תלושי שכר, דפי חשבון בנק (מפתח 12 חודשים אחרונים), דוחות פירוט אשראי, קופות גמל, קרנות השתלמות, פנסיות וחסכונות.
  • נכסים והתחייבויות: נסח טאבו או חוזי שכירות של דירת המגורים ונכסים נוספים, מסמכי רישום רכב, נתוני משכנתאות והלוואות פתוחות.
  • מסמכי עסק (אם קיימים): במידה שאחד הצדדים בעל חברה או עצמאי – דוחות רווח והפסד, הערכות שווי ומאזנים.

3. השלב הרשמי הראשון: בקשה ליישוב סכסוך

החל משנת 2016, חוק להסדרת התדיינויות בסכסוכי משפחה מחייב צד המעוניין להשתחרר מנישואיו לפתוח קודם לכן "בקשה ליישוב סכסוך".

  • איפה מגישים? ניתן להגיש את הבקשה בבית המשפט לעניינים מומחיים (לענייני משפחה) או בבית הדין הרבני.
  • עכוב הליכים: פתיחת הבקשה מפעילה ימי עיכוב הליכים (לרוב כ-45 עד 60 יום). בתקופה זו מוקפאת האפשרות להגיש תביעות חזיתיות (למעט סעדים דחופים כמו סעדי זמניים לעיקול, צווי הגנה או סעד דחוף למזונות).
  • פגישות מהו"ת: הצדדים מוזמנים לפגישות מידע, היכרות ותיאום (פגישות מהו"ת) ביחידת הסיוע הצמודה לערכאות המשפטיות. המטרה היא לבחון אם ניתן להגיע להסכמות או לפנות להליך גישור מחוץ לכותלי בית המשפט.

4. שתי הדרכים להמשך: הסכם גירושין מול מאבק משפטי

בתום תקופת עיכוב ההליכים, עומדות בפני בני הזוג שתי דרכים מרכזיות:

א. המסלול המומלץ: הליך גישור וחתימה על הסכם גירושין

אם קיימת נכונות משני הצדדים, ניתן להמשיך להליך גישור בליווי עורכי הדין, במטרה לגבש הסכם גירושין כולל. ההסכם יסדיר את כלל הסוגיות: חלוקת הרכוש, מזונות הילדים, הסדרי השהות והגירושין עצמם (הגט). לאחר החתימה, ההסכם מובא לאישור הערכאה המשפטית ומקבל תוקף של פסק דין.

  • היתרונות: חיסכון אדיר בזמן, כסף ומשאבים נפשיים, ושמירה על יחסים קורקטיים למען הילדים.

ב. המסלול הליטיגטורי: הגשת תביעות משפטיות

אם הניסיון להגיע להסכמות נכשל, ההורה שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך נהנה מ"תקופת חסד" של 15 ימים שבהם מוקנית לו הזכות לבחור באיזו ערכאה לדון בכל נושא: בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (בכפוף לדיני הסמכויות). בשלב זה מוגשות התביעות בנושאי רכוש, מזונות וזמני שהות.

5. צעדים מעשיים למניעת טעויות נפוצות בתחילת הדרך

  1. שמרו על איפוק בתקשורת: הימנעו מהודעות טקסט (ווטסאפ), מיילים או הקלטות זועמות. כל פלט תקשורתי עלול לשמש כראיה נגדכם בבית המשפט.
  2. אל תעזבו את הבית באופן חד-צדדי: עזיבת הבית ללא תיאום משפטי עלולה להשפיע לרעה על זכויותיכם הרכושיות או על קביעת זמני השהות הראשוניים עם הילדים.
  3. שמרו על שגרת הילדים: נסו לבודד את הילדים ממוקד הסכסוך. אל תשתפו אותם בשיקולים המשפטיים ואל תשתמשו בהם כצינור להעברת מסרים.

טבלת ציר זמן: תחילת הליך הגירושין בישראל

שלב

פעולה נדרשת

משמעות משפטית / מעשית

שלב 1

ייעוץ משפטי ואיסוף מסמכים

גיבוש אסטרטגיה ומיפוי נכסים וזכויות.

שלב 2

פתיחת בקשה ליישוב סכסוך

הפעלת תקופת "עיכוב הליכים" הקבועה בחוק.

שלב 3

פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע

בחינת אפשרות לגישור והגעה להסכמות.

שלב 4 (א)

גיבוש הסכם גירושין

הגעה להסדר כולל ומתן תוקף של פסק דין.

שלב 4 (ב)

הגשת תביעות (אם הגישור נכשל)

מימוש אסטרטגיית התביעות בערכאה הנבחרת.

שאלות נפוצות (FAQ)

כמה זמן לוקח הליך גירושין בישראל?

אם בוחרים במסלול של הסכם גירושין בגישור, התהליך יכול להסתכם במספר שבועות עד חודשים ספורים. לעומת זאת, הליך משפטי מלא הכולל תביעות ודיונים בערכאות עשוי להימשך בין שנה לשלוש שנים בממוצע ובמקרים מסוימים אף יותר.

האם חייבים להגיע לבית הדין הרבני כדי להתגרש?

במדינת ישראל, הסמכות למתן הגט עצמו (סיום הנישואין ההלכתי) שייכת בלבדית לבתי הדין הרבניים (עבור זוגות יהודים). עם זאת, בכל שאר הסוגיות הנלוות (רכוש, מזונות, זמני שהות) ניתן לדון בבית המשפט לענייני משפחה.

עומדים בפני החלטה על גירושין? אל תצעדו לבד.

הדרך שבה תפתחו את הליך הגירושין תשפיע ישירות על עתידכם הכלכלי ועל רווחת ילדיכם. משרד עורכי דין חגית הלוי מלווה את לקוחותיו ברגישות, בדיסקרטיות ובמקצועיות ללא פשרות – החל משלב התכנון האסטרטגי השקט, דרך ניהול הליכי גישור ועד לייצוג נחוש בערכאות המשפטיות.

לתיאום פגישת ייעוץ משפטי אישית, אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו.

שתפו את המאמר:

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email
Print
עו"ד דין חגית הלוי

משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'

משרדה של עורכת הדין חגית הלוי ושות' הוא משרד מנוסה המתמחה בדיני המשפחה, גירושין, צוואות וירושות.

ליצירת קשר חייגו: 077-9973919

צרו איתנו קשר


    אולי יעניין אותך גם...

    ניתן להגיע לפגישת ייעוץ שבה נבחן את המצב הקיים,
    תקבל/י תשובות והסברים לכל השאלות שלך ופתרון או המלצה מה כדאי לעשות.

    לייעוץ ראשוני התקשר/י  עכשיו: 077-3487178

    או מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

      צור קשר
      עו"ד לענייני משפחה חגית הלוי ושות' אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
      בחירת עוגיות


      דילוג לתוכן