דלג לתוכןדלג לפוטר

גט

התייעצו עם צוות עורכי דין ותיקים ומנוסים בתחום!

לשיחת ייעוץ ראשונית השאירו פרטים
ונחזור אליכם בהקדם

    איך מקבלים גט?

    הליך הגירושין מורכב ממספר הליכים משניים, שכולם יחדיו מהווים הליך משפטי אחד, שהוא הליך הגירושין. על בני הזוג לקיים מספר הליכים, כמו למשל: הליך מזונות, הליך גירושין בבית הדין הרבני וכן תביעות למשמורת ילדים ורכוש. הליכי גירושין כוללים גם תביעות משניות יותר, כמו לדוגמא: תביעות כתובה, תביעות מדור, תביעות לשלום בית וכו'.

    נשאלת השאלה, מהו הליך גירושין, מה כולל הליך גירושין, מה צריך לדעת על הליך גירושין וכיצד נכון לנהוג בהליך גירושין כדי לייעלו ולסיימו במהירות. במסגרת המאמר שלהלן, נתמקד בעיקר בגירושין לגופם. כלומר, תביעת הגירושין המוגשת לבית הדין הרבני, מרגע הגשת התביעה ועד לרגע קבלת הגט. בנוסף נתייחס בקצרה גם לשאר הנושאים שנדונים במסגרת הליכי גירושין. לבסוף נציג מספר עצות, לגירושין מהירים ויעילים.

    נבקש להדגיש, כי המאמר שלהלן הוא אינפורמטיבי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני. לשם קבלת ייעוץ משפטי ספציפי, ניתן לקבוע פגישת ייעוץ במשרדנו.

    הליך הגירושין במבט על:

    לתביעת הגירושין והאופן שבו יש לנהל אותה, יש מספר רב של היבטים שלגביהם נרחיב בהמשך. כפי שתיארנו בפתיח, הליך גירושין הוא כינוי כולל למספר הליכים, כדלקמן:

    תביעת גירושין:

    בישראל, ענייני גירושין ונישואין נערכים בהתאם להוראות הדין הדתי-אישי שחל עליהם. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים") קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים, ייערכו על פי דין תורה. המשמעות היא שכאשר בני זוג מבקשים להתגרש, עליהם לעשות כן באמצעות הגשת תביעה לגירושין לבית הדין הרבני. בארץ יש מספר בתי דין רבניים אזוריים, המוסמכים בלעדית לעסוק בענייני נישואין וגירושין. מעל בתי הדין הרבניים האזוריים קיים בית דין רבני גדול, אשר מהווה בית דין לערעורים על החלטות בתי הדין הרבניים.

    תביעת גירושין המוגשת לבית הדין הרבני היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. על מבקש הגירושין להוכיח כי יש לו לו עילת גירושין מבין העילות המוגדרות בדין הדתי (נרחיב על כך בהמשך). במידה והליך הגירושין מסתיים באופן שבו אחד מבני הזוג מוכיח את עילת הגירושין, אזי יורה בית הדין הרבני על מתן גט. נדגיש כי בית הדין הרבני הוא הערכאה השיפוטית המוסמכת בלעדית לעסוק בנישואין וגירושין. עם זאת, ישנה ערכאה משפטית נוספת בישראל, הנקראת בית המשפט לענייני משפחה. לאחרון יש סמכות לעסוק בכל עניין הנוגע לתחום דיני המשפחה, לרבות תביעות למזונות ילדים וכו' – אך סמכות זו אינה כוללת את הסמכות לעסוק בתביעות גירושין ונישואין לגופן.

    תביעת מזונות:

    כאמור, נישואין וגירושין מוסדרים בישראל בהתאם לדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. מכאן, שהחובה לשאת במזונות ילדים וגם במזונות אישה היא חובה שקבועה בדין הדתי-אישי ,שמוטלת באופן מוחלט (בכל הנוגע למזונות ילדים) על האב. מזונות הם תשלומים חודשיים אשר האב חייב לילדיו, לצורך הבטחת קיומם הכלכלי ההולם. נבהיר כי האב חב במזונות באופן מוחלט עד לבגרותם של הילדים, כאשר גובה המזונות עשוי להשתנות מגיל לגיל. עד גיל 6 אב חייב במזונות ילדים כחובה מוחלטת. לאחר מכן הוא חייב במזונות ההכרחיים (כלומר, תשלומים לצורך הבטחת קיום כלכלי) מדין חובה, אך ביתר ההוצאות הוא חב מדין צדקה (כלומר, בהתאם לגובה ההשתכרות).

    במקביל, גם אישה עשויה להיות זכאית למזונותיה – עד לרגע קבלת הגט. עם זאת, ישנם חריגים שבהתקיימם יתכן והאישה לא תהיה זכאית למזונותיה, כמו למשל במקרים שבהם האישה בגדה בבעלה. נדגיש כי בניגוד למזונות ילדים, מזונות אישה נגזרים מיכולת ההשתכרות של הבעל וכן מגובה ההכנסה של האישה.

    תביעות למזונות, לרבות מזונות זמניים, ניתן להגיש לבית הדין הרבני. עם זאת, ניתן גם להגישן לבית המשפט לענייני משפחה, אשר יש לו סמכות מקבילה בענייני מזונות.

    תביעה למשמורת והסדרי ראיה:

    במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, יהיה עליהם להסדיר את סוגיית משמורת הילדים המשותפים שלהם וכן להסדיר את הסדרי הראיה שמהם ייהנה ההורה הלא משמורן. בדרך כלל, בהתאם לחזקת הגיל הרך, ילדים עד גיל 6 נמסרים לאם, למשמורת בלעדית. הסיבה לקיומה של חזקת הגיל הרך היא תפיסה סוציולוגית והיסטורית, שלפיה ילדים עד אותו גיל קשורים יותר לאמם. לא נרחיב יתר על המידה, שכן זהו נושא שמצריך מאמר נפרד. עם זאת נעיר, כי בעת גירושין, בהנחה וחזקת הגיל הרך פחות רלוונטית, על ההורים יהיה להכריע מי יקבל את המשמורת הבלעדית. ההורה שלא יזכה במשמורת הבלעדית על הילדים, ייהנה מהסדרי ראיה, כלומר, ימים קבועים לרבות סופי שבוע, שבהם ילדיהם של ההורים ישהו במחיצת ההורה. ישנה אפשרות נוספת בכל הנוגע למשמורת והסדרי ראיה והיא קיומה של משמורת משותפת.

    משמורת משותפת כשמה כן היא, משמורת שבמסגרתה שני בני הזוג מגדלים במשותף את ילדיהם המשותפים. שני ההורים זוכים לבלות זמן איכות שווה עם ילדיהם ושני ההורים נושאים יחד בנטל משותף בכל הנוגע לגידול הילדים המשותפים. נעיר כי בשנים האחרונות חל שינוי גדול בכל הנוגע לבחירה במשמורת משותפת. בתור עורכי דין משפחה, אנו עדים ליותר ויותר משפחות של הורים גרושים, המקיימות מתכונת של גידול ילדים במשמורת משותפת.

    תביעה למשמרות ילדים ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה, אשר בסמכותו לעסוק בתביעות אלו. לבית הדין הרבני עשויה להיות סמכות, אבל רק במקרים שבהם תביעת הגירושין כורכת את תביעת המשמורת (על כך נסביר בהרחבה בהמשך).

    תביעה לחלוקת רכוש:

    נושא נוסף ומהותי הוא הוא סוגיית הרכוש המשותף. במסגרת הליך גירושין, בני הזוג צריכים להסדיר ביניהם את חלוקת הרכוש המשותף שאותו צברו יחדיו במהלך החיים המשותפים. הדין באשר לחלוקת רכוש בין בני זוג, מוגדר בחוק הנקרא חוק יחסי ממון, התשל"ג–1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). חוק יחסי ממון קובע כי בעת פרידה או גירושין, הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק ביניהם באופן שווה. עם זאת, במסגרת החלוקה על פי החוק, לא כוללים את סוגי הרכוש הבאים: קצבת זקנה, קצבת אלמנות, פיצויים בגין אירוע תאונתי ורכוש שהתקבל אצל אחד מבני הזוג במתנה או בירושה. כלומר, בעת חלוקת הרכוש המתוארת, לוקחים את כלל הרכוש המשותף של בני הזוג, למעט סוגי הרכוש שפירטנו.

    למרות שחוק יחסי ממון קובע ברירת מחדל לחלוקת רכוש, עדיין ישנם שני מקרים שבהם ניתן לחרוג מאותה ברירת מחדל ולקיים חלוקת רכוש שונה. המקרה הראשון הוא בהתקיימו של הסכם ממון בין בני הזוג. כלומר, הסכם כתוב בין שני בני הזוג, אשר קובע חלוקת רכוש שונה. האפשרות השנייה לחריגה מכלל חלוקת הרכוש, היא סמכותו של בית המשפט, בהתאם לסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. סעיף זה מעניק לבית המשפט סמכות לסטות מכלל החלוקה השווה, במקרים שבהם מתבקש לעשות כן ע"י אחד מבני הזוג וכן בהתחשב בהכנסות של בני הזוג וברכוש שלהם. נעיר כי הסטייה המתוארת, תיעשה רק לעיתים רחוקות ורק בנסיבות מיוחדות ולא בנקל יסטה בית המשפט מכלל חלוקת הרכוש השווה.

    תביעות לחלוקת רכוש בין בני זוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, הן תביעות שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בהן. לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בתביעות אלו, רק במקרים שבהם מוגשת תביעת גירושין הכורכת את עניין הרכוש, בדומה לתביעות משמורת. נרחיב על כך בהמשך.

    נציין כי הליך גירושין הוא הליך הכולל מספר הליכי משנה, אשר יש לקיים ולנהל במסגרת פרידה או גירושין. כלומר, בני זוג שנמצאים בהליך גירושין צריכים להתגרש בבית הדין הדתי. במקביל, עליהם להסדיר את ענייני הרכוש המשותף ולהסדיר גם את ענייני משמורת הילדים. על בני הזוג גם להסדיר את סוגיית דמי המזונות. את כל ההליכים המשפטיים הללו, אפשר גם לקיים באמצעות הסכמה וחתימה על הסכם גירושין כולל. כלומר, הסכם אשר יסדיר את עניין הגירושין וכל הזכויות והמחלוקות שתיארנו וזאת מבלי להידרש להליכים משפטיים ארוכים, יקרים ומורכבים.

    מרוץ הסמכויות בין בית הדין הדתי לבית המשפט לענייני משפחה:

    בתחום דיני המשפחה ובפרט בתחום הגירושין, מונח שגור ונפוץ הוא "מרוץ סמכויות". נסביר:

    לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית לעסוק רק בענייני גירושין ונישואין וזאת מכוח חוק שיפוט בתי הדין הרבניים. ענייני נישואין וגירושין כוללים גם עניינים הנגזרים מנישואין וגירושין, כמו ענייני מזונות, מדור, שלום בית, כתובה וכו'. בכל אותם מקרים, הסמכות היא סמכות מקבילה, כלומר, גם לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בתביעות נגזרות לגירושין, אך אין בסמכותו לעסוק בתביעות גירושין לגופן.

    עם זאת, לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בתביעות לרכוש, משמורת ילדים וכו', בשני מקרים:

    המקרה הראשון הוא כאשר ישנה הסכמה בין בני הזוג. לא פעם בין בני זוג ישנה הסכמה לקיים את כל הליכי הגירושין בהסכמה, בפני בית הדין הרבני או בפני כל בית דין דתי בהתאם לדתם של בני הזוג. האפשרות השנייה שבה "קונה" בית הדין הרבני סמכות לדון בתביעות שבאופן רגיל אין לו סמכות, היא כאשר מוגשת תביעת גירושין הכורכת את תביעת הגירושין עם ענייני המשמורת, הרכוש והמזונות.

    במקרה כזה, הסמכות של בית הדין הרבני תינתן במידה ומגיש התביעה הקדים את הצד השני והגיש את התביעה – ראשון. זהו מרוץ הסמכויות. במקרה שבו משתלם לאחד מבני הזוג לקיים את כל הליכי הגירושין בבית הדין הרבני, הרי שהוא יקדים ויעשה כן ואז "יקנה" את הסמכות, על חשבון בן או בת הזוג האחר\ת. מצד שני, נבהיר כי לא תמיד מומלץ לקיים הליך גירושין כולל בבית הדין הרבני. כמו כן, בניגוד לסברה רווחת, לא תמיד מומלץ לאישה להתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, כמו שלא תמיד מומלץ לגבר לקיים את כלל תביעות הגירושין בבית הדין הרבני. יש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבות העניין, היכן משתלם יותר לקיים את הליך הגירושין. יש מקרים שכדאי להגיש תביעות נפרדות, כלומר: תביעת גירושין לבית הדין ושאר התביעות לבית המשפט לענייני משפחה. לשם כך, חשוב מאוד להיוועץ תמיד עם עורך דין גירושין מיומן ובעל ניסיון בתביעות לגירושין.

    איך מקבלים גט?

    מה הדין לגבי גירושין בין שאר בני הדתות האחרות בישראל?

    בחלק הקודם התייחסנו לגירושין בין יהודים, שמוסדרים בחוק שיפוט בתי הדין הרבניים. כדי להשלים את התמונה באשר לדין החל על גירושין בישראל, נסביר: עוד בטרם הקמת מדינת ישראל, חוקק בארץ ישראל המנדטורית חוק הנקרא "דבר המלך במועצתו לארץ ישראל". חוק זה קבע כי כל העדות הדתיות בישראל, תקבלנה סמכות בלעדית לשפוט בענייני נישואין וגירושין את בני דתם. כלומר, כל אחת מהדתות בארץ ישראל – יהודים, נוצרים ומוסלמים – החזיקה בבתי דין דתיים מיוחדים, אשר היו אמונים על השפיטה בתחום דיני האישות.

    עם הקמתה של מדינת ישראל ולמעשה עד היום, דבר המלך במועצתו לא בוטל והוא ממשיך לחול על שאר בני הדתות במדינת ישראל. באשר ליהודים, חוק שיפוט בתי הדין הרבניים החליף את הוראות דבר המלך במועצתו. מכאן, שבישראל ישנם בתי דין דתיים לכל אחת מהדתות המוכרות בארץ. ישנם בתי דין שרעים, האמונים באופן בלעדי על שפיטה בתחום הנישואין והגירושין בין מוסלמים וכן בתי דין נוצריים, רבניים ובתי דין דרוזים.

    ניהול תביעת גירושין בבית הדין הרבני, הלכה למעשה:

    בחלק הקודם התייחסנו בקצרה לאופן שבו מתנהלת תביעת גירושין בבית הדין הרבני. בחלק שלהלן נסביר זאת באופן נרחב יותר, כדלקמן:

    הגשת תביעת גירושין:

    תביעת גירושין היא תביעה לכל דבר ועניין. על מבקש הגירושין לערוך ולהגיש כתב תביעה מפורט, הכולל את המסכת העובדתית היוצרת לו את עילת הגירושין. במסגרת הגשת התביעה, יש לצרף תעודת נישואין, ספח תעודת זהות וכן לכלול את פרטי הילדים המשותפים של בני הזוג, במידה וישנם. כמו כן, במסגרת הגשת תביעת הגירושין על מבקש הגירושין לשאת בתשלום אגרת פתיחת תיק. בנוסף, עם הגשת התביעה, על מבקש הגירושין להגיש את כתב התביעה לבן או בת הזוג.

    כעבור זמן, לאחר שהצד השני בהליך יגיש כתב הגנה לתביעת הגירושין, ייקבע מועד לדיון בפני בית הדין (יוער כי תביעת גירושין נשמעת בפני הרכב של שלושה דיינים בבית הדין הרבני).

    הוכחת עילת גירושין:

    לא די בהגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני, אלא שעל מבקש הגירושין להוכיח כי יש לו עילת גירושין. אך אין מדובר בעילת גירושין שקבועה בחוקי הכנסת, אלא בעילת גירושין מתוך עילות הגירושין המוגדרות בהלכה היהודית. הבה נציג חלק מהן:

    בגידה: על פי ההלכה היהודית, בגידה היא סיטואציה שבה האישה מקיימת יחסי מין עם גבר אחר, בעת שהיא עדיין נשואה, כלומר: אשת איש. אישה שבגדה מוכרת על פי ההלכה היהודית בתור אישה שזנתה. במידה והולידה ילדים מחוץ לנישואין, ילדיה יוכרו בתור ממזרים (כלומר: פסולי חיתון לדורי דורות). יתר על כן, אישה שבגדה לא תהיה זכאית לכתובתה ולא תהיה זכאית למזונות אישה. כמו כן, בעל אשר אשתו בגדה בו – מחויב לתת גט לאשתו. עם זאת, היות וההשלכות של בגידה הן חמורות, לא פשוט להוכיח בגידה, שכן יש לעשות כן באמצעות שני עדים שראו את הבגידה בעיניהם.

    מעשה כיעור: מעשה כיעור הוא מעשה פחות חמור מבגידה. אין מדובר בקיום יחסי מין עם גבר אחר, אלא בהתנהגות לא הולמת של האישה, לרבות עם גברים אחרים. לדוגמא, אישה נשואה שמבלה עם גבר אחר בפרהסיה, מקיימת מעשה כיעור על פי ההלכה היהודית. למעשה כיעור אין את הסנקציות החריפות שקיימות לבגידה, על כל המשתמע מכך.

    מום פיזי: כאשר לאחר הנישואין מגלים בני הזוג כי לאחד מהם יש מום פיזי מכוער, אשר מונע מהם לקיים יחסי אישות או יוצר אצלם תחושת סלידה, אזי נוצרת עילת גירושין. נדגיש כי עילת המום הפיזי היא עילה שמתחייבת גילוי לאחר הגירושין. עילה זו לא תוכר, אם בן או בת הזוג ידעו מלכתחילה על המום הפיזי ובחרו בכל זאת להינשא.

    אלימות: התנהגות אלימה של הבעל כלפי אשתו, יוצרת לאישה עילת גירושין. נדגיש כי הכוונה לאלימות תכופה וחוזרת וכן לאלימות פיזית. לא כל ריב מילולי או איומים או דחיפה קלה, ייצרו בהכרח עילת גירושין. אומנם איומים ואלימות מכל סוג, אסורים לפי דיני מדינת ישראל, אך ההלכה היהודית היא ארכאית ומיושנת במובנים רבים, על כל המשתמע מכך.

    סירוב לקיים יחסי מין: בהתאם להלכה היהודית, סיפוק מיני הוא בבחינת חובה של שני בני הזוג איש כלפי רעהו. כאשר אחד מבני הזוג מסרב לקיים יחסי מין עם בן או בת הזוג, אזי נוצרת עילת גירושין, בהתאם לדיני ההלכה היהודית.

    ניהול תביעת גירושין:

    תביעת הגירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. בני הזוג יהיו רשאים להעיד ולהעיד עדים מטעמם. יהיה עליהם להגיש לבית הדין ראיות לצורך הוכחת טענותיהם. בני הזוג ועדיהם ייחקרו בחקירת שתי וערב ע"י באי כוח של בני הזוג ואף ע"י הדיינים. בסיום שמיעת הראיות, יוכלו הצדדים לסכם את טענותיהם.

    פסק דין לגירושין:

    במידה ומבקש הגירושין הוכיח את קיומה של עילת הגירושין ולאחר שבני הזוג העידו ובמידה ובית הדין מצא כי הוכחה עילת גירושין, אזי יינתן פסק דין לגירושין, כלומר: על הבעל יהיה לתת גט לאשתו.

    תביעת גירושין בהסכמה:

    ניתן לנהל הליך גירושין ארוך ומורכב, כפי שתיארנו עד כה. אך יש דרך אחרת. בני זוג יכולים להימנע מניהול הליך גירושין ארוך, מורכב ויקר, באמצעות הסכמה. כלומר, בני זוג יכולים להגיע להסכם גירושין, אשר יכלול הסכמה באשר לכל נושאי הגירושין. במידה וקיים הסכם גירושין בין בני זוג, אזי נותר להגיש לבית הדין הרבני תביעה לאישור הסכם גירושין, לשאת בתשלום אגרה ולהתייצב לדיון בפני הדיינים. במידה ומדובר בתביעה מוסכמת, הדיינים לא יערימו קשיים ויאשרו את הגירושין ובכך תם ונשלם.

    טיפים למתגרשים – איך מתגרשים נכון ויעיל?

    אין ספק כי הליך גירושין הוא הליך מורכב מאוד, הכולל מספר רב של אלמנטים. עם זאת, אנו סבורים כי אפשר להתגרש יפה, במהירות וביעילות. הבה נציג מספר עצות לכך:

    לכבד את הצד השני: אם אתם באמת רוצים להתגרש ביעילות ובמהירות, חשוב מאוד לנהוג בכבוד כלפי הצד השני. אנו לא אחת עדים למלחמות גירושין פרועות. אנו סבורים כי לא זו הדרך הנכונה. אל תשכחו כי הגירושין שלכם נעשים ממי שהיה או הייתה עד לא מזמן בן או בת הזוג שלכם.

    לפנות בהקדם לייעוץ משפטי: הליך גירושין אינו עניין של מה בכך. הוא מצריך ידע, ניסיון והבנה, אשר מצויים רק בידיהם של עו"ד משפחה מיומנים. לכן, הדרך לגירושין מהירים ויעילים, היא קודם כל בקבלת ייעוץ משפטי הולם.

    לא לשכוח את המטרה הסופית: העצה עמה נסיים, היא לא לשכוח את הסיבה שבגינה ביקשתם להתגרש. לא אחת בני זוג שנמצאים בהליך גירושין שוכחים זאת. לדעתנו, אסור לשכוח שהסיבה שבגינה רציתם להתגרש, היא כדי ליצור לעצמכם עתיד וזוגיות טובים יותר. אם תזכרו את זה, גם הליך הגירושין יעבור ביתר קלות ומהירות.

    תחומי עיסוק נוספים:

    התייעצו עם צוות עורכי דין ותיקים ומנוסים בתחום!

    לשיחת ייעוץ ראשונית השאירו פרטים
    ונחזור אליכם בהקדם

      ניתן להגיע לפגישת ייעוץ שבה נבחן את המצב הקיים,
      תקבל/י תשובות והסברים לכל השאלות שלך ופתרון או המלצה מה כדאי לעשות.

      לייעוץ ראשוני התקשר/י  עכשיו: 077-3487178

      או מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

        צור קשר דילוג לתוכן