משרד: 077-3487178 | נייד: 054-5487178 | [email protected]
בחרו עמוד

עורך דין משפחה

עורך דין משפחה

תחום דיני המשפחה הוא תחום ייחודי, משום שהוא כולל מספר תחומים משפטיים נפרדים בתחום דיני המשפחה, שלפתע עשויים להתנקז לנקודת השקה אחת. בשפה אחרת, תחום דיני המשפחה מאגד לתוכו גם את התחום המסחרי, גם את התחום החוקתי וגם את התחום הפלילי. במובנים מסוימים, תחום דיני המשפחה כולל גם את התחום הפסיכולוגי, שהוא לא עניין משפטי. כל הנושאים הללו מצריכים מעו"ד משפחה מומחיות רבה, ידע רב וגם ניסיון. אך לא פחות חשוב מכל אלו, עו"ד משפחה זקוק גם לרגישות רבה ויכולת הכלה והקשבה. מהו תפקידו של עורך דין משפחה? באילו תחומים עוסקים עורכי דין משפחה? על כך במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לנוחיות הגולשים והגולשות:

רקע:

בתחילת המאמר הסברנו כי תחום דיני המשפחה נוגע במספר תחומים משפטיים, אשר אין ביניהם קשר, אך כשהם נוגעים לתחום דיני המשפחה, נוצרת לפתע נקודת השקה מעניינית. כפי שנרחיב בהמשך, בישראל ענייני הגירושין והנישואין כפופים לדין הדתי. לא אחת, אותה כפיפות יוצרת סיטואציות קשות ולעיתים אבסורדיות, הפוגעות באופן מהותי בזכויות האדם. במקרים כאלו נדרש מעורך או מעורכת הדין משפחה, לעתור לבית המשפט העליון, במגוון עתירות חוקתיות.

תחום דיני המשפחה נוגע רבות בתחום הרכוש וחלוקת הרכוש בין בני זוג שנמצאים בהליך גירושין. כלומר, במקרים רבים מדובר בעניינים כספיים. לכן, נדרש מעו"ד גירושין גם ידע וניסיון בתחום המסחרי ולעיתים אף בתחום המקרקעין, כאשר עולה הצורך למכור ולרשום דירת מגורים השייכת לשני בני זוג. עוד דוגמא היא בכל הנוגע למשמורת ילדים והסדרי ראיה. אין ספק כי נושאים אלו, מעבר למורכבות הרגשית הרבה הנלווית להם, מצריכים מעורך דין משפחה גם סובלנות רבה, יכולת אישית גבוהה ואפילו מעט ידע והבנה פסיכולוגית של נפש האדם. זהו תחום נוסף שעו"ד משפחה צריך להכיר, אפילו שהוא אינו משפטי.

אילו ערכאות עוסקות בשפיטה בתחום דיני המשפחה?

בתחום דיני המשפחה ישנן שתי ערכאות שיפוט. האחת היא בית הדין הרבני (ושאר בתי הדין הדתיים), אשר נרחיב עליה בהמשך המאמר. הערכאה השניה היא בית המשפט לענייני משפחה, כדלקמן: בית המשפט לענייני משפחה הוא בית משפט באותה דרגה של בית משפט השלום. שופטי בית המשפט לענייני משפחה הם שופטים רגילים של בית משפט השלום, אך עם שינוי אחד – הם שופטים אשר מומחיותם היא בתחום דיני המשפחה. ערעורים על פסקי דין או החלטות של בית המשפט לענייני משפחה, מוגשים לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט לענייני משפחה הוקם בשנת 1995 וזאת בעקבות המלצות של וועדה מיוחדת, אשר התמנתה כדי לבחון אפשרויות לייעל את השפיטה בתחום דיני המשפחה בארץ. לוועדה זו קראו "וועדת שיינבויים". בין היתר, הוועדה המליצה ליצור סדרי דין מיוחדים אשר יותאמו לסכסוכים משפחתיים, שהם שונים בהרבה מסכסוכים אזרחיים רגילים. כמו כן המליצה הוועדה, כי סכסוכים בין בני משפחה (בדרך כלל מדובר בסכסוכים אישיים ורגשיים), יתקיימו מאחורי דלתיים סגורות ויהיו חסויים לציבור (תוכן ההחלטות ופסקי הדין לא יהיו חסויים לצדדים בלבד). הוועדה המליצה על הקמת בית משפט מיוחד, אשר יהיה אמון על שפיטה ייחודית של כל תחום דיני המשפחה. לכן הוקם בחוק מיוחד בית המשפט לענייני משפחה. אותו חוק מיוחד נקרא "חוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ו-1995".

חוק בתי המשפט לענייני משפחה מסמיך את בתי המשפט הללו לעסוק בכל סכסוך בין בני משפחה. "בני משפחה" מוגדרים כאן בתור: הורים וילדים, אחים ואחיות, בני זוג לרבות ידועים בציבור וכמובן זוגות נשואים, סבים וסבתות וגם הורים מאמצים וילדים מאומצים. בהתאם לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, אמון האחרון על שפיטה בכל תחומי המשפחה, מלבד ענייני נישואין וגירושין. רק לבתי הדין הדתיים, לרבות בית הדין הרבני, יש סמכות לשפוט בענייני נישואין וגירושין, כפי שנסביר בהמשך. בין הנושאים אשר בית המשפט לענייני משפחה אמון על שפיטתם: ענייני אימוץ ופונדקאות, ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג, סכסוכים מסחריים בין בני משפחה, ירושות וצוואות ועוד.

נעיר כי דיונים בבית המשפט לענייני משפחה נערכים בפני דן יחיד וכן חלק מעבודתם של עורכי דין בתחום המשפחה, הוא ייצוג בפני בתי המשפט לענייני משפחה, מה שמצריך ידע והכרת סדרי הדין וההליכים בבית משפט זה.

עד כה הצגנו את הרקע לעבודתו והכישורים הנדרשים מעורך דין לענייני משפחה. כמו כן, הצגנו באופן כללי את שתי הערכאות הרלוונטיות בתחום דיני המשפחה. בחלק הבא נסביר אילו תחומים נוגעים לתחום דיני המשפחה, המהווים את העניינים שבהם עוסקים עו"ד משפחה מידי יום:

ענייני גירושין ונישואין:

אין ספק שאחד התחומים המעסיקים ביותר את הציבור ובוודאי שאת עו"ד הגירושין, הם ענייני נישואין וגירושין. בישראל, ענייני גירושין ונישואין באשר לכל העדות הדתיות בארץ, מוסדרים בהתאם להוראות הדין הדתי-אישי. נסביר את הרקע: עוד לפני הקמת מדינת ישראל, כאשר הארץ נשלטה ע"י המנדט הבריטי, נחקק בארץ חוק הנקרא "דבר המלך במועצתו לארץ ישראל". חוק זה העניק לכל העדות הדתיות בארץ סמכות בלעדית וייחודית לעסוק בשפיטה בתחום האישות, כלומר: בענייני נישואין וגירושין. אותן עדות דתיות הן בני הדת היהודית, המוסלמית, הנוצרית וגם הדרוזית. לימים הוקמה מדינת ישראל ובשנת 1953 נחקק חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התש"יג-1953. חוק זה קובע כי בישראל, נישואין וגירושין ייערכו על פי דין תורה. כך שמבחינת יהודים במדינת ישראל, חוק שיפוט בתי הדין הרבניים החליף את "דבר המלך במועצתו", אך הוראותיו רלוונטיות גם כיום בכל הנוגע לשאר בני העדות הדתיות. לכן, בישראל ישנם בתי דין רבניים, בתי דין שרעים (השופטים בתחום דיני הנישואין והגירושין בין מוסלמים), בתי דין נוצרים ובתי דין דרוזים.

המציאות בענייני נישואין וגירושין אינה פשוטה, משום שאכיפת האפשרות להינשא בארץ רק עפ"י הדין הדתי, פוגעת באזרחים רבים. למשל, ישנם יהודים אשר אינם יכולים להינשא, משום שיהדותם מוטלת בספק. נישואין בין יהודים, כאשר הבעל כהן והאישה גרושה, אסורים גם כן. גם נישואין בין בני דתות שונות (לדוגמא, מוסלמי ונוצרייה או יהודייה) אינם אפשריים, משום שאף אחת מהדתות אינה מכירה באפשרות ל"נישואי תערובת". כך גם לגבי נישואין בין בני זוג מאותו המין. לכן, אכיפת הדין הדתי על דיני הנישואין והגירושין, פוגעת באזרחים רבים, אשר לא פעם צריכים למצוא דרכים חלופיות להינשא.

מעתה נתמקד ביהודים: נישואין וגירושין כפופים לדין הדתי-יהודי ויכולים להתקיים רק עפ"י הדין הדתי. לכן, בני זוג המבקשים להתגרש צריכים לעשות כן באמצעות הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני. תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. היא מצריכה הגשה של כתב תביעה, פירוט עובדתי וכן הוכחתה של עילת גירושין מבין העילות המוכרות עפ"י הדין הדתי. לדוגמא: עילת בגידה, עילת מורדת, עילת מום, עילת מעשה כיעור ועוד. במידה ובית הדין הרבני, לאחר שמיעת תיק הגירושין, מצא כי אכן הוכחה עילת הגירושין, אזי יינתן פסק דין אשר יחייב מתן גט. ניהול הליך גירושין בבית הדין הרבני אינו עניין של מה בכך והוא מצריך ייצוג משפטי של עו"ד גירושין.

באשר לבית הדין הרבני: בסמכותו לעסוק באופן ייחודי בענייני נישואין וגירושין, אך סמכותו חלה גם על תביעות הנוגעות לגירושין, לדוגמא: תביעה למזונות ילדים, תביעה למזונות אישה, תביעת כתובה ותביעה לשלום בית. לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בענייני משמורת ילדים ורכוש, אך אם אדם אשר מגיש תביעת גירושין, כורך את תביעתו עם תביעות רכוש ומשמורת, אזי "קונה" בית הדין הרבני סמכות לעסוק גם בתביעות אלו, אשר בדרך כלל נתונות לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה.

בית הדין הרבני מורכב מדיינים, כלומר: אנשים המוסמכים לרבנות, הנבחרים ע"י וועדה מיוחדת, אשר בראשותה מכהנת שרת המשפטים. מעל בתי הדין הרבניים ישנו בית דין רבני גדול לערעורים. על החלטות בתי הדין אפשר גם לעתור לבג"ץ, מה שלא אחת נעשה במקרים של פגיעה קשה בזכויות אדם.

תביעת גירושין יכולה להתנהל כתביעה משפטית לכל דבר ועניין, כאשר יש להגיש כתב תביעה ולנהל הליך משפטי. אך דרך נוספת לנהל הליך גירושין היא בהסכמה. אם בני הזוג מגיעים לידי הסכמה, אזי הם רשאים להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין. במקרה כזה ההליך הוא קצר ויעיל ובוודאי שגם זול בהרבה.

תביעת מזונות:

במסגרת הליך גירושין, בני זוג צריכים להסדיר מספר תחומים נוספים מלבד תביעת הגירושין עצמה, שאותה סקרנו בהרחבה. בין התחומים אשר על בני הזוג להסדיר: ענייני מזונות, משמורת ילדים והסדרי ראיה וכן גם ענייני חלוקת רכוש. עתה נעסוק במזונות. אין ספק כי אחד התחומים המעסיקים ביותר עורכי דין משפחה, הם ענייני המזונות. מזונות מתחלקים לשני רבדים: מזונות ילדים ומזונות אישה. נסביר:

מזונות אישה: עפ"י הדין הדתי-אישי, אישה עשויה להיות זכאית למזונותיה עד לגירושין עצמם, כלומר: עד מתן הגט. תכליתם של מזונות האישה – לאפשר לאישה קיום הולם, לפחות עד לרגע שבו היא אינה מוגדרת בתור "אשת איש". עם זאת, במסגרת קביעת גובה מזונות האישה אשר משולמים ע"י הגבר, לוקחים בחשבון גם את הכנסתה של האישה, את סיבת הגירושין וכן עוד מספר אלמנטים. לא נרחיב מעבר לכך, אך נעיר כי תביעת מזונות אישה יכולה להיות מוגשת או לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה המחזיק בסמכות מקבילה לעסוק בענייני מזונות (לרבות מזונות ילדים).

מזונות ילדים: עפ"י הדין הדתי-אישי, חלה על האב חובה לשאת במזונות ילדיו באופן מלא עד לגיל בגרות ואחר כך בגובה נמוך יותר, עד לשחרורם מהשירות הצבאי. תכליתם של מזונות הילדים – לאפשר לילדי האב קיום כלכלי הולם. החובה המוטלת על האב היא מוחלטת ואינה נוגעת לעובדה האם האב משתכר ועובד או לאו. עם זאת, במסגרת קביעת גובה המזונות, לוקחים בחשבון את גובה ההכנסה של האב, את גובה ההכנסה של האם וכן את צרכי הילדים ואת רמת החיים שאליהם הורגלו. בכל מקרה, על האב מוטלת חובה מוחלטת לשאת במזונות ילדיו. ענייני מזונות אפשר להסדיר באמצעות הגשת תביעה משפטית, או לחלופין באמצעות הסכם בין ההורים. בין אם יש צורך לנהל הליך משפטי בכל הנוגע למזונות הילדים או לאו, חשוב להיות מיוצג ע"י עורך דין לגירושין.

תביעה למשמורת ילדים:

אחד הנושאים החשובים ביותר בתחום הגירושין, נוגע לסיטואציה שבה להורים המבקשים להתגרש יש ילדים משותפים. במקרה כזה, בעת הגירושין על ההורים להסדיר מי מהם יישא באחריות לגידול השוטף של הילדים. או במילים אחרות: מי ההורה אשר יזכה להיות הורה משמורן באופן בלעדי ואם כך מה יהיו הסדרי הראיה שיוענקו להורה השני.

בכל הנוגע לקביעת המשמורת, בית המשפט ייקח בחשבון שני נושאים עיקריים. האחד הוא טובת הילד. הכלל הוא, כי בית המשפט יורה על משמורת הילדים רק להורה אשר תהיה זו טובת הילד, כי אותו הורה ישמש בתור משמורן. זהו השיקול המהותי והעיקרי במסגרת קביעת המשמורת. שיקול נוסף הוא "חזקת הגיל הרך". חזקה זו קובעת כי ילדים עד גיל 6 תלויים וקשורים יותר לאמם. לכן, בהיעדר נסיבות מיוחדות, ילדים עד לגיל זה ישהו במחיצת אמם.

הסדרי ראיה הם הימים הקבועים שבהם ההורה הלא משמורן יזכה לבלות עם ילדיו. לרוב מדובר במספר ימים קבועים באמצע השבוע וכן בכל סוף שבוע שני. אך כמובן שהסדרי הראיה נתונים גם למשא ומתן בין ההורים, או להכרעה אחרת של בית המשפט.

נעיר כי הערכאה האמונה על שפיטה בתחום ענייני משמורת הילדים והסדרי הראיה, היא בית המשפט לענייני משפחה. לבית הדין הרבני עשויה להיות סמכות לדון בעניינים אלו, רק במקרים שבהם התביעה נכרכת עם תביעת הגירושין. בעת פרידה, שמורה להורים (לכל אחד מהם) אפשרות לעתור לבית המשפט בבקשה לקביעת משמורת זמנית וזאת עד להכרעה על המשמורת הסופית.

אפשרות נוספת להסדרת סוגיית המשמורת, היא קביעתה של משמורת משותפת. משמורת משותפת כשמה כן היא, משמורת שמטילה על שני ההורים אחריות שווה על גידול ילדיהם. המשמעות היא ששני ההורים מבלים עם ילדיהם בפרק זמן שווה ושניהם נושאים באחריות שווה בגידולם. בית המשפט יכול להורות על קיומה של משמורת משותפת במידה ומצא כי זו טובת הילד.

נסכם: ענייני משמורת ילדים הם הנושא הרגיש ביותר בתחום דיני המשפחה. לכן, עו"ד משפחה העוסק בענייני משמורת, צריך לגלות מקצועיות רבה, ידע, ניסיון ובוודאי שגם רגישות רבה.

תביעה לחלוקת רכוש:

עוד נושא שמעסיק עו"ד לגירושין רבים, הוא סוגיית חלוקת הרכוש המשותף בין בני זוג, במסגרת הליך גירושין. כאשר בני זוג חיים יחדיו ומקיימים משק בית משותף, שאלת הזכאות לרכוש המשותף אינה רלוונטית, משום שהרכוש משמש את שני בני הזוג. כאשר בני זוג מבקשים להתגרש, עולה השאלה: כיצד יחולק הרכוש המשותף בין שני בני הזוג.

מבחינה חוקית, הדין בישראל קובע כי בעת גירושין, תיערך חלוקת רכוש שווה בין בני הזוג. כך קובע חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973. חוק זה קובע הסדר הנקרא "הסדר איזון משאבים". במסגרת אותו הסדר, בעת גירושין לוקחים את כלל הרכוש המשותף של בני הזוג (למעט קצבת זקנה, רכוש שקיבל אחד מבני הזוג בירושה, רכוש שהתקבל אצל אחד מבני הזוג לפני הנישואין וכן קצבת אלמנות) ומחלקים אותו באופן שווה בין בני הזוג.

עם זאת, לכלל החלוקה השווה קיימים שני חריגים בהתאם לחוק יחסי ממון. החריג הראשון הוא קיומו של הסכם ממון. כלומר, הסכם בין בני הזוג אשר אושר ע"י שופט או נוטריון (במידה ומדובר בהסכם שנחתם ע"י שני בני זוג שטרם נישאו) אשר מסדיר חלוקת רכוש שונה בין בני הזוג. כלומר, בני זוג רשאים לקבוע בינם לבין עצמם הסדר שונה מההסדר הקבוע בחוק יחסי ממון.

החריג השני קבוע בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. בהתאם לאותו סעיף, בית המשפט רשאי לחרוג בעצמו מהסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון, בעת נסיבות מיוחדות וכן לבקשת אחד מבני הזוג. כלומר, בית המשפט יכול לקבוע בעצמו חלוקת רכוש שווה. עם זאת, במידה ובית המשפט מוצא לנכון לערוך חלוקת רכוש שונה, הוא ייקח בחשבון גם את גובה ההכנסות של בני הזוג ואת יכולת ההשתכרות שלהם.

נסכם: ענייני חלוקת רכוש הם עניינים מורכבים, המצריכים מעו"ד גירושין ידע רב, ניסיון והבנה של הדין הרלוונטי. ללמדנו, כי ענייני רכוש הם תחום נוסף שבו עוסקים עו"ד משפחה.

תחומים נוספים שבהם עוסקים עורכי דין משפחה:

עד כה עסקנו בחלק קטן מהתחומים שבהם עוסקים עורכי דין משפחה, כלומר: ענייני גירושין. עם זאת, ישנם תחומים נוספים שבהם עוסקים עורכי דין משפחה, לדוגמא: ענייני ירושות וצוואות, ענייני אימוץ ופונדקאות, הסכמים בתחום דיני המשפחה (לדוגמא: הסכם הורות, הסכם חיים משותפים ועוד), סכסוכים מסחריים בין קרובי משפחה, ייצוג בעלי דין בתביעות לשינוי שם, תביעות לפירוק שיתוף בנכסים בין בני משפחה ועוד מגוון רחב של תחומים.

איך בוחרים עורך דין משפחה?

כדי לבחור עורך דין משפחה ראוי, רצוי לבחון מגוון אלמנטים, כדלקמן:

כימיה: הדבר החשוב ביותר במסגרת בחירת עורך דין משפחה או עורך דין גירושין, הוא כי יש כימיה ביניכם לבין עורך הדין שלכם. עליכם לבחור עורך דין שאיתו תרגישו נוח וכן תוכלו לפרט באוזניו את העובדות הלא נעימות. אם אינכם חשים בנוח עם עורך הדין שלכם, עדיף שלא תבחרו בשירותיו. זכרו שכאשר אתם בוחרים עורך דין, אתם מבצעים בחירה לטווח ארוך ולכן הכימיה היא אחד הנושאים החשובים שיש לבחון.

ניסיון: חשוב לזכור כי ניסיון בא לידי ביטוי גם בעלות הכספית. אומנם לא צריך תמיד לבחור את עורך הדין הוותיק והיקר ביותר, אך חשוב לוודא שלעורך הדין שלכם יש די ניסיון וידע לצורך הייצוג ההולם שלכם.

לסיכום:

עו"ד משפחה עוסק בתחום דיני משפחה. מדובר בתחום עשיר ומרתק, הכולל גם אלמנטים משפטיים וגם אלמנטים אישיים. במסגרת בחירת עורך דין משפחה, כדאי לקחת בחשבון מספר גורמים, כפי שפירטנו במאמר. החשוב ביותר הוא תמיד להיות מיוצג ע"י עורך דין דיני משפחה, בין אם אתם עתידים להתגרש ובין אם אתם מבקשים לנהל הליך משפטי אחר בתחום המשפחה.

054-5487178" id="callnowbutton" > 
צרו קשר עכשיו

לייעוץ עם עורך דין
התקשרו:

077-3487178
054-5487178

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס

משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'

חגית הלוי ושות' משרד עורכי דין