הטרגדיה של הצוואה שנכתבה מהלב – אך נפסלה על ידי החוק

מאת: משרד עורכי דין חגית הלוי ושות' – מחלקת דיני משפחה וירושה

כוונות טובות לא מספיקות בבית המשפט

אחד העקרונות המקודשים ביותר בדיני הירושה הוא "מצווה לקיים את דברי המת". השופטים, עורכי הדין והמחוקק – כולם שואפים למטרה אחת: לוודא שהרכוש של המנוח יחולק בדיוק כפי שהוא רצה.

אך מה קורה כאשר הרצון ברור כשמש, אך הדרך שבה הוא הובע אינה עומדת בדרישות הנוקשות של החוק? פסק דין מטלטל שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (ת"ע 30943-05-17) חושף את האמת המרה: לעיתים, הפרוצדורה גוברת על המהות, וצוואה שמשקפת את רצון המת – נזרקת לפח.

במאמר זה נסקור את המקרה הכואב, נבין מהי "צוואה בכתב יד", ומדוע ניסיון לחסוך בעריכת צוואה מקצועית עלול לעלות למשפחה ביוקר רב.

הסיפור שהסתיים במפח נפש

המקרה המדובר עסק במסמך שהותיר אחריו מנוח. על פניו, המסמך נראה כצוואה לכל דבר ועניין. הוא היה מפורט מאוד, כלל הוראות מדויקות לגבי הקבורה ולגבי חלוקת הרכוש, ואף נשא את חתימתו של המנוח ואת התאריך.

יותר מכך – לאחר הפטירה, בני המשפחה (התובעים והנתבעת) היו משוכנעים שזוהי צוואה תקפה. הם אפילו החלו לפעול לפי ההוראות שבה, מתוך אמונה שהם מקיימים את רצונו האחרון של יקירם. בית המשפט עצמו ציין בפסק הדין כי:

"נראה כי ידיעתו וכוונתו של המנוח ביחס למסמך עליו חתם הייתה, כי המדובר בצוואה לכל דבר ועניין... המסמך משקף לכאורה את רצונו החופשי והאמיתי של המנוח".

אז איפה הבעיה? הבעיה הייתה שהמסמך לא נכתב בכתב ידו של המנוח. המנוח רק חתם עליו והוסיף תאריך, אך גוף הטקסט נכתב (ככל הנראה הודפס או נכתב על ידי אדם אחר).

המלכודת המשפטית: סעיף 19 לחוק הירושה

החוק בישראל מכיר בארבע דרכים לערוך צוואה. אחת הדרכים הפשוטות והנגישות ביותר היא "צוואה בכתב יד". היתרון שלה הוא שלא צריך עדים ולא צריך עורך דין. אדם יכול לקחת דף ועט ולכתוב את צוואתו.

אולם, המחוקק הציב תנאי ברזל בסעיף 19 לחוק הירושה:

"צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו, ותיחתם בידו".

שימו לב למילים "תיכתב כולה". לא "רובה", לא "חתימתה", אלא כולה. הרציונל הוא הגנה מפני זיופים: קל לזייף חתימה על מסמך מודפס, אך קשה מאוד לזייף מסמך שלם בכתב ידו של אדם אחר.

במקרה הנדון, מכיוון שהמנוח לא כתב את תוכן הצוואה בכתב ידו, המסמך נכשל במבחן הסף. הוא לא יכול להיחשב כ"צוואה בכתב יד".

"ידינו כבולות": מדוע השופט לא תיקן את הטעות?

רבים שואלים: "אבל אם השופט יודע שזה מה שהמנוח רצה, למה הוא לא יכול להפעיל שיקול דעת ולהכשיר את הצוואה?".

התשובה טמונה בסעיף 25 לחוק הירושה. סעיף זה מעניק לבית המשפט סמכות לרפא פגמים בצוואה (למשל, אם נפל טעות בתאריך או בחתימת העדים), אך ורק אם מתקיימים "מרכיבי היסוד". לגבי צוואה בכתב יד, החוק קובע שמרכיב היסוד הוא שהצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה.

ברגע שהיסוד הזה חסר – אין לבית המשפט סמכות חוקית להציל את הצוואה. כפי שנכתב בפסק הדין:

"כתב ידו של המצווה הוא תנאי מקדמי והכרחי... ובלעדי מרכיב יסודי וחיוני זה... קצרה ידו של בית המשפט מלהושיע".

התוצאה הייתה ביטול הצוואה. הרכוש חולק ככל הנראה לפי "ירושה על פי דין" (ברירת המחדל של החוק), בצורה שונה לחלוטין ממה שהמנוח תכנן ורצה.

השיעור החשוב לכולנו

המקרה הזה הוא תמרור אזהרה בוהק לכל מי ששוקל לערוך צוואה "ביתית". הרצון לחסוך בהוצאות משפטיות או הפשטות שבכתיבת מסמך בבית, עלולים להוביל לתוצאות הרסניות.

הטעויות הנפוצות בצוואות בכתב יד:

1. הדפסה וחתימה: אנשים מדפיסים צוואה במחשב ורק חותמים עליה. זו אינה צוואה בכתב יד והיא חסרת תוקף (אלא אם נערכה בפני עדים כחוק).
2. עזרה מחבר: נותנים למישהו עם כתב יד יפה לכתוב עבורם, והם רק חותמים. גם זה פסול.
3. שילובים: כתיבת חלק מהצוואה והדפסת חלק אחר.

סיכום: אל תשאירו מקום לספק

צוואה היא המסמך המשפטי החשוב ביותר שאדם משאיר אחריו. היא קובעת את עתיד יקיריו ואת גורל מפעל חייו. כפי שראינו, גם כוונות טהורות ורצון ברור לא יספיקו מול דרישות החוק הפורמליות.

במשרד חגית הלוי ושות', אנו נתקלים שוב ושוב במשפחות שנקרעות לגזרים בגלל טעויות ניסוח או פגמים צורניים בצוואות שנערכו ללא ליווי מקצועי. אל תתנו לבירוקרטיה לנצח את הרצון האחרון שלכם. עריכת צוואה אצל עורך דין המתמחה בדיני ירושה מבטיחה שהמסמך יהיה תקף, חוקי, ויעמוד בכל מבחן משפטי – גם שנים רבות לאחר מכן.

הסקירה מבוססת על פסק דין ת"ע 30943-05-17. האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי.