משרד: 077-3487178 | נייד: 054-5487178 | [email protected]
בחרו עמוד

בוררות

מה ההבדל בין בוררות לגישור?

על גישור ובוררות

באופן כללי, הליך גישור, מטרתו להוביל את הצדדים ליצירת הסכם. המגשר איננו יכול לכפות על הצדדים הסדר כלשהו, וכל שהוא יכול לעשות הוא להנחות את הצדדים ולסייע להם לבנות את ההסכם ביניהם. במקרה של בוררות, הצדדים מפקידים בידי הבורר את מלוא הסמכות להכריע בסכסוך. בשל האחריות הגדולה המוטלת על הבורר, עליו לשמור על כללי התנהגות המאפיינים הליך משפטי.

גישור

העיגון המשפטי של הגישור מצוי בחוק בתי המשפט

[נוסח משולב], תשמ"ד – 1984. מטרת ההליך – לאפשר לצדדים לדיון לבחור כיצד יישבו את הסכסוך ביניהם, וכך יחסכו זמן שיפוטי יקר ויגיעו לפתרון הסכסוך במהירות רבה יותר.

בהליך הגישור נפגש המגשר עם הצדדים (ביחד או אפילו לחוד), מתוך כוונה לעזור להם להגיע להסכם שיאפשר את סיום הסכסוך. המגשר יברר עם הצדדים את הנושאים הנתונים במחלוקת ויגלה מידע והצעות לפתרון הסכסוך.

התפיסה בבסיס הליך הגישור היא, כי תמיד עדיפה הידברות ישירה בין הצדדים, אשר להם הסיכויים והידע כדי להגיע לפתרון הטוב ביותר של הסכסוך, להבדיל משופט או בורר.

שלא כמו בורר או שופטים, אין בידי המגשר את הסמכות להכריע ולכפות על הצדדים פתרון. המגשר מסייע לצדדים לקדם את העניינים והאינטרסים שלהם. המגשר נועד לסייע לצדדים להגיע להסכמה על אופן יישוב הסכסוך, באמצעות משא ומתן – שוב, מבלי שיש למגשר יכולת להכריע. על ידי קידום ההבנה ההשלמה והתקשורת בין הצדדים, מביא המגשר בידי הצדדים את המפתח לניסוח הסכם טוב בין הצדדים, אשר יהיה יעיל ומועיל בן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

המגשר יקיים במסגרת הליך גישור מספר פגישות עם הצדדים יחד, אולם הוא רשאי גם לקיים פגישות עם מי מהצדדים בנפרד, ככל שיש לדעתו צורך בכך. הגישור הוא תהליך אשר בסופו עוברים הצדדים ממצב של סכסוך ומחלוקת להסכמה. סיום הגישור הוא בניסוח הסכם הגישור. את ההסכם ניתן להציג בפני בית המשפט ולבקש כי יינתן לו תוקף כפסק דין.

כל מה שנאמר במסגרת הליך גישור בכלל ולמגשר בפרט הוא חסוי ואיננו יכול לשמש בבית המשפט. המגשר מנוע מלהעיד בבית משפט בעניינים הקשורים לסכסוך. ככל שהמגשר הוא גם עורך דין, אסור לו לייעץ לצדדים בעניינים משפטיים, ואם הדבר דרוש, הוא יפנה אותם אל עורך דין לפני שייחתם ההסכם.

יתרונות הגישור

  • בשל העומס הרב בבתי המשפט, תביעה רגילה עלולה להתנהל משך זמן רב. הליך הגישור יכול להביא לניסוח הסכם במהירות ובכל מקרה הרבה יותר מוקדם מכפי שבית המשפט יכול לתת פסק דין;
  • כיוון שהגישור מנסה להביא את הצדדים לדבר זה עם זה, במקום היריבות העומדת בבסיס שיטת המשפט האדברסרית, נחסך מהצדדים מתח נפשי רב;
  • הגישור מאפשר לצדדים להתבטא בצורה בלתי פורמאלית, נינוחה ורגועה, ולא כפי שהדבר נעשה בבי המשפט;
  • ההסכם המתגבש בסוף הליך הגישור הוא תוצר של תהליך אשר מביא את הצדדים לנקודה זאת, בה הם יכולים להסכים ועדיין עליו לעמוד במסגרת כללים משפטיים וחברתיים המבטיחים כי לא יהיה קיפוח של מי מהצדדים;
  • את ההסכם שהושג, כאמור, ניתן להביא בפני בית המשפט אשר ייתן לו תוקף של פסק דין. כך למעשה, ההסכם מהווה פסק דין שיצרו הצדדים במו ידיהם;
  • כיוון שההסכם הוא תוצר של בחירת הצדדים, הוא משקף את הבחירה שלהם. כך, נחסכים ריבים, עגמת נפש והליכי ערעור לאחר פסק הדין;
  • במידה והליך הגישור נכשל, עדיין פתוחה בפני הצדדים האפשרות להתדיין בפני בית המשפט ובדרכים אחרות כדי להכריע בסכסוך ביניהם.

בוררות

חוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 הוא המקור הנורמטיבי המסדיר את הליך הבוררות. אם בעבר, ההליך היה נוקשה והיה קשה ביותר לערער על פסק הבורר, הרי שבשנת 2008, תוקן חוק הבוררות והיום החוק מאפשר לצדדים לקבוע אם וכיצד יתבצע ערעור על פסק הבוררות. בהסכמת הצדדים ייקבעו הרכבי ערכאות הערעור ואף זהות ההרכבים וכו´.

גם הליך הבוררות ראשיתו בהסכמה בין הצדדים, אולם כאן מחליטים הצדדים על בורר, אשר החלטתו בדבר אופן סיום הסכסוך בין הצדדים מקובלת על הצדדים. הסכם בוררות יכלול את זהות הבורר וכאמור גם את הדרכים – אם בכלל – לערער על פסק הבורר.

הבורר בהליך הבוררות הוא מעין שופט: הצדדים מציגים בפניו את טענותיהם והוא מחליט כיצד יכריע בעניין. חוק הבוררות מסמיך את הבורר ככל הדרוש, כדי לסייע בידי הצדדים להגיע להכרעה מחייבת ומהירה בסכסוך, שלא באמצעות בתי המשפט.

בשל יעילותה, משרדים ותאגידים רבים מוסיפים בהסכמי התקשרות עמם גם תניית בוררות, הקובעת כי היה ותתגלה מחלוקת, כי אז ההכרעה במחלוקת בין הצדדים תתברר על ידי בוררות, לאחר תיקון חוק הבוררות הפכה הבוררות לנפוצה יותר ויותר, באשר התיקון הפיג את החשש של הצדדים בשל הקושי שהיה בעבר בערעור על פסק בוררות.

כל אדם כשיר להיות בורר וכמובן שאין מניעה, כי הבורר יהיה אדם המומחה בבוררות. בוררות אצל אדם כזה יכולה לחסוך הרבה מאמצים ומשאבים, שאחרת היה צריך להשקיע במסגרת הליך שיפוטי רגיל. בנוסף, להבדיל מהליך שיפוטי, בורר רשאי לנצל את ידיעותיו האישיות לצורך הכרעה בסכסוך.

יתרונות הבוררות

היתרון המרכזי של הבוררות הוא בכך כי הכרעה יכולה להינתן בתוך שלושה חודשים עם אפשרות להארכת התקופה בשלושה חודשים נוספים. לכל המאוחר, תינתן הכרעה בסכסוך בתוך שישה חודשים ממינוי הבורר וחתימת כתב הבוררות – או ככל שיחליטו הצדדים על זמן ארוך יותר. בנוסף, להבדיל מהליך גישור, הליך הבוררות הוא הרבה יותר סופי.

יתרון נוסף של בוררות על פני בית המשפט, הוא חיסכון בעלויות. בבית המשפט נדרשים הצדדים לשלם אגרת בית משפט המהווה 2.5% מסכום התביעה הכולל. נוסף על כך, התארכות הדיונים והסרבול שבהם, בעקבות דיני הראיות, מביאים פעמים רבות לכך שנגרמות הוצאות משפט כבדות למדי. לכך יש לצרף את העלות שעלולה להיגרם, אם אחד הצדדים יערער על פסק הדין.

במסגרת הסכם הבוררות אפשר לקבוע את שכר הבורר מראש, או לקבוע תעריף עבור שעת בורר או ישיבה. כיוון שהבורר רשאי להביא לבוררות דברים הידועים לו מידיעתו האישית, ניתן לחסוך את הצורך להביא בפניו מומחים בתחומים שהבורר מכיר, למשל. חשוב להזכיר , כי במסגרת הליכי קדם משפט, גם לאחר הגשת תביעה לבית המשפט המחוזי, ניתן להעביר את התיק להליך בוררות, ואז הצדדים יוכלו לקבל חזרה לידיהם את האגרה ששלמו (או חלקה, על פי התקנות).

בעת בחירת הבורר, כדאי להקפיד כי נוסף על בקיאותו בנושא שבבסיס הסכסוך, הוא יהיה משפטן, כך שיוכל להכריע בסוגיות משפטיות כגון, התיישנות ואף שינוי והגדלת סכום התביעה במהלך הבוררות. הבורר מוסמך לתת גם סעד זמני, פסק ביניים ולפסוק באשר לשיעורי הריבית המותרים. החוק מסמיך את הבורר לפנות בשאלה משפטית אל בית המשפט באבעיה (בקשת הבהרה), אולם כמובן שהדבר כרוך בתשלום עמלות נוספות ושכ"ט וכו´.

אם הסכם הבוררות שנחתם בין הצדדים תקף והוא כדין, לא ניתן לבטלו, והצדדים מנועים מלפנות אל בית המשפט בטרם מיצו את הליך הבוררות. בעת ניסוח ההסכם, רצוי לכלול בו את כל הנושאים בהם הצדדים חלוקים כדי להסמיך את הבורר לדון בהם, ולהימנע ממחלוקות נוספות בעתיד ובמהלך הבוררות עצמה, לגבי תוקף הסכם הבוררות.

בורר מוסמך להזמין עדים, לחקור את העדים ואף לפסוק הוצאות עבור טרחת העדים בדיוק כפי סמכות בית המשפט. הבוררות תתועד בפרוטוקול (כתוב או מוקלט). הליך הבוררות דורש חובת גילוי נאות, ולכן כל ישיבות הבוררות מתקיימות תמיד בנוכחות הצדדים כולם. בקשות שונות של הצדדים לבוררות, ניתן להגיש אך בכתב.

האמור בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי ואין להסתמך עליו ככזה.

054-5487178" id="callnowbutton" > 
צרו קשר עכשיו

לייעוץ עם עורך דין
התקשרו:

077-3487178
054-5487178

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס

משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'

חגית הלוי ושות' משרד עורכי דין