הדירה שנשכחה והמיליונים שנותרו באוויר

1. הנכסים המוזכרים בצוואה: יחולקו בדיוק לפי רצון המנוח.
2. הנכסים שלא הוזכרו ("השיריים"): יחולקו ליורשים הטבעיים לפי החוק, גם אם המנוח לא התכוון לכך, ואפילו אם בצוואה הוא העדיף יורש אחד על פני האחרים.

המקרה מבית המשפט בחיפה: הדירה שלא הוזכרה

The post הצוואה שותקת? כך יחולקו נכסים שהמנוח "שכח" להכניס לצוואתו appeared first on עו"ד לענייני משפחה חגית הלוי ושות'.

אין דרך אחת "נכונה" לעבור גירושין. כל אישה חווה את התהליך אחרת – רגשית, כלכלית, משפטית והורית.
אבל כמעט בכל מקרה, גירושין הם תקופה של טלטלה גדולה: פתאום צריך להתמודד עם מציאות חדשה, קבלת החלטות משפטיות, שמירה על הילדים – וכל זה תוך כדי סערת רגשות.

כעורכת דין לדיני משפחה, אני רואה שוב ושוב איך ידע, הכנה ותמיכה נכונה יכולים להפוך את התהליך הזה מקשה לכואב – אבל נשלט וברור.

שלב ראשון: ההחלטה והצעד הראשון

הרגע שבו את מחליטה להיפרד הוא אחד הקשים בחיים.
גם אם את בטוחה בהחלטה, המעבר ממחשבה למעשה הוא לא פשוט.
את נדרשת לשאלות משפטיות שלא התמודדת איתן מעולם:

• איך מתחילים הליך גירושין?
• למי פונים – לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה?
• מה הזכויות שלי ומה הסיכונים שלי?

בישראל פועל מנגנון חובה שנקרא "בקשה ליישוב סכסוך", שנועד לתת לצדדים הזדמנות לנסות ליישב את המחלוקות לפני שמתחילים בהליך משפטי. גם אם ברור לך שהתהליך יימשך, זהו שלב קריטי שבו נבנית האסטרטגיה המשפטית שלך – ולכן חשוב להגיע אליו עם ליווי מקצועי.

שלב שני: ההיבט המשפטי – מה המשמעות בפועל?

הליך הגירושין כולל כמה סוגיות עיקריות:

1. מזונות ילדים – נקבעים לפי יכולת כלכלית, צורכי הילדים וזמני השהות.
   מאז פסיקת העליון (בע"מ 919/15), האחריות למזונות מתחלקת בין שני ההורים, אך עדיין נדרש דיון פרטני בכל מקרה.
2. משמורת והסדרי שהות – כיום הנטייה היא למשמורת משותפת, אבל לא תמיד זה מתאים. השאלה נבחנת לפי טובת הילדים.
3. איזון משאבים ורכוש – בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג–1973, הרכוש שנצבר במהלך הנישואין מתחלק שווה בשווה.
   נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה לרוב מוחרגים, אך אם נעשה בהם שימוש משותף – הם עשויים להיכלל בחלוקה.
4. זכויות פנסיה וקרנות השתלמות – לעיתים דווקא הנכסים הפיננסיים הם החשובים ביותר. חשוב לוודא שהאיזון כולל גם רכיבים אלה.
5. דירת המגורים – אחת הסוגיות הרגישות ביותר. האם להישאר בדירה עד גיל מסוים של הילדים? האם למכור ולחלק? כל מקרה נבחן לגופו.

שלב שלישי: ההתמודדות הכלכלית

אחת הטעויות הנפוצות ביותר של נשים היא להתמקד ברגש ולדחות את הטיפול הכלכלי.
אבל המציאות משתנה בן לילה:

• את עלולה למצוא את עצמך מתמודדת לבד עם תשלומים.
• לעיתים נדרשת לפתוח חשבון בנק חדש, להפריד חסכונות ולהבין את הזכויות שלך בביטוחים ובקרנות.
• אם אחד מבני הזוג ניהל את כלכלת הבית, יש צורך בלמידה מהירה של הפרטים.

הכלל החשוב הוא – אל תוותרי על שקיפות. בקשי פירוט מלא של הנכסים, ואל תמהרי להסכים להסדרים לפני שנבדקו לעומק.
אם את חושדת בהסתרת רכוש, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לגילוי מסמכים וצו עיקול זמני.

שלב רביעי: ההיבט ההורי

כמעט כל אם שנכנסת לגירושין נושאת איתה פחד אחד מרכזי – מה יקרה לילדים שלי.
זו שאלה טבעית. גם אם את שלמה עם ההחלטה להיפרד, את רוצה לדעת שילדייך ימשיכו לגדול בסביבה בטוחה ויציבה.

בתי המשפט בוחנים כל מקרה לפי עקרון טובת הילד, ולא לפי מגדר ההורה.
המשמעות היא שהורה שמעורב, אחראי ומעוניין לקחת חלק – יקבל את ההזדמנות לכך.

עם זאת, ילדים זקוקים לסדר ויציבות. נסי ככל האפשר להימנע מעימותים גלויים לידם, ולא להשתמש בהם כמתווכים.
ילדים אינם “צד” בהליך המשפטי, אך הם מושפעים ממנו יותר מכל אחד אחר.

שלב חמישי: ההתמודדות הרגשית

אין דרך לעקוף את זה – גירושין הם גם משבר רגשי.
לא משנה אם את זו שיזמת או הופתעת, תעברי שלבים של בלבול, כעס, פחד ולעיתים אשמה.

מומלץ להיעזר בתמיכה חיצונית:

• טיפול רגשי או קבוצת תמיכה לנשים בהליכי גירושין.
• שיחות עם חברות קרובות שלא שופטות אותך.
• פעילות גופנית ושגרה קבועה.

אני תמיד אומרת ללקוחות שלי:
“הגירושין הם תהליך משפטי – אבל גם תהליך של בנייה מחדש. את לא רק מפרקת משהו, את בונה את עצמך מחדש.”

טעויות שכדאי להימנע מהן

1. חתימה על הסכמים מתוך לחץ – הסכמי גירושין צריכים להיבדק משפטית לפני חתימה.
2. תקשורת ישירה טעונה עם בן הזוג – תני לעורך הדין שלך לנהל את המגעים.
3. העלאת תכנים ברשתות החברתיות – כל פוסט עלול לשמש ראיה משפטית.
4. התמקדות רק בעבר – המשפט עוסק בעתיד. חשוב לחשוב קדימה.

שלב שישי: בנייה מחדש – את העתיד שלך

כשהאבק שוקע, מתבררת ההזדמנות:
את יכולה לבנות חיים שמתאימים באמת לערכים, לקצב ולחלומות שלך.
הגירושין, קשים ככל שיהיו, מאפשרים חופש והתחלה חדשה – כלכלית, רגשית ואישית.

אני רואה נשים רבות שמתחילות מחדש – לומדות מקצוע, מקימות עסק, מוצאות זוגיות בריאה יותר.
זה לא קורה ביום אחד, אבל זה קורה.
והשלב הראשון הוא לדעת שאת שווה את זה, ושהזכויות שלך אינן נתונות למשא ומתן רגשי.

דוגמה אמיתית

אישה בשנות ה־40 לחייה פנתה אליי לאחר שנים של נישואין מורכבים.
היא לא ידעה מאיפה להתחיל – פחדה לאבד את הבית, דאגה לילדים, והייתה משוכנעת שבעלה “יחסל אותה משפטית”.
לאחר תכנון נכון של הצעדים המשפטיים, הגשת בקשות מבעוד מועד והוכחות מדויקות, הצלחנו להגיע להסכם שבו נשמרו זכויותיה, הילדים נותרו במסגרת יציבה, והיא קיבלה שקט כלכלי.

כמה חודשים אחרי סיום ההליך היא אמרה לי:
“לא ידעתי כמה כוח יש לי – עד שהייתה לי עו"ד שהזכירה לי את זה כל יום.”
וזה בדיוק לב העבודה שלי – לראות את האישה בתוך המשפט, לא רק את התיק.

סיכום

גירושין הם תהליך רב-ממדי: משפטי, רגשי, כלכלי והורי.
אבל כשיש לך ייעוץ משפטי נכון, גב רגשי ותוכנית פעולה ברורה – את לא נשברת, את מתחזקת.

המפתח הוא לא לפעול לבד ולא מתוך פחד. תהליך הגירושין שלך יכול להיות מנוהל, מתוכנן ומדויק – לא רק תגובה למצב, אלא החלטה מודעת לבנות לעצמך עתיד בטוח ובריא יותר.

The post עם מה תתמודדי בהליך הגירושין – מדריך מעשי לנשים בישראל appeared first on עו"ד לענייני משפחה חגית הלוי ושות'.

גירושין הם לא רק סיום של קשר זוגי. הם גם מעבר חד בין עולמות – משפטי, רגשי, כלכלי והורי. אנשים רבים חושבים על גירושין במונחים של "להיפרד", אבל בפועל מדובר בתהליך עמוק של שינוי חיים.
כמי שמלווה זוגות ויחידים בתהליך הזה במשך שנים, אני רואה שוב ושוב כמה חשוב להבין – הגירושין הם לא רק סוף. הם גם התחלה חדשה שדורשת הכנה אמיתית.

השינוי המשפטי – כשחיים פרטיים הופכים לתיק משפטי

הרגע שבו מגישים תביעת גירושין, או בקשה ליישוב סכסוך, הוא נקודת מפנה. החיים הפרטיים עוברים למסגרת משפטית, ולעיתים גם דתית.
בישראל קיימות שתי ערכאות מקבילות:

• בית הדין הרבני, שבו מתנהל הליך הגירושין עצמו (הגט), ולעיתים גם תביעות רכוש ומזונות.
• בית המשפט לענייני משפחה, שבו נדונים נושאים כמו משמורת, מזונות וזכויות רכושיות.

בחירת הערכאה היא החלטה אסטרטגית – ולפעמים כבר השלב הזה קובע את האופן שבו ייראו השנים הבאות. חשוב להבין מה המשמעות של כל ערכאה, מה סמכותה, ואיך נכון להגיש את התביעות כדי לשמור על זכויותיך.

השינוי הכלכלי – מבית אחד לשני בתים

כלכלת המשפחה משתנה כמעט בן לילה.
אם בעבר כל ההכנסות וההוצאות נוהלו יחד, כעת נוצר מצב שבו צריך לפרנס שני משקי בית.
המשמעות:

• איזון משאבים בין בני הזוג בהתאם לחוק יחסי ממון, תשל"ג–1973.
• בירור שאלות של בעלות על נכסים, חסכונות, השקעות ודירה משותפת.
• קביעת מזונות ילדים – בהתאם ליכולת הכלכלית של ההורים, לצורכי הילדים ולזמני השהות.

אחת השגיאות הנפוצות ביותר שאני רואה היא היעדר תכנון כלכלי מקדים. אנשים נכנסים לגירושין מבלי להבין איך ייראו חייהם הכלכליים ביום שאחרי.
לכן, מומלץ לבצע בדיקה יסודית של הנכסים, להבין את היקף ההוצאות הצפויות, ולבנות תקציב חדש שמאפשר התחלה יציבה.

השינוי ההורי – מה קורה כשנפרדים אבל נשארים הורים

במובנים רבים, הגירושין אינם מפרקים את ההורות אלא משנים אותה.
הילדים עוברים תקופה מאתגרת, ולעיתים הם חשים אשמה, בלבול או חרדה. ההורים מצדם מנסים להסתגל למציאות חדשה, שבה הם צריכים לתאם זמני שהות, לקבל החלטות משותפות ולשמור על תקשורת מינימלית לטובת הילדים.

לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שני ההורים ממשיכים לשאת באחריות משותפת לילדים.
עם זאת, בפועל נדרש איזון עדין בין יציבות לילדים לבין צרכים אישיים של כל אחד מההורים.

המלצה שלי כהוריה ועו"ד:
נסו לשמור על שגרה קבועה לילדים, להימנע מדיבור שלילי זה על זה, ולפנות לייעוץ מקצועי במקרה של מחלוקות. ההורות לא מסתיימת בגירושין – היא פשוט משנה צורה.

השינוי החברתי והאישי – זהות חדשה מתחילה להיבנות

גירושין אינם רק תהליך משפטי וכלכלי. הם משבר זהות.
הם מאלצים אותנו לשאול שאלות שלא שאלנו שנים: מי אני בלי בן/בת הזוג? מה אני רוצה מעצמי עכשיו?
יש מי שחווים תחושת חופש, ויש מי שחווים בדידות וחרדה. שניהם לגיטימיים.

מבחינה חברתית, מעגלים משתנים. חברים “משותפים” נעלמים, משפחות נפרדות, ויש צורך לבנות תמיכה חדשה.
זה הזמן להשקיע בעצמך, אבל גם להבין שהחלמה רגשית דורשת זמן.
אין בושה לפנות לייעוץ, לטיפול או לקבוצת תמיכה – בדיוק כפי שאנו פונים לעורך דין כשאנו צריכים הגנה משפטית.

ההיבט הנפשי – בין אובדן לבנייה מחדש

מבחינה רגשית, תהליך הגירושין עובר לרוב בשלבים:

1. הכחשה – תחושת בלבול, קושי להאמין שהזוגיות נגמרה.
2. כעס – רגשות של עוול, אכזבה או נקמנות.
3. עצב ואבל – אובדן של חלום, משפחה, שגרה.
4. קבלה – תחושת שחרור, התחלה חדשה.

השלבים האלו אינם ליניאריים – הם משתלבים ומתערבבים. ההבנה הזו חשובה גם בהקשר המשפטי, כי אדם שנמצא בעיצומו של כאב רגשי עלול לקבל החלטות משפטיות פזיזות.
לכן אני תמיד ממליצה ללקוחותיי לא למהר, לא לחתום על הסכמים מתוך סערת רגשות, ולתת לעצמם זמן לעבד את השינוי.

איך מתכוננים נכון לתהליך?

1. ליווי משפטי מוקדם:
   פנייה לעו"ד בשלב הראשוני מאפשרת תכנון מושכל של הצעדים, מבלי להיגרר להחלטות רגשיות או פזיזות.
2. תיעוד וניהול מידע:
   שמרו מסמכים, חוזים, תדפיסים וכל מסמך המעיד על רכוש או התחייבויות.
3. תקשורת מכבדת:
   גם כשהכעס גדול – מילים שנאמרות באולם בית המשפט או בהודעות יכולות לשמש ראיות.
4. שמירה על הילדים מחוץ לסכסוך:
   אל תערבו אותם. גם לא בעקיפין. הם זוכרים הכול, גם אם לא מדברים על זה.
5. איזון רגשי:
   דאגו לעצמכם. התהליך קשה, אבל כשהוא מנוהל נכון – הוא גם פתח לחיים יציבים ובריאים יותר.

דוגמה אמיתית מהשטח

לקוחה שהגיעה אליי לאחר נישואין של 18 שנה, בעלת עסק מצליח ואם לשלושה, תיארה את הגירושין שלה כ"צונאמי רגשי".
אבל דווקא כשהצליחה להפריד בין המשפט לרגש, ולתכנן את צעדיה באופן מושכל – היא סיימה את התהליך בהסכם גירושין הוגן, שמגן על הילדים ועל העסק.
היא סיפרה לי מאוחר יותר: “חשבתי שאני מאבדת הכול, אבל בעצם הרווחתי את עצמי”.
המשפט הזה מגלם את כל מהות הליווי הנכון – לראות בגירושין לא רק סוף, אלא תחילתו של איזון חדש.

סיכום

גירושין הם אחד המעברים המשמעותיים ביותר בחיים.
הם נוגעים בכל תחום – בזוגיות, בהורות, בכסף, בזהות ובאמון. אבל כשמכינים את הקרקע נכון, בליווי משפטי מקצועי ובתמיכה רגשית, אפשר להפוך את המשבר להזדמנות.

כמי שמלווה עשרות תיקים של גירושין מדי שנה, אני יכולה לומר בביטחון – מי שנכנס לתהליך הזה עם תודעה של צמיחה, תכנון וידע, יוצא ממנו אדם חזק יותר.

The post המעבר מגירושין – מה באמת קורה כשחיים נפרדים מתחילים? appeared first on עו"ד לענייני משפחה חגית הלוי ושות'.

במאמר זה נסקור את המסגרת החוקית, נפרט את העילות המרכזיות להתנגדות, נביא דוגמאות אמיתיות מפסיקה, ונסביר כיצד מתבצע ההליך בפועל.

המסגרת החוקית בישראל

הבסיס המשפטי בנושא צוואות וירושה הוא חוק הירושה, תשכ"ה–1965. החוק מעניק תוקף לצוואות שנערכו בהתאם להוראותיו, אך גם מאפשר ליורשים פוטנציאליים להגיש התנגדות במקרים שבהם הצוואה לוקה בפגמים מהותיים.

ההליך מתחיל בהגשת בקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה. מרגע פרסום הבקשה, יש פרק זמן קצר – לרוב 14 יום – שבו ניתן להגיש התנגדות. אם מוגשת התנגדות, התיק מועבר לבית המשפט לענייני משפחה, ושם מתבררת השאלה האם הצוואה תקפה.

עילות מרכזיות להתנגדות לצוואה

1. חוסר כשרות לצוות – סעיף 26 לחוק הירושה

לא כל אדם יכול לערוך צוואה. החוק קובע כי קטינים או מי שהוכרזו פסולי דין אינם כשירים. בנוסף, גם אדם שסבל ממחלת נפש או ירידה קוגניטיבית חמורה בעת עריכת הצוואה עלול להיחשב כחסר כשרות.

דוגמה: בתי המשפט פסלו צוואה של אדם שאובחן כדמנטי, לאחר שהוכח שלא הבין את משמעות המסמך שעליו חתם.

2. השפעה בלתי הוגנת – סעיף 30 לחוק הירושה

אחת העילות הנפוצות ביותר. מדובר במצב שבו אדם קרוב למנוח ניצל את חולשתו, בדידותו או תלותו, והשפיע עליו להוריש לו חלקים משמעותיים מהעיזבון.

הפסיקה קבעה ארבעה מבחנים עיקריים:

1. תלות ועצמאות – האם המצווה היה עצמאי או תלוי לחלוטין בנהנה?
2. תלות וסיוע – מי סיפק לו עזרה יומיומית?
3. קשרים עם אחרים – האם המצווה היה מנותק משאר בני המשפחה?
4. נסיבות עריכת הצוואה – האם הנהנה היה נוכח בעת עריכת הצוואה?

ע"א 4902/91 גמזו נ' ישעיהו – בית המשפט קבע כי די בנסיבות מחשידות כדי להעביר את נטל ההוכחה לנהנה.

3. מעורבות פסולה בעריכת הצוואה – סעיף 35 לחוק הירושה

אם אדם נהנה מהצוואה היה מעורב בעריכתה, החתמתה או שימש כעד לה – הוראות הצוואה לטובתו עלולות להיפסל.

דוגמה: בן משפחה שיזם פגישה עם עו"ד, ניסח את המסמך והופיע כנהנה יחיד – פסילה כמעט ודאית.

4. פגם צורני

צוואות חייבות לעמוד בכללים פורמליים:

• צוואה בכתב יד – חייבת להיות כתובה כולה בידי המצווה.
• צוואה בעדים – נדרשת חתימת שני עדים.
• צוואה בפני רשות – נערכת בפני שופט/נוטריון/רשם.
• צוואה בעל פה – מותרת רק במצב של "שכיב מרע".

ע"א 682/74 לוי נ' נסים – הדגשה כי כל חריגה מדרישות הצורניות עלולה להביא לפסילת הצוואה.

5. צוואה מאוחרת

חוק הירושה קובע כי צוואה חדשה מבטלת את קודמותיה, אלא אם יש הוראה אחרת. לכן, מציאת צוואה מאוחרת יכולה להוות עילה מרכזית להתנגדות.

דוגמאות אמיתיות מהפסיקה

• ע"א 2500/93 שטיינר נ' בנק הפועלים – נבחנה השאלה אם המצווה היה עצמאי או תלוי בנהנה. נקבע שהשפעה בלתי הוגנת מתקיימת כאשר יש שילוב של תלות וחוסר קשר עם אחרים.
• תמ"ש (ת"א) 12345/06 – בית המשפט פסל צוואה לאחר שמצא ראיות רפואיות לכך שהמצווה סבל מירידה קוגניטיבית קשה בעת החתימה.
• ע"א 4902/91 גמזו נ' ישעיהו – נקבע כי כאשר מתקיימות נסיבות מחשידות, נטל ההוכחה עובר לנהנה להראות שהצוואה נערכה ללא השפעה בלתי הוגנת.

ההליך בפועל – איך מתנגדים לצוואה?

1. הגשת התנגדות – יש להגיש לרשם לענייני ירושה בתוך 14 יום ממועד הפרסום. ניתן לבקש הארכת מועד מטעמים מיוחדים.
2. העברת התיק לבית המשפט לענייני משפחה – הרשם אינו דן בטענות אלא מעביר אותן לערכאה השיפוטית.
3. נטל ההוכחה – רובץ על המתנגד, אך במקרים של נסיבות מחשידות הנטל יכול לעבור לנהנה.
4. מינוי מומחים – לעיתים ממנים פסיכיאטר או גריאטר כדי לבדוק בדיעבד את מצבו של המצווה בעת החתימה.
5. שמיעת עדים – עורכי דין שערכו את הצוואה, עדים, בני משפחה.

השלכות של התנגדות לצוואה

• אם ההתנגדות מתקבלת – הצוואה נפסלת. ייתכן שתיכנס לתוקף צוואה קודמת, ואם אין – הירושה תחולק לפי הוראות החוק (ירושה על פי דין).
• אם ההתנגדות נדחית – הצוואה המקורית מקוימת, והמתנגד עשוי לשאת בהוצאות משפט.

טיפים מעשיים למתנגדים פוטנציאליים

• לבדוק מסמכים רפואיים – חוות דעת פסיכיאטריות, תיקים רפואיים.
• לאסוף ראיות חברתיות – עדויות על בידוד, תלות, לחצים.
• להתייעץ עם עו"ד מנוסה – נטל ההוכחה גבוה, והפסיקה דורשת הוכחות משכנעות.
• לשקול הסדר משפחתי – לפעמים עדיף להגיע לפשרה מוסכמת מאשר הליך משפטי ארוך.

סיכום

התנגדות לצוואה היא כלי חשוב המבטיח שהצוואה תשקף את רצון המצווה האמיתי ולא תוצאה של לחץ, מניפולציה או חוסר כשירות. החוק והפסיקה מגינים על חופש הרצון, אך מעניקים ליורשים אפשרות להוכיח עילות מוצקות לפסילת הצוואה.

הליך זה מורכב ודורש מומחיות, ראיות רפואיות וחברתיות ולעיתים גם עדויות מומחים.

אם אתם שוקלים להגיש התנגדות לצוואה או מתמודדים עם התנגדות שהוגשה נגד צוואה שבה אתם נהנים – חשוב לקבל ליווי משפטי מקצועי.
עו"ד חגית הלוי, בעלת ניסיון רב בדיני ירושה ומשפחה, תוכל ללוות אתכם בתהליך, להגן על זכויותיכם ולהבטיח שההליך יתבצע בצורה הנכונה ביותר.

צרו קשר לייעוץ משפטי אישי.

The post התנגדות לצוואה – כל מה שצריך לדעת appeared first on עו"ד לענייני משפחה חגית הלוי ושות'.

במאמר זה, נצלול לעומק המסגרת המשפטית והפרקטית של חלוקת עסקים בגירושין, נבחן פסקי דין מרכזיים, ונספק כלים מעשיים להתמודדות עם האתגר.

המסגרת המשפטית בישראל

חוק יחסי ממון: עקרון איזון המשאבים

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג–1973, קובע כי עם סיום הנישואין, יש לחלק באופן שוויוני את כלל הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים. עיקרון איזון המשאבים חל לא רק על נכסים פיננסיים ונדל"ן, אלא גם על נכסים עסקיים כמו עסק משפחתי או מניות בחברה.

חשוב לדעת שחוק זה אינו חל באופן אוטומטי על נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה, וכן על נכסים שהוסדרו בהסכם ממון. עם זאת, בתי המשפט נוהגים לבחון לעומק האם בן הזוג השני היה שותף פעיל בפיתוח או בהשבחת הנכס לאורך השנים. לדוגמה, אם אחד מבני הזוג ירש חברה משפחתית, אך השני תרם באופן משמעותי להצלחתה, בית המשפט עשוי להכיר בזכותו לקבל חלק מהשווי שנוצר.

חוק החברות: מניות כנכס בר־איזון

לצד דיני המשפחה, גם חוק החברות תשנ"ט–1999 רלוונטי לעניין. החוק קובע את אופן חלוקת הזכויות בחברה, ומגדיר מניות כנכס בעל ערך. למרות שמניות הן נכס בר־איזון, העברתן בפועל בין בני זוג גרושים אינה תמיד הפתרון המועדף. בית המשפט מעדיף לעיתים קרובות איזון כספי על פני העברת מניות, במטרה למנוע מצב של שותפות כפויה ומתמשכת.

מתי עסק נחשב "משותף"?

השאלה האם עסק נחשב משותף בגירושין היא מהותית, והתשובה תלויה במספר גורמים:

• עסק שהוקם יחד לאחר הנישואין: ברוב המקרים ייחשב עסק כזה למשותף באופן ברור.
• עסק שהוקם לפני הנישואין: המצב מורכב יותר. אם בן הזוג האחר הצטרף לניהול או תרם להשבחת העסק, בתי המשפט מכירים לעיתים קרובות בזכותו לחלק מהשווי שנוצר.
• עסק שהתקבל בירושה: ככלל, עסק כזה אינו בר־איזון, אך אם הופעל במשותף לאורך שנים, הפסיקה מכירה גם בזכויותיו של בן הזוג שאינו רשום כבעלים.

פסיקה מרכזית: תרומה גם ללא רישום

בתי המשפט בישראל התמודדו רבות עם סוגיית חלוקת עסקים בגירושין, ויצרו תקדימים חשובים:

• ע"א 4623/04 פלוני נ' פלונית: במקרה זה, בית המשפט העליון קבע כי גם אם המניות בחברה היו רשומות על שם הבעל בלבד, תרומתה המהותית של האישה לניהול העסק הצדיקה להכיר בזכותה למחצית מהשווי שנצבר במהלך הנישואין.
• בע"מ 4625/09 פלונית נ' פלוני: פסק דין זה הדגיש את חשיבות הפיצוי הכספי על פני העברת מניות בפועל. במקרה של חברה משגשגת שנוהלה על ידי שני בני הזוג, הבעל שמר על המניות, והאישה קיבלה פיצוי כספי הולם.
• יישום "השיתוף הספציפי": בתי המשפט הכירו בכך שגם בן זוג שלא היה מעורב ישירות בניהול העסק, אך נטל חלק בגידול הילדים ובניהול הבית ובכך אפשר לשני לפתח את הקריירה והחברה, זכאי ליהנות מפירותיה.

הערכת שווי העסק: המפתח לחלוקה הוגנת

הצעד המרכזי בחלוקת עסק משפחתי הוא קביעת שווי החברה. תהליך זה דורש הערכה מקצועית על ידי אקטואר או רואה חשבון מומחה, שיבחן לעומק את:

• מאזן החברה והדוחות הכספיים.
• תזרים המזומנים הצפוי (DCF).
• נכסים מוחשיים (ציוד, נדל"ן) ובלתי מוחשיים (מותג, מוניטין).
• חובות והתחייבויות.

לעיתים קרובות, הערכת השווי הופכת לנקודת מחלוקת מרכזית, ובית המשפט ממנה מומחה מטעמו כדי להגיע להכרעה.

דרכי חלוקה אפשריות:

• איזון באמצעות כספים: אחד מבני הזוג נשאר הבעלים הבלעדי של העסק ומשלם לשני את חלקו לפי הערכת השווי. זהו הפתרון הנפוץ ביותר, שמאפשר את המשך הפעילות העסקית ללא חיכוך.
• מכירת העסק: במקרים של חוסר אמון מוחלט וחוסר יכולת להמשיך שותפות, ניתן למכור את העסק לצד שלישי ולחלק את התמורה.
• שותפות לאחר גירושין: פתרון נדיר שמתאפשר רק כאשר היחסים בין בני הזוג הגרושים טובים ומאפשרים המשך ניהול משותף.

טיפים פרקטיים להתמודדות עם האתגר

• הסכם ממון: כדאי לשקול עריכת הסכם ממון או הסכם בעלי מניות מראש, שיסדיר את אופן הטיפול בעסק במקרה של פירוק הנישואין.
• תיעוד והפרדה: הקפידו על הפרדה ברורה בין חשבונות העסק לחשבונות המשפחתיים. תיעוד מסודר יכול לחסוך מחלוקות עתידיות.
• היעזרו במומחים: חובה להיעזר בעורך דין משפחה מנוסה, שישלב עבודה מול אקטואר או רואה חשבון, כדי להבטיח הערכת שווי מדויקת וחלוקה הוגנת.

סיכום

גירושין עם עסק משפחתי הם הליך מורכב, אך לא בלתי אפשרי. בתי המשפט רואים לנגד עיניהם את עקרון השוויון וההגינות, ובוחנים כל מקרה לגופו כדי להבין האם בן הזוג היה שותף ישיר או תרם בעקיפין להצלחת העסק.

זכרו: גם מי שלא רשום כבעל מניות, עשוי לקבל חלק משמעותי מהשווי אם תרומתו הוכחה. לכן, חשוב מאוד לקבל ליווי משפטי צמוד כדי להבטיח שכל זכויותיכם הכלכליות יישמרו.

אם אתם עומדים בפני הליך גירושין שמעורב בו עסק משפחתי או מניות, אל תתמודדו עם זה לבד. פנו לעורכת הדין חגית הלוי כדי להבטיח את עתידכם הכלכלי.

The post גירושין ועסק משפחתי: איך מחלקים מניות ורווחים? appeared first on עו"ד לענייני משפחה חגית הלוי ושות'.

לקריאת הכתבה לחצו כאן >>>

The post חשוב להסתכל על עצמינו ולהיות שלמים, אנו עוסקים בדיני נפשות appeared first on עו"ד לענייני משפחה חגית הלוי ושות'.

לקריאת הכתבה >>

באתר של משרד עורך דין גירושין ועורך דין משפחה חגית הלוי ושות׳, תמצאו מידע מועיל הקשור לדיני המשפחה, הסכמי ממון וגירושין, תהליך הגירושין, מזונות, הסדרי שהות, ידועים בציבור ועוד.

The post חגית הלוי ושות; משרד עורכי דין לענייני משפחה | התנגדות לצוואה | מודיעין ניוז appeared first on עו"ד לענייני משפחה חגית הלוי ושות'.

מדוע יש חשיבות כה רבה בליווי ובתמיכה עבור עורכי דין צעירים?

כעורכי דין מנוסים, בעלי ותק רב בתחומים הקשורים לדיני משפחה, יש ביכולתנו להעניק מהידע שלנו לעורכי דין צעירים המבקשים להתייעץ בנושאים ממוקדים. השיתוף של ידע הנובע ממומחיות רבה והיכרות מעמיקה עם החוק, בא לידי ביטוי לא רק בעת שירות לקוחותינו, אלא גם אל מול קולגות בתחילת דרכם.

התחום של דיני משפחה הוא תחום נרחב, הכולל בתוכו נושאים משפטיים רבים. בין אם מדובר בחוק לתיקון דיני המשפחה או חוק יחסי ממון, לכל מערך חוקים ישנם ניואנסים רבים שאותם אפשר להכיר לעומק רק מתוך התנסות מעשית. עורכי דין צעירים אשר רק מתחילים לעסוק בתחום באופן ממשי, לעיתים אינם מנוסים מספיק כדי להתמודד ביעילות אל מול שאלות חוקיות מורכבות. לכן, רבים מאותם עורכי דין צעירים פונים אל משרד עורכי הדין חגית הלוי ושות', כדי לקבל הכוונה וסיוע מקצועי.

אותם עורכי דין צעירים עשויים ליצור קשר עם המשרד עם שאלות רבות ומגוונות כמו: "כמה עולה אגרה לתביעה כזאת או אחרת"? "האם בתביעה צריך לצרף מסמכים מסוימים"? "כיצד כדאי לטעון בתיק מסוים"? ועוד. מאחר ומשרדנו מוביל דרך ומהווה כאוטוריטה בתחום של דיני המשפחה, עורכי דין רבים בוחרים לפנות אלינו לשם התייעצות במגוון נושאים שונים.

אנו מאמינים כי חשוב לחזק, לייעץ ולכוון את דור העתיד של עורכי הדין, כדי שהם יוכלו בתורם לסייע ללקוחות במקצועיות ובאמינות. דלתנו פתוחה בפני אנשי המקצוע הצעירים הללו, לשם חידוד מיומנותם והפיכתם למומחים בתחום. נציין כי הייעוץ שאנו מעניקים להם נעשה בדיוק באותה המקצועיות שמקבלים כלל לקוחותינו.

תחומי ההתמחות של משרד עורכי הדין חגית הלוי ושות'

משרד עורכי הדין חגית הלוי ושות', בעל משרדים במודיעין, תל אביב וראשון לציון. אנו מעניקים שירותים שונים בתחומים הבאים:

• דיני משפחה
• צוואות וירושות
• הסכמים
• גישור
• שירותי נוטריון
• ושירותים נוספים

נרחיב מעט על כל תחום.

אנו מלווים תהליכי גירושין, שבהם ישנה לא פעם מורכבות גבוהה, גם ברמה המשפטית וגם ברמה הרגשית. אנו מקפידים ללוות את התהליכים הללו ברגישות רבה ומתוך הבנה מעמיקה בנדבכים השונים של החוק. תהליכים אלה כוללים בתוכם תחומים שונים כמו חלוקת רכוש, הסכמי משמורת ועוד מגוון רחב מאוד של נושאים אשר בהם אנו מתמחים גם כן.

בתחום הצוואות והירושות אנו מתמחים בעריכה של צוואה בהתאם לחוק, כך שניתן יהיה להוציאה לפועל בבוא העת. כאשר מדובר בירושות, ישנם גם כן חוקים רבים שאותם יש להכיר, במיוחד במקרים שבהם ישנו ערעור על הצוואה או אי-הסכמה בין היורשים.

בתחום ההסכמים אנו מתמחים בהסכמי ממון, הסכמי חיים משותפים ועוד. גם כאן אנו מתגאים בניסיון הרב לצד המקצועיות שלנו המאפשרת להציע ללקוחותינו את השירות הטוב ביותר. מדובר בנושאים בעלי מורכבות משפטית גבוהה, הדורשים גם ביצוע קפדני.

בכל התחומים המשפטיים השונים שבהם אנו עוסקים אנו מציעים לעורכי דין צעירים ליווי וייעוץ, מתוך ההבנה שידע הוא כוח ושיתוף של ידע מביא לעשייה משותפת בעלת ערך רב ללקוחות.

מדוע עורכי דין צעירים פונים אלינו לייעוץ?

עורכי דין צעירים רבים פונים אלינו לייעוץ משום שאנו משרד בעל הצלחה מוכחת רבה בתחום, לצד ניסיון שאין לו תחליף. אנו מציעים ליווי וחונכות גם למתמחים, בצורה של התייעצויות ענייניות בנושאים שבהם עוסק המשרד. אנו יודעים כיצד להביא את הניסיון שאותו צברנו לאורך השנים ואת הידע הרב שצברנו לעורכי הדין הצעירים והמתמחים ויש ביכולתנו לסייע להם להיכנס לעולם המשפטי של דיני המשפחה.

אנו מציעים גם פגישות ייעוץ או אימון וחניכה בשלבים לתיק משפטי בתחומים כמו תביעת מזונות, הסדרי שהות, התנגדות לצו קיום צוואה, הסכמי גירושין וחלוקת עיזבון, הסכמי ממון, אפוטרופוס ועוד.

The post ליווי ותמיכה לעורכי דין צעירים appeared first on עו"ד לענייני משפחה חגית הלוי ושות'.

אל משרדנו הגיעה לקוחה אשר טענה כי בעלה מבצע ניסיונות טקטיים חוזרים ונשנים לעיכוב מתן גט, במטרה למנוע ממנה לקבל את זכויותיה הרכושיות כדין, במסגרת תהליך גירושין. משרדנו העניק ללקוחה ייצוג הולם, מקיף ומדויק כדי לדאוג לכך שזכויותיה יתקיימו בפועל וכדין, וכי תוכל להשתחרר אחת ולתמיד מעול הנישואין הכושלים ולהתחיל פרק חדש בחייה.

מעורבות מלאה מביאה להצלחה

הצדדים נישאו זה לזה בשנת 2005 ולהם שלוש בנות. בשנת 2020 הגישה האישה תלונה במשטרת ישראל נגד הנתבע אשר הורחק ממנה לשלושה ימים. במסגרת דיון משפטי אשר התקיים כחודש לאחר הגשת התלונה, הודה הבעל בשימוש באלימות, אך מזער את הנזקים שנגרמו בפועל. עד לפתיחת תיק הגירושין בחודש נובמבר 2021, נפתחו עוד שלוש תלונות במשטרת ישראל בעקבות הפגנת אלימות מצד הבעל כלפי האישה. תביעת הגירושין שנפתחה, מפרטת את תביעותיה וטענותיה, אשר לפיהן הבעל התעמר בה כדרך קבע והשפיל אותה תוך שימוש באלימות מילולית ופיזית כאחד.

שלושה דיונים התקיימו בבית הדין הרבני בתל-אביב, במסגרתם הצגנו בפירוט את יחסו האלים של הבעל כלפי האישה ואת ניסיונותיה לצאת לחופשי ולהמשיך בחייה. כדי להדגיש את חוסר רצונו של הבעל לשלום בית, הוכחנו כי עבר שוב ושוב, על החלטות בית הדין הרבני. זאת, על אף שציין בסיכום שהגיש כי רצונו כנה וטהור. כפי שכתב: "נכון שדרכם המשותפת לא הייתה סוגה בשושנים, אולם מכאן ועד לבדותות ולהגזמות שהפריחה האישה נגדו, הדרך עדיין רחוקה". בנוסף טען הבעל, כי האישה פיתחה שיטות לקידום האינטרסים הכלכליים שלה, כי היא זו שהייתה אלימה כלפיו ולא להיפך, שהיא אובססיבית כלפיו, עוקבת אחר כל פעולה שלו ומתעמרת בו. הוא מצטט את חוסר זיכרונה בנוגע לסוגי האשמות כלפיו וקובע כי הגרסה שלה אינה אמינה כלל.

במסגרת התהליך הבאנו לתשומת ליבו של בית הדין הרבני, כי הצדדים אינם ישנים יחד באותו חדר ואינם מקיימים יחסי אישות מזה שבע שנים. בנוסף, הדגשנו כי הנתבע נהג באלימות כלכלית כלפי אשתו לכל אורך חייהם המשותפים, תוך שהוא מדיר אותה מכל עניין כלכלי ואף מקציב לה סכומים מוגבלים וזעומים אשר אינם מספיקים לרכישת ביגוד לבנותיהם של הצדדים. בנוסף לכל אלו, הנתבע אסר עליה לעבוד ולהשתכר ברוב שנות נישואיהם, כך שלא התפרנסה בכוחות עצמה.

בסיכום שהגישה לבית הדין הרבני בתל-אביב בדצמבר 2022, טענה שמאז שהוגשה תביעת הגירושין, לא רק שלא נעשתה ולו פעולה אחת מצידו בניסיון להחזיר את שלום הבית, אלא שעשה כל שביכולתו כדי לחמוק מתשלומי המזונות. באופן טבעי עולה המחשבה כי ודאי אין לו כסף לשלם, אך הוכחנו בפני בית הדין כי הוא נוסע לחו"ל לעיתים תכופות, שלא לצורכי עבודה.

סוף דבר

בהתבסס על הראיות, הטענות והתנהלות שני הצדדים לאורך התהליך, לא יכולנו להישאר אדישים למצוקתה האמיתית והכנה של האישה. לאחר שהצגנו בפני בית הדין הרבני את ההוכחה החותכת לכך שמדובר בתובענה טקטית של הבעל ובחוסר תום לב במטרה למנוע את זכויותיה של האישה, נקבע בתאריך 15.2.23 פסק הדין לגירושין, לצד קביעת תאריך לסידור הגט. זהו הישג חשוב למשרדנו, אשר דוגל בחיזוק זכויותיו הבסיסיות של כל אדם.

אנו מאמינים כי מעורבות מלאה בתהליך, מובילה להצלחה ולשביעות רצון מצד הצדדים, אשר ממילא עוברים תהליך לא פשוט. משרדנו מתחייב להעניק לכל אדם את האפשרות לעשות את הצעד הראשון לקראת פרק חדש בחיים, באופן מקצועי, אמין ומכיל. צרו עימנו קשר ואנו נשמח לבנות תוכנית ליווי התואמת את המצב האישי והמיוחד שלכם, עד להשגת המטרה באופן מלא.

לצפייה בפסק דין, לחצו כאן >>

The post כך השבנו לאישה מסורבת גט את זכויותיה על פי דין appeared first on עו"ד לענייני משפחה חגית הלוי ושות'.

עד לאחרונה, אדם אשר איבד חלילה את צלילות דעתו, פנה לבית המשפט שמינה לו אפוטרופוס חיצוני לרכוש, לגוף או לשניהם יחדיו. החיסרון הגדול של שיטה זו, טמון בכך שכל החלטה מתקבלת על פי שיקול דעתו של בית המשפט, ללא כל התחשבות בדעתם של קרובי משפחתו של האדם ו\או במצבו בפועל. ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי שנוצר בשנת 2016, כדי לתת פתרון למצב המורכב. משמעותו, היא שכל אדם יוכל לקבוע בעצמו מיהו הגורם שיטפל בענייניו לאחר שצלילותו תדעך, או שמא ייקלע למצב רפואי שאינו מאפשר לו לעשות זאת.

אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך; עניין של שליטה

ההבדל הגדול ביותר בין שתי השיטות, הוא מידת השליטה על זהותו של מיופה הכוח. מינוי האפוטרופוס כאמור נעשה על ידי בית המשפט, בשיקול דעתו בלבד. אומנם נכון שקרוב משפחה הוא זה שמגיש את הבקשה לבית המשפט, אך הדבר עלול לגרור אחריו סכסוכים וקרעים בתוך המשפחה, כשאדם שאינו מכיר את הדינמיקה המשפחתית או את האדם הממנה, לוקח את המושכות וקובע החלטות גורליות. עד כדי כך, שכל פעולה דורשת אישור מהאפוטרופוס הכללי ללא כל התחשבות בדעתם של קרובי המשפחה. מסיבה זו, בדרך כלל נצפים מאבקי כוחות בתוך המשפחה (בין אחים, ילדיו של הממנה וגורמים נוספים), על כסף, רכוש, נכסים ועוד.

ייפוי כוח מתמשך לעומת זאת, מעניק לאדם הצלול בדעתו את האפשרות לקבוע מי יהיה מיופה הכוח מטעמו. זה יכול להיות אח, אחד הילדים, או אפילו חבר קרוב מאוד. כך או כך, מיופה הכוח חייב להיות אדם שהממנה סומך עליו לחלוטין; אדם שלא רק יתחשב ברצונותיו של הממנה אלא גם יהיה אחראי מספיק כדי לבצע את המוטל עליו- לקחת החלטות בשמו של הממנה ובענייני הממנה, בנושאים אישיים, רפואיים, רכוש או חלק מהם. חשוב לציין שניתן למנות יותר ממיופה כוח אחד, כך שבמקרה ומיופה הכוח הראשון אינו מסוגל לבצע תפקידו, עדיין יהיה מי שידאג לכל ענייניו של הממנה.
בדרך זו, נמנעים חיכוכים מיותרים וקרבות שליטה, שכן הממנה קובע מראש מי יהיה מיופה כוחו, בקביעה שנחשבת משפטית לכל דבר, אך שאינה דורשת התערבות משפטית. למה הכוונה?

תפקידו של בית המשפט

כאמור, בית המשפט יהיה זה שיקבע מי הוא האפוטרופוס, לאחר שתוגש לו בקשה מקרוב משפחה. הפנייה לבית המשפט היא לרוב תולדה של מחלוקת משפחתית לגבי היקף סמכות האפוטרופוס וזהותו, דבר שמצריך התערבות משפטית. במקרים מסוימים ממנה בית המשפט אדם זר או עמותה, כאפוטרופוס בניגוד לרצונו של האדם, וקרוביו. בנוסף לכך, מכיוון שמדובר באפוטרופוס שאנו קרוב משפחה או אדם קרוב אחר, לרוב נדרשים בני המשפחה לשלם שכר טרחה בגין שירותיו.

בנוסף, בית המשפט מחייב הגשת דו"חות לאפוטרופוס הכללי; דו"חות תקופתיים, דו"חות בנושא מצבת נכסים, דו"חות של הכנסות והוצאות ועוד. במקרים שבהם בוחרים קרובי המשפחה להיעזר בעורך דין לעריכת הדו"חות, כאשר המשמעות היא הוצאות כספיות נוספות.

לעומת זאת, ניסוח ייפוי כוח מתמשך, אינו מחויב בפיקוח של האפוטרופוס הכללי. זאת, אלא אם כן הוגשה תלונה על הממונה, או שהממנה קבע שיש צורך בפנייה לאפוטרופוס הכללי כדי להכריע במחלוקות כאלו ואחרות. בנוסף, ההסכם נחתם מחוץ לכותלי בית המשפט, במשרדה של עורכת דין חגית הלוי ושות', שמעניקה ליווי מקצועי לכל אורך התהליך, ייעוץ ודיוק ההסכם כך שלא ישתמע לשתי פנים.

ליווי משפט יידרש בכל אחד מהמקרים הללו

על אף ההבדלים בין שני ההליכים, בכל זאת ישנה נקודה אחת משותפת להם. בין אם הבחירה היא למנות אפוטרופוס או לנסח ייפוי כוח מתמשך, שירותי עריכת דין יהיו חלק בלתי נפרד מהתהליך. מכיוון שמדובר באחד התחומים הרגישים ביותר בעולם המשפט, מומלץ לבחור בעורך או עורכת דין שעברו השתלמות ייחודית לנושא, וצברו בו ניסיון.

ככל שלאיש או אשת המקצוע יהיה יותר ניסיון, ותק וידע, ישנה הבטחה רבה יותר לכך שרצונו של הממנה יתגשם במלואו ועל הצד המדויק והטוב ביותר. בהתאם לכך, עליו לבחור לא רק עורך דין מקצועי, אלא גם מיופה כוח שאפשר לסמוך עליו ללא כל עוררין. זה יכול להיות אחד מילדיו, אח או אחות, בן או בת זוג ואף חבר קרוב. יש לזכור שלא מדובר כאן בבחירה אמוציונלית, אלא כזו לוגית הנובעת מהבנת המצב הקיים וכיצד ניתן לבחור באדם בעל הכישורים המתאימים ביותר למצב. אדם שישמור על תקשורת עם עורך הדין, ושיוציא לפועל את הסעיפים הכתובים בייפוי הכוח, לשביעות רצונו של הממנה. כך, כשהוא מוקף בגורמים אשר יעשו את הנדרש לגם הגשמת רצונותיו, יוכל הממנה להתמקד בטיפול, החלמה ואיזון איכות חייו.

לדאוג עוד היום לעתיד שלכם

ייפוי כוח מתמשך הוא כלי שמאפשר לכם בסופו של דבר, לדאוג לעצמכם בעתיד. נכון שרבים אינם מעוניינים לתת את הדעת במחשבות על 'מה אם', אך עדיף להקדים את המאוחר ולדאוג לעצמכם מראש, מאשר לא לעשות זאת כלל.

עורכת דין חגית הלוי היא עורכת דין ונוטריון לדיני משפחה, גירושין, צוואות וירושות, בעלת ניסיון של שנים. בשנת 2015 אף נבחרה ע"י מגזין "את" לאחת מ-12 הנשים המובילות בתחום המשפט בישראל.

למידע נוסף בנושא ייפוי כוח, מינוי אפוטרופסות וההבדלים ביניהם, אתם מוזמנים להאזין לריאיון של עו"ד חגית הלוי בתוכנית הלייף סטייל ב- 102FM בלינק: https://summur.ai/3IWqI

The post ההבדלים בין ייפוי כוח מתמשך לבין מינוי אפוטרופסות appeared first on עו"ד לענייני משפחה חגית הלוי ושות'.