משרד: 077-3487178 | נייד: 054-5487178 | [email protected]

ממזר

מהי המשמעות המשפטית של "ממזרות"

רובנו מכירים את המונח "ממזר" בתור "סלנג", כלומר, מילה שאנו נוהגים להשתמש בה כדי לגנות אדם אחר וכדי להאדיר אדם "ממולח" או "שובב". אך למושג ממזר יש השלכות מהותיות בתחום דיני המשפחה. על כך, במאמר שלהלן.

מהי ההגדרה למונח "ממזר"?

על פי הדין הדתי-יהודי, ממזר הוא ילד אשר נולד מחוץ לנישואין, כלומר, כתוצאה מרומן שקיימה האישה עם גבר אחר, בעת שהייתה נשואה. ממזר הוא גם ילד שנולד בשל קיום יחסי מין בין כהן לגרושה וכן כתוצאה מגילוי עריות. בניגוד לדעה רווחת, ילד שנולד לזוג רווקים אינו מוכר בתור ממזר. כך גם ילד שנולד כתוצאה מיחסים בין יהודייה/יהודי לבן/בת דת אחרת. בנוסף, בני זוג שלא נישאו בישראל בנישואין דתיים אלא במדינה זרה, ילדם לא ייחשב בתור ממזר.

נשאלת השאלה, מדוע ההגדרה כל כך חשובה? הרי מדובר בסטטוס, שנקבע לפני שנים רבות ע"י הדין הדתי. התשובה היא, שאומנם מקור הקביעה לגבי ממזרות, מקורה בדין דתי ארכאי, אך יש לכך חשיבות, כפי שנסביר בהמשך.

הדין הדתי במדינת ישראל:

הדין הדתי הוא ארכאי ומיושן, אך למרות זאת, יש לו משמעות כבירה במדינת ישראל, גם בשנת 2016. זאת, מן הטעם הפשוט, שכל דיני הנישואין והגירושין בישראל מוסדרים אך ורק עפ"י הדין הדתי-אישי החל על אזרחי המדינה. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין) התש"ג-1953, קובע, כי בישראל נישואין וגירושין ייערכו על פי הדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג ובלבד שמדובר ביהודים. המשמעות היא, שבני זוג המבקשים להינשא או להתגרש, רשאים לעשות זאת רק עפ"י דיני המעמד האישי-דתי שלהם, על כל המשתמע מכך.

מה משתמע מכך? נסביר: לדין הדתי-אישי יש כללים ואיסורים. לדוגמא, הדין הדתי-יהודי אוסר על נישואין בין בני זוג מאותו המין ואף רואה בהם חטא חמור. איסור נוסף שקיים על פי הדין הדתי-אישי, הוא בכל הנוגע לנישואין בין כהן לגרושה. כמו כן, בכל הנוגע לנישואין וגירושין, חלים גם דיני מיוחדים לגבי ממזרים, כפי שנציג להלן.

הדין לגבי ממזרים:

הסטטוס של "ממזרות" טומן בחובו משמעויות קשות מאוד. זאת, מכוח הכלל ההלכתי-דתי הקבוע בספר "דברים", לפיו: "לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה', גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לוֹ בִּקְהַל ה'". המשמעות המהותית כלפי אדם המוגדר כממזר עפ"י הדת היהודית היא, שהוא אסור בחיתון. כלומר, ממזר אינו רשאי להינשא לאהובת ליבו, אפילו אם היא מוגדרת בתור יהודייה כשירה לנישואין. ממזר, עפ"י הדת, רשאי להינשא רק לממזר.

כיצד מתמודדת המערכת המשפטית עם ממזרות?

גם כיום, המערכת המשפטית במדינת ישראל נקרעת בין ההלכות הדתיות המסדירות את ענייני הגירושין לבין הצורך המודרני לקיום בכבוד, לחיים ליבראליים ולזכויות אדם. אך החוק בישראל טרם שונה והדין הנוהג בענייני אישות הוא הדין הדתי.

למרות זאת, כדי להימנע מהכרה באדם כממזר, פותחה פרקטיקה עיקרית בנדון. היא באה לידי ביטוי במניעת בדיקת רקמות, כאשר עולה חשש, שמא ילד נולד כתוצאה מרומן מחוץ לנישואין שאותו קיימה האישה. במקרים כאלו, עשוי בית הדין למנוע מאב הטוען שבנו אינו בנו הביולוגי, מלקיים בדיקת אבהות. עמדה זו באה לידי ביטוי במעין "חזקה" משפטית-הלכתית, הגורסת כי "רוב בעילות אחר הבעל". כלומר, ההנחה היא שבמידה והילד נולד בעת שאישה הייתה נשואה, אזי הילד שייך לאביו הביולוגי ולא להיפך.

כמו כן, משום שממזרות היא לרוב תוצאה של קיום יחסי מין בין אישה נשואה לגבר זר, הרי שהדין הדתי מצריך הוכחה חותכת לקיומה של בגידה. כלומר, שני עדים שיוכלו להעיד מפורשות, כי ראו את האישה "בוגדת". גם מבחינת הדין הדתי, נראה כי דרישת הראייה המהותית בהוכחת בגידה, נגזרת בין היתר מהחשש והרצון להימנע מהכרזה על ילד כממזר.

לסיכום:

ממזרות היא תוצר של דין דתי ארכאי ונוקשה, שספק אם יש לו עוד מקום במסגרת החיים המודרניים, במיוחד בתור דין מחייב במדינה מודרנית, כפי שהוא חל במדינת ישראל. אין ספק שהדין הדתי של נישואים וגירושין, מביא לעיתים לתוצאות קשות. כל עוד החוק לא ישתנה, הרי שדיני ממזרות עדיין יהוו חלק מהמשפט הישראלי, במיוחד בתחום דיני המשפחה.

 
לפגישה ללא תשלום - לחץ

לתיאום
פגישת היכרות
ללא תשלום
עם עו"ד חגית הלוי
התקשרו:

077-3487178
054-5487178

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס

משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'