האישה בקשה מביה"ד לדחות את הגירושין לאחר שהבעל ישלם לא את כתובתה, מה פסק בית הדין הרבני באשקלון?

בתאריך ‎17‎ בספטמבר ‎2025‎ פרסם בית הדין הרבני האזורי באשקלון פסק דין משמעותי בעניין זוג שנמצא בסכסוך על תנאי הגירושין‏.‏ אב בית הדין, הרב ישי בוכריס,‏ לצד הרב בן ציון ציוני והרב עודד מכמן‏,‏ קבעו כי אישה אינה רשאית לעכב את מתן הגט בטענה שהבעל לא שילם את הכתובה‏,‏ כאשר קיימת חובה משפטית להתגרש‏.‏

רקע המקרה‏:‏ שנים של פירוד וסכסוכים

הזוג נישא בשנת ‎2015‎ ופרדו לאחר כמה שנים בלבד‏.‏ מהנישואים נולדו להם שני בנים‏,‏ וההתדרדרות בחיי הנישואים החלה לאחר לידת הבן השני‏.‏ בשנת ‎2019‎ נעשה ניסיון לשלום בית בתיווך רב‏,‏ אך הניסיון נכשל‏.‏ לאחר מכן הוגשו מספר תביעות בבית הדין‏:‏ הבעל תבע גירושין‏,‏ האישה תבעה חזרה לשלום בית‏,‏ ובהמשך הוגשה תביעת כתובה‏.‏

בחודש יוני ‎2024‎ פסק בית הדין כי האישה זכאית לכתובה בסך ‎101,000‎ שקלים‏.‏ הבעל‏,‏ שטען שאין ביכולתו לשלם סכום זה בשל קשיים כלכליים‏,‏ הגיש בקשה לקביעת מועד לסידור הגט‏.‏ האישה התנגדה בתוקף‏,‏ וטענה כי לא תסכים להתגרש עד שתקבל את מלוא הכתובה‏.‏

עמדות הצדדים‏:‏ כסף מול גט

הבעל טען כי אין קשר משפטי בין תשלום הכתובה למתן הגט‏.‏ לדעתו‏,‏ הצדדים פרודים כבר למעלה מחמש שנים‏,‏ אין סיכוי לשלום בית‏,‏ והמשך העיכוב מהווה עיגון לא צודק‏.‏ הוא הציע לשלם ‎200‎ שקלים בחודש‏,‏ אך בית הדין הבהיר לו שבקצב זה יסיים לשלם רק לאחר ‎42‎ שנה‏.‏

האישה טענה כי הבעל הודיע בזלזול שלא ישלם לה את הכתובה לעולם‏.‏ לדעתה‏,‏ עיכוב הגט הוא הכלי היחיד בידה כדי להכריח אותו לקיים את פסק הדין‏.‏ היא סירבה לקבל גט כל עוד לא תקבל את הכתובה במלואה‏.‏

החלטת בית הדין‏:‏ חיוב גירושין על פני כתובה

בית הדין קבע כי בנסיבות המקרה‏,‏ חייבת האשה לקבל גט באופן מיידי‏,‏ גם אם הבעל עדיין לא שילם את הכתובה‏.‏ ההחלטה התבססה על שני עמודי תווך משפטיים‏:‏

ראשית‏,‏ בית הדין קבע כי שני הצדדים אינם מעוניינים בהמשך הנישואים‏.‏ הפירוד ממושך‏,‏ היחסים מלאי איבה‏,‏ וניסיונות רבים לשלום בית נכשלו‏.‏ בנסיבות אלו‏,‏ על פי ההלכה היהודית‏‏,‏ כאשר שני בני הזוג מורדים זה בזה ואינם רוצים להמשיך בנישואים‏,‏ יש חיוב משפטי להתגרש‏.‏ המשך העיכוב מהווה עיגון לא צודק של האשה‏.‏

שנית‏,‏ בית הדין דחה את הטענה כי עיכוב הגט יביא לתשלום הכתובה‏.‏ לדעת בית הדין‏,‏ כאשר כבר חלפה שנה מאז פסק הדין על הכתובה‏,‏ וההליך ממושך כל כך‏,‏ ברור שעיכוב נוסף לא ישיג את המטרה‏.‏ זהו אמצעי כפייה שאינו יעיל‏.‏

הדין המשפטי‏:‏ מחלוקת עתיקה

בית הדין התייחס למחלוקת עתיקה בין הפוסקים‏, כאשר הרשב"א סבור שאדם אינו רשאי לגרש את אשתו אם אין ביכולתו לשלם את הכתובה‏, בעוד‏ הרא"ש חלק עליו וטען שהכתובה היא כשאר כל חוב ממוני‏,‏ ויכול לשלמה לאחר מכן כשתשיג ידו‏.‏

בית הדין קבע כי להלכה נדחתה דעת הרשב"א‏,‏ וההכרעה היא כדברי הרא"ש‏.‏ יתרה מכך‏,‏ גם אם הרשב"א צודק בעקרון‏,‏ בנסיבות המקרה הנוכחי – שבו יש חיוב משפטי להתגרש – אפילו הרשב"א יודה שאין מקום לעיכוב‏.‏

הבחנה בין חיוב לרצון

חלק משמעותי בפסק הדין הוא ההבחנה בין מקרה שבו יש חיוב משפטי להתגרש לבין מקרה שבו הגירושים הם מרצון הבעל בלבד‏.‏ בית הדין קבע כי כאשר קיימת חובה משפטית להתגרש ‏(‏כמו במקרה של פירוד ממושך ללא סיכוי לשלום בית‏)‏‏,‏ אין מקום לעיכוב הגט בשל אי-תשלום כתובה‏.‏ זהו כלל חדש שמבהיר את הדין בנסיבות דומות‏.‏

השלכות על הליכי גירושים

לזוגות בהליך גירושים‏,‏ פסק דין זה מעביר מסר חשוב‏:‏ אם בית הדין קובע כי יש חיוב להתגרש‏,‏ לא ניתן להשתמש בכתובה כאמצעי לחץ לעיכוב הגט‏.‏ זה לא אומר שהאשה מאבדת את זכותה לכתובה – היא יכולה להמשיך לתבוע את הכתובה בהליכים נפרדים ואף להשתמש בכלים משפטיים כדי לגבות אותה‏.‏

לבעלים‏,‏ פסק הדין מבהיר כי אם קיימת חובה משפטית להתגרש‏,‏ לא יוכלו להימנע מלתת גט בטענה שהם לא יכולים לשלם כתובה‏.‏ עם זאת‏,‏ הם יוכלו לשלם את הכתובה בתשלומים לאורך זמן‏,‏ בהתאם ליכולתם הכלכלית‏.‏

במקרה שלנו, בית הדין הדגיש כי הגט שתקבל האשה יהיה גמור ומוחלט‏,‏ ולא יהיה תלוי בתשלום הכתובה‏.‏ זהו הבדל משמעותי מהתפיסה שלפיה ניתן להתנות את הגט בתנאים כלכליים‏.‏

כמו כן‏,‏ בית הדין הבהיר כי האשה רשאית להמשיך לנקוט בכל צעד משפטי כדי לגבות את הכתובה‏,‏ לרבות פנייה לרשויות אכיפה וגבייה‏.‏ הדין אינו משחרר את הבעל מחובתו לשלם‏,‏ אלא רק מבהיר שלא ניתן לעכב את הגט בשל חוב זה‏.‏

לסיכום

פסק הדין של בית הדין הרבני באשקלון מהווה הכרעה משמעותית בשאלה המורכבת של יחסי הגומלין בין גט לכתובה‏.‏ בית הדין קבע כי כאשר קיימת חובה משפטית להתגרש‏,‏ אין מקום לעיכוב הגט בשל אי-תשלום כתובה‏,‏ גם אם הבעל אינו יכול לשלם כעת‏.‏ זהו שיווי משקל בין הגנה על זכויותיה הכלכליות של האשה לבין הגנה על זכותו של הבעל להתגרש כאשר הנישואים אינם ניתנים להצלה‏.‏