משרד: 077-3487178 | נייד: 054-5487178 | [email protected]
בחרו עמוד

גירושין בישראל

גירושין בישראל

גירושין בישראל הם מהנושאים המורכבים ביותר ובוודאי שגם הרגישים ביותר, בשל מספר סיבות הנובעות מהמצב המשפטי המורכב השורר בישראל ובשל הקושי המובנה הקיים בהליכי גירושין. עם זאת, גירושין בישראל מורכבים ממספר רב של הליכי משנה, שכל אחד מהם מצריך ידע ספציפי וניסיון וכן אורך רוח של הצדדים המנהלים את אותם הליכים.

במאמר שלהלן ננסה לפרוס יריעה רחבה ככל הניתן על גירושין בישראל: נסביר מהם גירושין, כיצד ניתן להתגרש בישראל ואילו הליכים נוספים יש לקיים במהלך הליך הגירושין. כמו כן, נסביר מה הדין לגבי גירושין בין בני זוג שלא נישאו בחתונה דתית בארץ, אלא במדינות זרות. אך כבר בתחילה, נסביר מה הדין החל בארץ בכל הנוגע לגירושין ונישואין וכל זאת לנוחיותכן\ם הגולשים והגולשות.

נבקש להעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך אפשר לפנות למשרדנו לשם תיאום פגישת ייעוץ.

הערכאות המשפטיות בתחום דיני המשפחה

עוד לפני שניכנס לעומק בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין, נסקור בקצרה את הסמכויות ואת ערכאות השיפוט הרלוונטיות בתחום דיני המשפחה בישראל. בכל הנוגע לענייני משפחה בארץ, ישנן שתי ערכאות שיפוט. הערכאה הראשונה היא בית המשפט לענייני משפחה. הערכאה השנייה היא בית הדין הרבני (לרבות כל בית דין דתי מוכר).

הכלל הוא כי לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בכל ענייני המשפחה במדינת ישראל, למעט נושא אחד – נישואין וגירושין. מנגד, לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק רק בענייני נישואין וגירושין. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים"), קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים בישראל ייערכו על פי דין תורה. כלומר, הדין המחייב בכל הנוגע לנישואין וגירושין הוא הדין הדתי-אישי של בני הזוג. נעיר כי לבית הדין הרבני יש סמכות – לא בלעדית – לעסוק גם בתביעות למזונות. מעבר לכך, בענייני משמורת ילדים וחלוקת רכוש במסגרת הליך גירושין, לבית הדין הרבני אין סמכות לעסוק, אלא במקרה אחד – כאשר מוגשת תביעת גירושין כרוכה. כלומר, תביעת גירושין שכוללת גם את הגירושין וגם את סוגיות המשמורת וחלוקת הרכוש.

מאידך, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק כמעט בכל הנושאים הנוגעים לדיני המשפחה. החוק המסדיר את סמכויות בית המשפט לענייני משפחה הוא חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995. חוק זה קובע, בין היתר, כי בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לעסוק בנושאים הבאים – ענייני צוואות וירושות, ענייני אימוץ ילדים, הסכמים בתחום דיני המשפחה, פונדקאות, ענייני מזונות, סכסוכים עסקיים בין קרובי משפחה, ענייני גיל נישואין, ענייני התרת נישואין ועוד.

כלומר, כאשר בני זוג מנהלים הליך גירושין, עליהם לפנות לבית הדין הרבני או לבית דין דתי – בהתאם לדתם (על כך נסביר בהמשך). במקביל, את ענייני הרכוש והמשמורת הם יכולים לנהל בבית המשפט לענייני משפחה. באשר למזונות, קיימת סמכות מקבילה גם לבית הדין הרבני וגם לבית המשפט לענייני משפחה. על החלטות בית המשפט לענייני משפחה אפשר לערער לבית המשפט המחוזי ומעליו ניתן לערער, ברשות, לבית המשפט העליון. באשר לבית הדין הרבני, נסביר בהמשך.

נישואין וגירושין בישראל – הדין הקיים

המצב המשפטי בישראל, בכל הנוגע לנישואין וגירושין, מורכב במיוחד, מסיבה מאוד פשוטה. בישראל, בניגוד לרוב מדינות העולם המודרני, ענייני הנישואין והגירושין בישראל מוסדרים בהתאם לדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, למעשה מכפיפה את אזרחיה היהודים לדין העברי הקדום, בכל הנוגע לנישואין וגירושין. כך גם באשר לבני דתות שונות בישראל, שעליהם נרחיב בהמשך.

למעשה, בני זוג יהודים המבקשים להתגרש יהיו חייבים לפנות לבית הדין הרבני לשם כך. הדין שיחול בעת הגירושין הוא הדין ההלכתי-העברי, על מגבלותיו. העובדה שהדין הדתי הוא זה אשר חל בעת נישואין וגירושין, מוציאה זוגות רבים בארץ מתחולתו כבר מלכתחילה, בין אם מדובר בזוגות בני דתות שונות (דהיינו – זוגות מעורבים) שאינם יכולים להינשא בארץ כחוק ובין אם זוגות חד מיניים, שההלכה היהודית כלל לא מכירה בהם ובני זוג יהודים שפסולים לחיתון (כמו למשל – נישואין בין כהן וגרושה, שאסורים על פי ההלכה היהודית).

להלן נסביר מהו המבנה של בתי הדין הרבניים, כיצד מתנהלת תביעת גירושין, מהן עילות הגירושין המוכרות בדין הדתי-עברי וכן מהי סרבנות גט ועוד.

מבנה בית הדין הרבני

כאמור, תביעת גירושין יש להגיש לבית הדין הרבני, שהוא המוסמך לכך. בישראל ישנם בתי דין דתיים-רבניים, שהם בתי דין אזוריים. למעשה, הם הערכאה הראשונה המוסמכת לדון בכל תביעת גירושין. מעל בתי הדין האזוריים קיימת ערכאת ערעור, הנקראת בית הדין הרבני הגדול. על החלטות בית הדין הרבני הגדול וגם על החלטות בית הדין הרבני האזורי, אפשר גם לעתור בעת הצורך לבית המשפט העליון, ביושבו כבג"ץ. תביעת גירושין המתנהלת בפני בית הדין הרבני האזורי, מתקיימת בפני הרכב של שלושה דיינים. דיינים נבחרים על ידי הוועדה לבחירת דיינים, אשר בראשה עומדת שרת המשפטית. דיינים אינם עורכי דין בהכרח בהשכלתם, בניגוד לשופטים והם מוסמכים לרבנות ובקיאים בדין ההלכתי-משפטי-דתי.

תביעת גירושין

מי שמבקש להתגרש, יגיש את תביעתו לבית הדין הרבני. תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין, המצריכה הכנה מדוקדקת וכן עליה לכלול את המסכת העובדתית המקימה את עילת הגירושין. בדין הדתי-עברי יש מספר עילות גירושין שעליהן נסביר בחלק הבא. כמו בכל תביעה משפטית, על התובע להוכיח את תביעתו. כך גם בתביעת גירושין, כאשר מבקש הגירושין צריך להוכיח כי יש לו עילת גירושין, בהתאם לעובדות הרלוונטיות. במסגרת הגשת תביעת גירושין, יש גם לשאת בתשלום אגרה לקופת בית הדין. עוד נדגיש כי בעת הגשת התביעה, יש להגישה גם לצד השני, דהיינו – בן הזוג ממנו מבקשים להתגרש.

לאחר הגשת התביעה והגשת כתב ההגנה, ייקבע מועד לדיון בפני הדיינים. בדרך כלל, הישיבה הראשונה תוקדש לשמיעה קצרה של הצדדים ובעת הצורך, במידה ואין הסכמה בין הצדדים לגירושין, יקבע בית הדין הרבני עוד מספר ישיבות בעת הצורך, לשם שמיעת ראיות. כלומר – במסגרת תביעת הגירושין, הצדדים יכולים להעיד ולהציג ראיות מטעמם, כל אחד בהתאם לעניינו.

עם סיום שמיעת תביעת הגירושין, יקבע בית הדין האם יש מקום להורות על גירושין. במידה והתשובה חיובית, אזי ייקבע מועד לסידור גט. כלומר – יינתן פסק דין לגירושין.

עילות גירושין

בדין הדתי-עברי ישנן מספר עילות גירושין מוכרות ונפוצות. כאמור, מי שמבקש להתגרש, צריך להוכיח כי יש לו עילת גירושין. הבה נסקור חלק מעילות הגירושין המוכרות בדין הדתי-עברי :

בגידה – עילת הבגידה מתייחסת לסיטואציה שבה האישה מקיימת יחסי אישות עם גבר. על פי הדין הדתי-עברי, אישה שקיימה יחסי מין עם גבר אחר, מוגדרת בתור אישה שזנתה תחת בעלה. לכן, היא לא תהיה זכאית לכתובתה וכן למזונותיה (הכוונה היא למזונות אישה, לא מזונות ילדים). במידה ונולדו לאישה ילדים מגבר אחר, אזי ילדיה יוכרו בתור ממזרים, דהיינו – אסורים בחיתון. לא פשוט להוכיח בגידה, שכן יש להיעזר בשני עדים שאכן ראו במפורש את האישה מקיימת יחסי מין. במידה והוכחה בגידה, הרי שקמה עילת גירושין על פי הדין הדתי.

מעשה כיעור – מעשה כיעור מהווה גם הוא עילת גירושין, שפחותה בחומרתה מבגידה. מדובר במעשה לא ראוי על ידי האישה, כמו מפגש עם גבר אחר בפרהסיה ועוד.

מום גופני – מדובר בעילת גירושין שיש גם לגבר וגם לאישה. מדובר בסיטואציה שבה יש מום גופני שלא היה ידוע לבן/בת הזוג לפני הנישואין, שמונע מהם לקיים יחסי אישות.

אלימות – התנהגות אלימה של הבעל כלפי האישה, מקימה לטובתה עילת גירושין. ההלכה היהודית אוסרת התנהגות כגון זו ובצדק רב.

עוברת על דת יהודית – למשל, אישה אשר מונעת מבעלה לקיים מצוות הלכתיות, או חלילה נוהגת עמו בגסות בפרהסיה, יכולה להיות מוכרת בתור אישה שעוברת על דת יהודית ובמקרים כאלו קיימת עילת גירושין. נעיר כי עילות הגירושין המתוארות, אינן מהוות רשימה מלאה.

הסכם גירושין

דרך נוספת להתגרש, מבלי לנהל תביעת גירושין מן ההתחלה ועד הסוף, היא לקיים משא ומתן עם בן או בת הזוג ולהגיע להסכם גירושין מוסכם. במקרה שבו בין בני הזוג יש הסכמה והסכם גירושין כתוב וחתום, אזי יכולים בני הזוג לפנות לבית הדין הרבני בתביעה הנקראת "תביעה לאישור הסכם גירושין". במקרה כזה, הליך הגירושין המורכב ייחסך מהם, שכן בית הדין הרבני יורה על מתן פסק דין לגירושין ובכך יסתיים ההליך ללא מחלוקות קשות מידי. מצד שני, תמיד שמורה לבני הזוג אפשרות לנהל הליך גירושין מורכב ויקר.

פסק דין לגירושין

כפי שתיארנו לעיל בקצרה, לאחר שמיעת תיק הגירושין, או במידה ובני הזוג מבקשים לאשר הסכם גירושין, יורה בית הדין הרבני על פסק דין לגירושין. למעשה, ייקבע מועד לטקס של סידור גט. מדובר במעין טקס ארכאי שבו הבעל "מגרש" את האישה. הסוגיה הזו מובילה אותנו לעוד נקודה, בחלק הבא –

סרבנות גט

סרבנות גט היא תופעה קשה מאוד, בעיקר של בעלים שמסרבים להעניק לאישה גט ולמעשה כובלים אותה לחיי נישואין שאולי קיימים על הנייר, אך למעשה כבר תמו מזמן. המשמעות של סרבנות גט כלפי אישה: היא אינה יכולה להינשא לגבר אחר ואם תקיים יחסי מין ותוליד ילדים, אז ילדיה יוכרו בתור ממזרים. ככלל, לבית הדין הרבני יש סמכות לכפות גט ולהטיל סנקציות על בעל סרבן. לדוגמא – לשלול את רישיון הנהיגה, להורות על מאסר מאחורי סורג ובריח ועוד.

נישואין וגירושין בין בני דתות שונות בישראל

עוד לפני שהוקמה מדינת ישראל, היה בישראל חוק הנקרא "דבר המלך במועצתו לארץ ישראל". חוק זה קבע כי לעדות הדתיות בישראל (כלומר – יהדות, אסלם ונצרות) יהיה חופש דת ולכל אחת מהעדות הדתיות יהיו בתי דין דתיים שיהיו אמונים על שפיטה בתחום דיני האישות.

בשנת 1953, החליף חוק שיפוט בתי הדין הרבניים את דבר המלך במועצתו בכל הנוגע ליהודים. עם זאת, דבר המלך במועצתו עדיין חל בכל הנוגע לשאר העדות הדתיות בישראל. ללמדנו, כי ישנם בתי דין דתיים שרעים, האמונים על שפיטה בענייני נישואין וגירושין בין מוסלמים. בהתאמה קיימים בתי דין דתיים – נוצרים ודרוזים – האמונים על שפיטה בתחום הנישואין וגירושין. לכל אחת מהעדות הדתיות יש גם ערכאת ערעור ועל כל אחת אפשר – בדומה לבתי הדין הרבניים – לעתור לבית המשפט העליון ביושבו כבג"ץ.

המשמעות היא שבישראל, הדין הדתי-אישי חל על כל האזרחים, שהרי לכל אזרח יש דת אישית ומכוחה ודיניה הוא יכול להינשא. משמעות נוספת היא שלא ניתן להינשא במקרים מסוימים, לדוגמא – במקרים של זוגות שאינם בני אותה דת, זוגות חד מיניים ועוד. ישנם בישראל אנשים שמוגדרים בתור חסרי דת, כלומר – אנשים שאינם יהודים, אינם מוסלמים, אינם נוצרים או דרוזים או כל דת מוכרת אחרת. אנשים אלו יכולים לבוא בברית הזוגיות, שהיא מונח מקביל לנישואין וגירושין, בהתאם לחוק הנקרא חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע – 2010. מעבר לכך לא נרחיב במאמר זה.

נישואין אזרחיים בישראל

נתחיל מהסוף: בישראל אין אפשרות לערוך נישואין אזרחיים. ישנה אפשרות (שממומשת באופן שכיח כיום) להינשא במדינה זרה. האפשרות הזו מסייעת לזוגות רבים שאינם יכולים להינשא בארץ בשל חוסר אפשרות חוקית, כפי שתיארנו לעיל. אפשרות זו גם מסייעת לזוגות רבים שאינם מעוניינים להינשא בארץ על פי הדין הדתי – מטעמים אידאולוגיים, למרות שהם יכולים.

הכלל בכל הנוגע לנישואין במדינה זרה הוא כי נישואין אלו לכאורה מוכרים בארץ, שכן עם הנישואין והחזרה ארצה, ניתן להירשם במשרד הפנים כנשואים. האפשרות הזו ניתנת גם לזוגות בני אותו המין. אבל, כדי שניתן יהיה להירשם בארץ כנשואים, על הנישואין להיות מוכרים בהתאם לדיני המדינה שבה הם נערכו. כלומר, אם זוג מאותו המין נישא במדינה שלפי חוקיה לא מוכרים נישואין חד מיניים, אזי לא ניתן יהיה לערוך רישום במשרד הפנים. המדינות שישראלים רבים נישאים בהן הן – קפריסין, צ'כיה וכן גם קנדה שמכירה בנישואין חד מיניים.

למרות שנישואין במדינה זרה הם אפשרות ראויה, יש בהם פגם אחד ומהותי. ללמדנו – מה הדין כאשר זוג שנישא בחו"ל מבקש להתגרש?

התשובה לשאלה מתחלקת לשתי ואריאציות. האחת היא במקרה של זוג שהיה יכול להינשא בארץ, למשל – יהודים שביקשו להתגרש. במקרה כזה, הדין ידוע, נישואין וגירושין ייערכו בישראל לפי הדין הדתי-אישי. אי לכך, במקרה כזה יהיה על בני הזוג לפנות לבית הדין הדתי הרלוונטי בעניינם. לעומת זאת, במידה ומדובר בבני זוג שלא היו יכולים מראש להינשא בישראל, יהיה עליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, בתביעה הנקראת תביעה להתרת נישואין.

לסיכום חלק זה: נישואין אזרחיים בישראל הם למעשה כינוי לנישואין במדינה זרה. הפגם העיקרי הוא כי הגירושין במקרה כזה ייערכו לפי הדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג, אפילו אם מלכתחילה הם ביקשו לעקוף את הדין הדתי.

עניינים הנלווים להליך הגירושין:

תביעת גירושין היא רק חלק מהליך גירושין שלם, הכולל גם את הסדרת משמורת הילדים, מזונות הילדים וכן גם את חלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג. הבה נסקור את הנושאים הללו:

ענייני משמורת ילדים

בני זוג המבקשים להתגרש, צריכים באופן טבעי להסדיר את סוגיית המשמורת. כלומר, להכריע מי ישמש בתור הורה משמורן ומי ייהנה מהסדרי ראיה. משמורת בלעדית המוענקת להורה היא בעצם הזכות להיות אחראי באופן שוטף לגידול הילדים. לעומת זאת, הורה הזוכה בהסדרי ראיה, נהנה משהות עם ילדיו וטיפול בהם בימים שבהם נקבע לו ההסדר (בדרך כלל פעם או פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני, אך כל מקרה נבחן לגופו). אפשרות נוספת להסדיר את המשמורת היא באמצעות עריכת משמורת משותפת. במקרה כזה, שני ההורים זוכים לגדל באופן שווה את ילדיהם, על כל המשתמע מכך (למעט בענייני מזונות, שזו סוגיה רחבה ומורכבת ביותר ולכן לא נרחיב עליה במאמר זה). ככלל, ענייני משמורת ילדים נדונים בבית המשפט לענייני משפחה, למעט במקרים שבהם התביעה היא תביעת גירושין כרוכה.

ענייני מזונות

על פי הדין הדתי-אישי, על האב לשאת במזונות ילדיו באופן מוחלט. כלומר, אב שאינו מתגורר עם ילדיו באותו בית, צריך לשאת בתשלום חודשי קבוע שנועד להבטיח לילדיו קיום כלכלי הולם. דמי מזונות משתנים מגיל לגיל, בהתאם לצרכי הילד וכן בין היתר בהתאם להכנסת האב (במידה ומדובר במזונות שהם לא מדין חובה).

נעיר כי ענייני מזונות נדונים בבית הדין הרבני, אך גם בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לעסוק בתביעות אלו. עוד נושא שנוגע למזונות הוא מזונות אישה. אישה יכולה להיות זכאית למזונותיה בנסיבות מסוימות, בהתאם לגובה הכנסתה והכנסת הבעל וכן בהתחשב בסיבת הגירושין. עם זאת, בניגוד למזונות ילדים, מזונות אישה משולמים רק עד השלב שבו ניתן לאישה גט.

ענייני חלוקת רכוש

נושא נוסף שבני זוג צריכים להסדיר במהלך הליך הגירושין הוא סוגיית חלוקת הרכוש המשותף שלהם. לרוב, ברירת המחדל החוקית בישראל, הקבועה בחוק יחסי ממון, התשל"ג – 1973, היא כי בעת גירושין או פקיעת נישואין, הרכוש המשותף של בני הזוג מתחלק ביניהם באופן שווה.

עם זאת, במידה ובני הזוג ערכו הסכם ממון (כלומר – הסדירו ביניהם חלוקת רכוש שונה), אזי הסכם הממון הוא אשר יחייב אותם בעת פרידה. כמו כן, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לחרוג מכלל חלוקת הרכוש השווה, בהתחשב במסת הנכסים של בני הזוג ויכולת השתכרותם ורק כאשר מתבקש לעשות כן על ידי אחד מבני הזוג. עם זאת, בית המשפט לא יורה בקלות על חלוקת רכוש שונה מההסדר הקבוע בחוק יחסי ממון. במקביל, בני זוג יכולים כמובן להגיע להסכם לעניין חלוקת הרכוש גם בשלב הגירושין.

לסיכום

אין ספק כי גירושין בישראל הם עסק מורכב, מייגע ובוודאי שגם יקר. במאמר זה ביקשנו לפרוס יריעה רחבה ככל הניתן על גירושין בישראל. הסברנו מהי תביעת גירושין ומה היא כוללת וכן סקרנו את ההליכים הנלווים להליך הגירושין. כמו כן הסברנו מה היחס בין בתי הדין הדתיים, לבית המשפט לענייני משפחה.

אנו סבורים כי הליך גירושין יכול גם להיערך ביעילות ובהגינות, באמצעות משא ומתן. גם על כך הסברנו בקצרה (בחלק שבו דנו בשאלה מהו הסכם גירושין). עם זאת, במידה ואתם מצויים בהליך גירושין, או מתכוונים להתגרש, רצוי מאוד לפנות לעורך דין גירושין, בעל ניסיון אשר ייעץ וילווה אתכם בתהליך הלא פשוט הזה.

צרו קשר עכשיו

לייעוץ עם עורך דין
התקשרו:

077-3487178
054-5487178

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס

משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'

חגית הלוי ושות' משרד עורכי דין