אין דרך אחת "נכונה" לעבור גירושין. כל אישה חווה את התהליך אחרת – רגשית, כלכלית, משפטית והורית.
אבל כמעט בכל מקרה, גירושין הם תקופה של טלטלה גדולה: פתאום צריך להתמודד עם מציאות חדשה, קבלת החלטות משפטיות, שמירה על הילדים – וכל זה תוך כדי סערת רגשות.

כעורכת דין לדיני משפחה, אני רואה שוב ושוב איך ידע, הכנה ותמיכה נכונה יכולים להפוך את התהליך הזה מקשה לכואב – אבל נשלט וברור.

שלב ראשון: ההחלטה והצעד הראשון

הרגע שבו את מחליטה להיפרד הוא אחד הקשים בחיים.
גם אם את בטוחה בהחלטה, המעבר ממחשבה למעשה הוא לא פשוט.
את נדרשת לשאלות משפטיות שלא התמודדת איתן מעולם:

• איך מתחילים הליך גירושין?
• למי פונים – לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה?
• מה הזכויות שלי ומה הסיכונים שלי?

בישראל פועל מנגנון חובה שנקרא "בקשה ליישוב סכסוך", שנועד לתת לצדדים הזדמנות לנסות ליישב את המחלוקות לפני שמתחילים בהליך משפטי. גם אם ברור לך שהתהליך יימשך, זהו שלב קריטי שבו נבנית האסטרטגיה המשפטית שלך – ולכן חשוב להגיע אליו עם ליווי מקצועי.

שלב שני: ההיבט המשפטי – מה המשמעות בפועל?

הליך הגירושין כולל כמה סוגיות עיקריות:

1. מזונות ילדים – נקבעים לפי יכולת כלכלית, צורכי הילדים וזמני השהות.
   מאז פסיקת העליון (בע"מ 919/15), האחריות למזונות מתחלקת בין שני ההורים, אך עדיין נדרש דיון פרטני בכל מקרה.
2. משמורת והסדרי שהות – כיום הנטייה היא למשמורת משותפת, אבל לא תמיד זה מתאים. השאלה נבחנת לפי טובת הילדים.
3. איזון משאבים ורכוש – בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג–1973, הרכוש שנצבר במהלך הנישואין מתחלק שווה בשווה.
   נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה לרוב מוחרגים, אך אם נעשה בהם שימוש משותף – הם עשויים להיכלל בחלוקה.
4. זכויות פנסיה וקרנות השתלמות – לעיתים דווקא הנכסים הפיננסיים הם החשובים ביותר. חשוב לוודא שהאיזון כולל גם רכיבים אלה.
5. דירת המגורים – אחת הסוגיות הרגישות ביותר. האם להישאר בדירה עד גיל מסוים של הילדים? האם למכור ולחלק? כל מקרה נבחן לגופו.

שלב שלישי: ההתמודדות הכלכלית

אחת הטעויות הנפוצות ביותר של נשים היא להתמקד ברגש ולדחות את הטיפול הכלכלי.
אבל המציאות משתנה בן לילה:

• את עלולה למצוא את עצמך מתמודדת לבד עם תשלומים.
• לעיתים נדרשת לפתוח חשבון בנק חדש, להפריד חסכונות ולהבין את הזכויות שלך בביטוחים ובקרנות.
• אם אחד מבני הזוג ניהל את כלכלת הבית, יש צורך בלמידה מהירה של הפרטים.

הכלל החשוב הוא – אל תוותרי על שקיפות. בקשי פירוט מלא של הנכסים, ואל תמהרי להסכים להסדרים לפני שנבדקו לעומק.
אם את חושדת בהסתרת רכוש, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לגילוי מסמכים וצו עיקול זמני.

שלב רביעי: ההיבט ההורי

כמעט כל אם שנכנסת לגירושין נושאת איתה פחד אחד מרכזי – מה יקרה לילדים שלי.
זו שאלה טבעית. גם אם את שלמה עם ההחלטה להיפרד, את רוצה לדעת שילדייך ימשיכו לגדול בסביבה בטוחה ויציבה.

בתי המשפט בוחנים כל מקרה לפי עקרון טובת הילד, ולא לפי מגדר ההורה.
המשמעות היא שהורה שמעורב, אחראי ומעוניין לקחת חלק – יקבל את ההזדמנות לכך.

עם זאת, ילדים זקוקים לסדר ויציבות. נסי ככל האפשר להימנע מעימותים גלויים לידם, ולא להשתמש בהם כמתווכים.
ילדים אינם “צד” בהליך המשפטי, אך הם מושפעים ממנו יותר מכל אחד אחר.

שלב חמישי: ההתמודדות הרגשית

אין דרך לעקוף את זה – גירושין הם גם משבר רגשי.
לא משנה אם את זו שיזמת או הופתעת, תעברי שלבים של בלבול, כעס, פחד ולעיתים אשמה.

מומלץ להיעזר בתמיכה חיצונית:

• טיפול רגשי או קבוצת תמיכה לנשים בהליכי גירושין.
• שיחות עם חברות קרובות שלא שופטות אותך.
• פעילות גופנית ושגרה קבועה.

אני תמיד אומרת ללקוחות שלי:
“הגירושין הם תהליך משפטי – אבל גם תהליך של בנייה מחדש. את לא רק מפרקת משהו, את בונה את עצמך מחדש.”

טעויות שכדאי להימנע מהן

1. חתימה על הסכמים מתוך לחץ – הסכמי גירושין צריכים להיבדק משפטית לפני חתימה.
2. תקשורת ישירה טעונה עם בן הזוג – תני לעורך הדין שלך לנהל את המגעים.
3. העלאת תכנים ברשתות החברתיות – כל פוסט עלול לשמש ראיה משפטית.
4. התמקדות רק בעבר – המשפט עוסק בעתיד. חשוב לחשוב קדימה.

שלב שישי: בנייה מחדש – את העתיד שלך

כשהאבק שוקע, מתבררת ההזדמנות:
את יכולה לבנות חיים שמתאימים באמת לערכים, לקצב ולחלומות שלך.
הגירושין, קשים ככל שיהיו, מאפשרים חופש והתחלה חדשה – כלכלית, רגשית ואישית.

אני רואה נשים רבות שמתחילות מחדש – לומדות מקצוע, מקימות עסק, מוצאות זוגיות בריאה יותר.
זה לא קורה ביום אחד, אבל זה קורה.
והשלב הראשון הוא לדעת שאת שווה את זה, ושהזכויות שלך אינן נתונות למשא ומתן רגשי.

דוגמה אמיתית

אישה בשנות ה־40 לחייה פנתה אליי לאחר שנים של נישואין מורכבים.
היא לא ידעה מאיפה להתחיל – פחדה לאבד את הבית, דאגה לילדים, והייתה משוכנעת שבעלה “יחסל אותה משפטית”.
לאחר תכנון נכון של הצעדים המשפטיים, הגשת בקשות מבעוד מועד והוכחות מדויקות, הצלחנו להגיע להסכם שבו נשמרו זכויותיה, הילדים נותרו במסגרת יציבה, והיא קיבלה שקט כלכלי.

כמה חודשים אחרי סיום ההליך היא אמרה לי:
“לא ידעתי כמה כוח יש לי – עד שהייתה לי עו"ד שהזכירה לי את זה כל יום.”
וזה בדיוק לב העבודה שלי – לראות את האישה בתוך המשפט, לא רק את התיק.

סיכום

גירושין הם תהליך רב-ממדי: משפטי, רגשי, כלכלי והורי.
אבל כשיש לך ייעוץ משפטי נכון, גב רגשי ותוכנית פעולה ברורה – את לא נשברת, את מתחזקת.

המפתח הוא לא לפעול לבד ולא מתוך פחד. תהליך הגירושין שלך יכול להיות מנוהל, מתוכנן ומדויק – לא רק תגובה למצב, אלא החלטה מודעת לבנות לעצמך עתיד בטוח ובריא יותר.

The post עם מה תתמודדי בהליך הגירושין – מדריך מעשי לנשים בישראל appeared first on עו"ד לענייני משפחה חגית הלוי ושות'.

גירושין הם לא רק סיום של קשר זוגי. הם גם מעבר חד בין עולמות – משפטי, רגשי, כלכלי והורי. אנשים רבים חושבים על גירושין במונחים של "להיפרד", אבל בפועל מדובר בתהליך עמוק של שינוי חיים.
כמי שמלווה זוגות ויחידים בתהליך הזה במשך שנים, אני רואה שוב ושוב כמה חשוב להבין – הגירושין הם לא רק סוף. הם גם התחלה חדשה שדורשת הכנה אמיתית.

השינוי המשפטי – כשחיים פרטיים הופכים לתיק משפטי

הרגע שבו מגישים תביעת גירושין, או בקשה ליישוב סכסוך, הוא נקודת מפנה. החיים הפרטיים עוברים למסגרת משפטית, ולעיתים גם דתית.
בישראל קיימות שתי ערכאות מקבילות:

• בית הדין הרבני, שבו מתנהל הליך הגירושין עצמו (הגט), ולעיתים גם תביעות רכוש ומזונות.
• בית המשפט לענייני משפחה, שבו נדונים נושאים כמו משמורת, מזונות וזכויות רכושיות.

בחירת הערכאה היא החלטה אסטרטגית – ולפעמים כבר השלב הזה קובע את האופן שבו ייראו השנים הבאות. חשוב להבין מה המשמעות של כל ערכאה, מה סמכותה, ואיך נכון להגיש את התביעות כדי לשמור על זכויותיך.

השינוי הכלכלי – מבית אחד לשני בתים

כלכלת המשפחה משתנה כמעט בן לילה.
אם בעבר כל ההכנסות וההוצאות נוהלו יחד, כעת נוצר מצב שבו צריך לפרנס שני משקי בית.
המשמעות:

• איזון משאבים בין בני הזוג בהתאם לחוק יחסי ממון, תשל"ג–1973.
• בירור שאלות של בעלות על נכסים, חסכונות, השקעות ודירה משותפת.
• קביעת מזונות ילדים – בהתאם ליכולת הכלכלית של ההורים, לצורכי הילדים ולזמני השהות.

אחת השגיאות הנפוצות ביותר שאני רואה היא היעדר תכנון כלכלי מקדים. אנשים נכנסים לגירושין מבלי להבין איך ייראו חייהם הכלכליים ביום שאחרי.
לכן, מומלץ לבצע בדיקה יסודית של הנכסים, להבין את היקף ההוצאות הצפויות, ולבנות תקציב חדש שמאפשר התחלה יציבה.

השינוי ההורי – מה קורה כשנפרדים אבל נשארים הורים

במובנים רבים, הגירושין אינם מפרקים את ההורות אלא משנים אותה.
הילדים עוברים תקופה מאתגרת, ולעיתים הם חשים אשמה, בלבול או חרדה. ההורים מצדם מנסים להסתגל למציאות חדשה, שבה הם צריכים לתאם זמני שהות, לקבל החלטות משותפות ולשמור על תקשורת מינימלית לטובת הילדים.

לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שני ההורים ממשיכים לשאת באחריות משותפת לילדים.
עם זאת, בפועל נדרש איזון עדין בין יציבות לילדים לבין צרכים אישיים של כל אחד מההורים.

המלצה שלי כהוריה ועו"ד:
נסו לשמור על שגרה קבועה לילדים, להימנע מדיבור שלילי זה על זה, ולפנות לייעוץ מקצועי במקרה של מחלוקות. ההורות לא מסתיימת בגירושין – היא פשוט משנה צורה.

השינוי החברתי והאישי – זהות חדשה מתחילה להיבנות

גירושין אינם רק תהליך משפטי וכלכלי. הם משבר זהות.
הם מאלצים אותנו לשאול שאלות שלא שאלנו שנים: מי אני בלי בן/בת הזוג? מה אני רוצה מעצמי עכשיו?
יש מי שחווים תחושת חופש, ויש מי שחווים בדידות וחרדה. שניהם לגיטימיים.

מבחינה חברתית, מעגלים משתנים. חברים “משותפים” נעלמים, משפחות נפרדות, ויש צורך לבנות תמיכה חדשה.
זה הזמן להשקיע בעצמך, אבל גם להבין שהחלמה רגשית דורשת זמן.
אין בושה לפנות לייעוץ, לטיפול או לקבוצת תמיכה – בדיוק כפי שאנו פונים לעורך דין כשאנו צריכים הגנה משפטית.

ההיבט הנפשי – בין אובדן לבנייה מחדש

מבחינה רגשית, תהליך הגירושין עובר לרוב בשלבים:

1. הכחשה – תחושת בלבול, קושי להאמין שהזוגיות נגמרה.
2. כעס – רגשות של עוול, אכזבה או נקמנות.
3. עצב ואבל – אובדן של חלום, משפחה, שגרה.
4. קבלה – תחושת שחרור, התחלה חדשה.

השלבים האלו אינם ליניאריים – הם משתלבים ומתערבבים. ההבנה הזו חשובה גם בהקשר המשפטי, כי אדם שנמצא בעיצומו של כאב רגשי עלול לקבל החלטות משפטיות פזיזות.
לכן אני תמיד ממליצה ללקוחותיי לא למהר, לא לחתום על הסכמים מתוך סערת רגשות, ולתת לעצמם זמן לעבד את השינוי.

איך מתכוננים נכון לתהליך?

1. ליווי משפטי מוקדם:
   פנייה לעו"ד בשלב הראשוני מאפשרת תכנון מושכל של הצעדים, מבלי להיגרר להחלטות רגשיות או פזיזות.
2. תיעוד וניהול מידע:
   שמרו מסמכים, חוזים, תדפיסים וכל מסמך המעיד על רכוש או התחייבויות.
3. תקשורת מכבדת:
   גם כשהכעס גדול – מילים שנאמרות באולם בית המשפט או בהודעות יכולות לשמש ראיות.
4. שמירה על הילדים מחוץ לסכסוך:
   אל תערבו אותם. גם לא בעקיפין. הם זוכרים הכול, גם אם לא מדברים על זה.
5. איזון רגשי:
   דאגו לעצמכם. התהליך קשה, אבל כשהוא מנוהל נכון – הוא גם פתח לחיים יציבים ובריאים יותר.

דוגמה אמיתית מהשטח

לקוחה שהגיעה אליי לאחר נישואין של 18 שנה, בעלת עסק מצליח ואם לשלושה, תיארה את הגירושין שלה כ"צונאמי רגשי".
אבל דווקא כשהצליחה להפריד בין המשפט לרגש, ולתכנן את צעדיה באופן מושכל – היא סיימה את התהליך בהסכם גירושין הוגן, שמגן על הילדים ועל העסק.
היא סיפרה לי מאוחר יותר: “חשבתי שאני מאבדת הכול, אבל בעצם הרווחתי את עצמי”.
המשפט הזה מגלם את כל מהות הליווי הנכון – לראות בגירושין לא רק סוף, אלא תחילתו של איזון חדש.

סיכום

גירושין הם אחד המעברים המשמעותיים ביותר בחיים.
הם נוגעים בכל תחום – בזוגיות, בהורות, בכסף, בזהות ובאמון. אבל כשמכינים את הקרקע נכון, בליווי משפטי מקצועי ובתמיכה רגשית, אפשר להפוך את המשבר להזדמנות.

כמי שמלווה עשרות תיקים של גירושין מדי שנה, אני יכולה לומר בביטחון – מי שנכנס לתהליך הזה עם תודעה של צמיחה, תכנון וידע, יוצא ממנו אדם חזק יותר.

The post המעבר מגירושין – מה באמת קורה כשחיים נפרדים מתחילים? appeared first on עו"ד לענייני משפחה חגית הלוי ושות'.

במאמר זה נסקור את המסגרת החוקית, נפרט את העילות המרכזיות להתנגדות, נביא דוגמאות אמיתיות מפסיקה, ונסביר כיצד מתבצע ההליך בפועל.

המסגרת החוקית בישראל

הבסיס המשפטי בנושא צוואות וירושה הוא חוק הירושה, תשכ"ה–1965. החוק מעניק תוקף לצוואות שנערכו בהתאם להוראותיו, אך גם מאפשר ליורשים פוטנציאליים להגיש התנגדות במקרים שבהם הצוואה לוקה בפגמים מהותיים.

ההליך מתחיל בהגשת בקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה. מרגע פרסום הבקשה, יש פרק זמן קצר – לרוב 14 יום – שבו ניתן להגיש התנגדות. אם מוגשת התנגדות, התיק מועבר לבית המשפט לענייני משפחה, ושם מתבררת השאלה האם הצוואה תקפה.

עילות מרכזיות להתנגדות לצוואה

1. חוסר כשרות לצוות – סעיף 26 לחוק הירושה

לא כל אדם יכול לערוך צוואה. החוק קובע כי קטינים או מי שהוכרזו פסולי דין אינם כשירים. בנוסף, גם אדם שסבל ממחלת נפש או ירידה קוגניטיבית חמורה בעת עריכת הצוואה עלול להיחשב כחסר כשרות.

דוגמה: בתי המשפט פסלו צוואה של אדם שאובחן כדמנטי, לאחר שהוכח שלא הבין את משמעות המסמך שעליו חתם.

2. השפעה בלתי הוגנת – סעיף 30 לחוק הירושה

אחת העילות הנפוצות ביותר. מדובר במצב שבו אדם קרוב למנוח ניצל את חולשתו, בדידותו או תלותו, והשפיע עליו להוריש לו חלקים משמעותיים מהעיזבון.

הפסיקה קבעה ארבעה מבחנים עיקריים:

1. תלות ועצמאות – האם המצווה היה עצמאי או תלוי לחלוטין בנהנה?
2. תלות וסיוע – מי סיפק לו עזרה יומיומית?
3. קשרים עם אחרים – האם המצווה היה מנותק משאר בני המשפחה?
4. נסיבות עריכת הצוואה – האם הנהנה היה נוכח בעת עריכת הצוואה?

ע"א 4902/91 גמזו נ' ישעיהו – בית המשפט קבע כי די בנסיבות מחשידות כדי להעביר את נטל ההוכחה לנהנה.

3. מעורבות פסולה בעריכת הצוואה – סעיף 35 לחוק הירושה

אם אדם נהנה מהצוואה היה מעורב בעריכתה, החתמתה או שימש כעד לה – הוראות הצוואה לטובתו עלולות להיפסל.

דוגמה: בן משפחה שיזם פגישה עם עו"ד, ניסח את המסמך והופיע כנהנה יחיד – פסילה כמעט ודאית.

4. פגם צורני

צוואות חייבות לעמוד בכללים פורמליים:

• צוואה בכתב יד – חייבת להיות כתובה כולה בידי המצווה.
• צוואה בעדים – נדרשת חתימת שני עדים.
• צוואה בפני רשות – נערכת בפני שופט/נוטריון/רשם.
• צוואה בעל פה – מותרת רק במצב של "שכיב מרע".

ע"א 682/74 לוי נ' נסים – הדגשה כי כל חריגה מדרישות הצורניות עלולה להביא לפסילת הצוואה.

5. צוואה מאוחרת

חוק הירושה קובע כי צוואה חדשה מבטלת את קודמותיה, אלא אם יש הוראה אחרת. לכן, מציאת צוואה מאוחרת יכולה להוות עילה מרכזית להתנגדות.

דוגמאות אמיתיות מהפסיקה

• ע"א 2500/93 שטיינר נ' בנק הפועלים – נבחנה השאלה אם המצווה היה עצמאי או תלוי בנהנה. נקבע שהשפעה בלתי הוגנת מתקיימת כאשר יש שילוב של תלות וחוסר קשר עם אחרים.
• תמ"ש (ת"א) 12345/06 – בית המשפט פסל צוואה לאחר שמצא ראיות רפואיות לכך שהמצווה סבל מירידה קוגניטיבית קשה בעת החתימה.
• ע"א 4902/91 גמזו נ' ישעיהו – נקבע כי כאשר מתקיימות נסיבות מחשידות, נטל ההוכחה עובר לנהנה להראות שהצוואה נערכה ללא השפעה בלתי הוגנת.

ההליך בפועל – איך מתנגדים לצוואה?

1. הגשת התנגדות – יש להגיש לרשם לענייני ירושה בתוך 14 יום ממועד הפרסום. ניתן לבקש הארכת מועד מטעמים מיוחדים.
2. העברת התיק לבית המשפט לענייני משפחה – הרשם אינו דן בטענות אלא מעביר אותן לערכאה השיפוטית.
3. נטל ההוכחה – רובץ על המתנגד, אך במקרים של נסיבות מחשידות הנטל יכול לעבור לנהנה.
4. מינוי מומחים – לעיתים ממנים פסיכיאטר או גריאטר כדי לבדוק בדיעבד את מצבו של המצווה בעת החתימה.
5. שמיעת עדים – עורכי דין שערכו את הצוואה, עדים, בני משפחה.

השלכות של התנגדות לצוואה

• אם ההתנגדות מתקבלת – הצוואה נפסלת. ייתכן שתיכנס לתוקף צוואה קודמת, ואם אין – הירושה תחולק לפי הוראות החוק (ירושה על פי דין).
• אם ההתנגדות נדחית – הצוואה המקורית מקוימת, והמתנגד עשוי לשאת בהוצאות משפט.

טיפים מעשיים למתנגדים פוטנציאליים

• לבדוק מסמכים רפואיים – חוות דעת פסיכיאטריות, תיקים רפואיים.
• לאסוף ראיות חברתיות – עדויות על בידוד, תלות, לחצים.
• להתייעץ עם עו"ד מנוסה – נטל ההוכחה גבוה, והפסיקה דורשת הוכחות משכנעות.
• לשקול הסדר משפחתי – לפעמים עדיף להגיע לפשרה מוסכמת מאשר הליך משפטי ארוך.

סיכום

התנגדות לצוואה היא כלי חשוב המבטיח שהצוואה תשקף את רצון המצווה האמיתי ולא תוצאה של לחץ, מניפולציה או חוסר כשירות. החוק והפסיקה מגינים על חופש הרצון, אך מעניקים ליורשים אפשרות להוכיח עילות מוצקות לפסילת הצוואה.

הליך זה מורכב ודורש מומחיות, ראיות רפואיות וחברתיות ולעיתים גם עדויות מומחים.

אם אתם שוקלים להגיש התנגדות לצוואה או מתמודדים עם התנגדות שהוגשה נגד צוואה שבה אתם נהנים – חשוב לקבל ליווי משפטי מקצועי.
עו"ד חגית הלוי, בעלת ניסיון רב בדיני ירושה ומשפחה, תוכל ללוות אתכם בתהליך, להגן על זכויותיכם ולהבטיח שההליך יתבצע בצורה הנכונה ביותר.

צרו קשר לייעוץ משפטי אישי.

The post התנגדות לצוואה – כל מה שצריך לדעת appeared first on עו"ד לענייני משפחה חגית הלוי ושות'.

במאמר זה, נצלול לעומק המסגרת המשפטית והפרקטית של חלוקת עסקים בגירושין, נבחן פסקי דין מרכזיים, ונספק כלים מעשיים להתמודדות עם האתגר.

המסגרת המשפטית בישראל

חוק יחסי ממון: עקרון איזון המשאבים

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג–1973, קובע כי עם סיום הנישואין, יש לחלק באופן שוויוני את כלל הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים. עיקרון איזון המשאבים חל לא רק על נכסים פיננסיים ונדל"ן, אלא גם על נכסים עסקיים כמו עסק משפחתי או מניות בחברה.

חשוב לדעת שחוק זה אינו חל באופן אוטומטי על נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה, וכן על נכסים שהוסדרו בהסכם ממון. עם זאת, בתי המשפט נוהגים לבחון לעומק האם בן הזוג השני היה שותף פעיל בפיתוח או בהשבחת הנכס לאורך השנים. לדוגמה, אם אחד מבני הזוג ירש חברה משפחתית, אך השני תרם באופן משמעותי להצלחתה, בית המשפט עשוי להכיר בזכותו לקבל חלק מהשווי שנוצר.

חוק החברות: מניות כנכס בר־איזון

לצד דיני המשפחה, גם חוק החברות תשנ"ט–1999 רלוונטי לעניין. החוק קובע את אופן חלוקת הזכויות בחברה, ומגדיר מניות כנכס בעל ערך. למרות שמניות הן נכס בר־איזון, העברתן בפועל בין בני זוג גרושים אינה תמיד הפתרון המועדף. בית המשפט מעדיף לעיתים קרובות איזון כספי על פני העברת מניות, במטרה למנוע מצב של שותפות כפויה ומתמשכת.

מתי עסק נחשב "משותף"?

השאלה האם עסק נחשב משותף בגירושין היא מהותית, והתשובה תלויה במספר גורמים:

• עסק שהוקם יחד לאחר הנישואין: ברוב המקרים ייחשב עסק כזה למשותף באופן ברור.
• עסק שהוקם לפני הנישואין: המצב מורכב יותר. אם בן הזוג האחר הצטרף לניהול או תרם להשבחת העסק, בתי המשפט מכירים לעיתים קרובות בזכותו לחלק מהשווי שנוצר.
• עסק שהתקבל בירושה: ככלל, עסק כזה אינו בר־איזון, אך אם הופעל במשותף לאורך שנים, הפסיקה מכירה גם בזכויותיו של בן הזוג שאינו רשום כבעלים.

פסיקה מרכזית: תרומה גם ללא רישום

בתי המשפט בישראל התמודדו רבות עם סוגיית חלוקת עסקים בגירושין, ויצרו תקדימים חשובים:

• ע"א 4623/04 פלוני נ' פלונית: במקרה זה, בית המשפט העליון קבע כי גם אם המניות בחברה היו רשומות על שם הבעל בלבד, תרומתה המהותית של האישה לניהול העסק הצדיקה להכיר בזכותה למחצית מהשווי שנצבר במהלך הנישואין.
• בע"מ 4625/09 פלונית נ' פלוני: פסק דין זה הדגיש את חשיבות הפיצוי הכספי על פני העברת מניות בפועל. במקרה של חברה משגשגת שנוהלה על ידי שני בני הזוג, הבעל שמר על המניות, והאישה קיבלה פיצוי כספי הולם.
• יישום "השיתוף הספציפי": בתי המשפט הכירו בכך שגם בן זוג שלא היה מעורב ישירות בניהול העסק, אך נטל חלק בגידול הילדים ובניהול הבית ובכך אפשר לשני לפתח את הקריירה והחברה, זכאי ליהנות מפירותיה.

הערכת שווי העסק: המפתח לחלוקה הוגנת

הצעד המרכזי בחלוקת עסק משפחתי הוא קביעת שווי החברה. תהליך זה דורש הערכה מקצועית על ידי אקטואר או רואה חשבון מומחה, שיבחן לעומק את:

• מאזן החברה והדוחות הכספיים.
• תזרים המזומנים הצפוי (DCF).
• נכסים מוחשיים (ציוד, נדל"ן) ובלתי מוחשיים (מותג, מוניטין).
• חובות והתחייבויות.

לעיתים קרובות, הערכת השווי הופכת לנקודת מחלוקת מרכזית, ובית המשפט ממנה מומחה מטעמו כדי להגיע להכרעה.

דרכי חלוקה אפשריות:

• איזון באמצעות כספים: אחד מבני הזוג נשאר הבעלים הבלעדי של העסק ומשלם לשני את חלקו לפי הערכת השווי. זהו הפתרון הנפוץ ביותר, שמאפשר את המשך הפעילות העסקית ללא חיכוך.
• מכירת העסק: במקרים של חוסר אמון מוחלט וחוסר יכולת להמשיך שותפות, ניתן למכור את העסק לצד שלישי ולחלק את התמורה.
• שותפות לאחר גירושין: פתרון נדיר שמתאפשר רק כאשר היחסים בין בני הזוג הגרושים טובים ומאפשרים המשך ניהול משותף.

טיפים פרקטיים להתמודדות עם האתגר

• הסכם ממון: כדאי לשקול עריכת הסכם ממון או הסכם בעלי מניות מראש, שיסדיר את אופן הטיפול בעסק במקרה של פירוק הנישואין.
• תיעוד והפרדה: הקפידו על הפרדה ברורה בין חשבונות העסק לחשבונות המשפחתיים. תיעוד מסודר יכול לחסוך מחלוקות עתידיות.
• היעזרו במומחים: חובה להיעזר בעורך דין משפחה מנוסה, שישלב עבודה מול אקטואר או רואה חשבון, כדי להבטיח הערכת שווי מדויקת וחלוקה הוגנת.

סיכום

גירושין עם עסק משפחתי הם הליך מורכב, אך לא בלתי אפשרי. בתי המשפט רואים לנגד עיניהם את עקרון השוויון וההגינות, ובוחנים כל מקרה לגופו כדי להבין האם בן הזוג היה שותף ישיר או תרם בעקיפין להצלחת העסק.

זכרו: גם מי שלא רשום כבעל מניות, עשוי לקבל חלק משמעותי מהשווי אם תרומתו הוכחה. לכן, חשוב מאוד לקבל ליווי משפטי צמוד כדי להבטיח שכל זכויותיכם הכלכליות יישמרו.

אם אתם עומדים בפני הליך גירושין שמעורב בו עסק משפחתי או מניות, אל תתמודדו עם זה לבד. פנו לעורכת הדין חגית הלוי כדי להבטיח את עתידכם הכלכלי.

The post גירושין ועסק משפחתי: איך מחלקים מניות ורווחים? appeared first on עו"ד לענייני משפחה חגית הלוי ושות'.

איך מתבצעת החלוקה בפועל?

חלוקת הפנסיה מתבצעת על בסיס "איזון משאבים", עקרון הקבוע בחוק יחסי ממון. עקרון זה קובע כי כל הנכסים והחיסכונות שנצברו במהלך הנישואין, כולל הפנסיה, שייכים לשני בני הזוג באופן שווה. החלוקה אינה נעשית על בסיס צבירה נומינלית בלבד, אלא על פי הערכת שווי אקטוארית הלוקחת בחשבון את התשואה העתידית ואת יתרת החיים של כל אחד מהצדדים.

ברוב המקרים, חלוקת הפנסיה אינה מתבצעת באמצעות העברה פיזית של כספים מקרן אחת לשנייה, אלא בדרך של "הסכם חלוקת זכויות פנסיוניות" המאושר על ידי בית המשפט. הסכם זה מורה לחברת הביטוח או לקרן הפנסיה להעביר את חלקו של בן הזוג הלא חוסך ישירות לקרן חדשה שנפתחה על שמו. באופן זה, הבעלים המקורי של הקרן לא צריך למשוך כספים ולשלם מיסים מיותרים, והחלוקה מתבצעת בצורה יעילה ומסודרת.

האם בן זוג שאינו מבוטח זכאי גם הוא לפנסיה?

התשובה היא כן. בתי המשפט מכירים בכך שגם בן זוג שלא עבד בשכר, אלא ניהל את משק הבית וגידל את הילדים, אפשר לבן הזוג השני לצבור קריירה וחיסכון פנסיוני משמעותי. לכן, הוא זכאי למחצית מהזכויות שנצברו. זכות זו תקפה גם כאשר אחד מבני הזוג החזיק בכספים שהתקבלו מעבודה בחו"ל או בקרנות השתלמות.

פנסיית שאירים: האם היא שייכת לבן הזוג הגרוש?

פנסיית שאירים היא תשלום חודשי שמשולם לשאירים (בני זוג, יתומים) של עמית שהלך לעולמו. סוגיה זו מורכבת במיוחד בקרב בני זוג גרושים.

• הסכם גירושין: התשובה לשאלה זו תלויה בעיקר בהסכם הגירושין. אם הוסכם מפורשות בהסכם שהאישה הגרושה תהיה זכאית לפנסיית שאירים במקרה של פטירת הבעל, בתי המשפט יאכפו בדרך כלל את ההסכם.

• התנאים בקרן הפנסיה: ישנן קרנות פנסיה המגבילות את זכויות השאירים רק לבן/בת הזוג הנוכחיים. חשוב לבדוק את התקנון של הקרן הרלוונטית כדי להבין את המגבלות.

במקרים שבהם אין הסכם מפורש, התקנון של קרן הפנסיה הוא הקובע. עם זאת, בתי המשפט נוטים לעיתים להתערב כאשר ישנה פגיעה בזכותה של אישה גרושה לקבלת פנסיה במקרה של מות הבעל, בייחוד אם היא אינה זכאית לקבלת קצבה אחרת.

דגשים חשובים שכדאי לזכור

• ייעוץ מקצועי: חלוקת פנסיה היא תהליך מורכב. חשוב לקבל ליווי של עורך דין לענייני משפחה המתמחה בתחום, שידאג לאישור הסכם הגירושין בבית המשפט ויוודא שהזכויות מועברות בפועל.

• תיקון חקיקה: לאחרונה נכנסו לתוקף תקנות שמסדירות את נושא חלוקת הפנסיה ומקלות על התהליך.

• מינוי אקטואר: מומלץ למנות אקטואר שייעשה חישוב מדויק של שווי הפנסיה, כדי למנוע מחלוקות עתידיות.

חלוקת פנסיה בין בני זוג גרושים היא צעד חיוני להבטחת עתידם הכלכלי, וניהול נכון של התהליך יכול למנוע הפסדים מיותרים ואי ודאות כלכלית.

יש לכם שאלות נוספות בנושא? אנחנו כאן כדי לסייע.

The post חלוקת פנסיה בגירושין: איך מפרקים את הקשר הפנסיוני? appeared first on עו"ד לענייני משפחה חגית הלוי ושות'.

מתי ואיך ניתן להגיש התנגדות לצו ירושה?

התנגדות לצו ירושה מוגשת לאחר פרסום הודעה על בקשה לצו ירושה מטעם הרשם לענייני ירושה. פרסום זה מהווה את נקודת הפתיחה – וממנה נספר פרק הזמן להגשת ההתנגדות.

• הגשה מותרת תוך 14 ימים ממועד הפרסום, אך בפועל ניתן להגיש את ההתנגדות עד למועד שבו ניתן צו הירושה בפועל.

• כל אדם הטוען לזכאות כלשהי בעיזבון – בין אם באמצעות צוואה, קשר משפחתי או עובדות אחרות – רשאי להגיש את ההתנגדות.

• ההתנגדות תוגש בכתב, בצירוף מסמכים ואסמכתאות התומכות בטענות המבקש.

• ההתנגדות יכולה להיות אישית (טענה לזכאות) או בשם אדם אחר (לדוגמה – אח/ות/בן זוג שאינו מופיע בבקשה המקורית).

אילו טענות יכולות להוות בסיס להתנגדות?

• קיומה של צוואה שלא הובאה בחשבון.

• קשר משפחתי שלא זכה להתייחסות.

• מידע מהותי חדש בנוגע למעמדו של אחד היורשים.

• נסיבות אישיות כמו פרידה או גירושין, שמשנות את תמונת המצב.

• טענות בדבר זיוף או לחץ פסול על המנוח טרם מותו.

במהלך ההליך, ניתן להציג עדויות, מסמכים, הקלטות או כל חומר אחר שיכול לשכנע את בית המשפט לבחון את ההחלטה מחדש.

כיצד מתייחס בית המשפט להתנגדות?

בית המשפט אינו מחויב לקבל את ההתנגדות. הוא שוקל:

• האם הוצגה צוואה תקפה?

• האם הובא מידע חדש או נסיבות משמעותיות?

• האם ההתנגדות מגובה בראיות משפטיות?

אם ההתנגדות מתקבלת, בית המשפט יורה על שינוי הצו או ביטולו. אם לא – יינתן תוקף לצו כפי שהוגש. מדובר בהליך מהותי, ולכן הזמן, הניסוח וההוכחות משחקים תפקיד מכריע.

האם ניתן להגיש את ההתנגדות לבד?

באופן עקרוני – כן. החוק אינו מחייב ייצוג של עורך דין, אך חשוב להבין:

• ההתנגדות דורשת נימוקים משפטיים, אזכורים מהפסיקה ועמידה בדרישות דיוניות.

• ללא ידע משפטי מתאים, הסיכוי לשכנע את בית המשפט פוחת.

• דחיית ההתנגדות תקשה על ערעור עתידי, ולעיתים תוביל לאובדן זכויות בלתי הפיך.

לכן, מומלץ בחום לפנות לעורך דין מומחה בדיני ירושה, שיבחן את המקרה, ינסח את ההתנגדות כנדרש, וייצג אתכם בצורה מיטבית בהליך המשפטי.

מי מוסמך לייצג בהליך התנגדות לצו ירושה?

כל עורך דין בעל התמחות וניסיון בדיני ירושה וצוואות יכול להגיש את ההתנגדות בשם הלקוח. במקרים מורכבים במיוחד – כאשר מדובר בעיזבון רחב, מספר רב של יורשים או במחלוקות עמוקות – כדאי להיעזר במשרד המתמחה בתיקי ירושה מורכבים.

במקרים כאלה ההליך עלול להימשך חודשים ואף שנים, ולעיתים מעורבים בו מספר עורכי דין מטעם הצדדים השונים.

סיכום

ניתן להגיש התנגדות לצו ירושה גם לאחר שפורסמה הבקשה לצו – אך לפני שהצו ניתן בפועל. מדובר בהליך משפטי קריטי, שעשוי להשפיע באופן מהותי על זכויותיכם בעיזבון. כדי לשמור על האינטרסים שלכם ולהגדיל את סיכויי ההצלחה, מומלץ לנהל את התהליך בליווי עורך דין ירושה מקצועי ובעל ניסיון.

The post התנגדות לצו ירושה – מתי, איך ולמה זה חשוב? appeared first on עו"ד לענייני משפחה חגית הלוי ושות'.

The post ערוץ רשת 13- אורנה דץ מארחת את עוה"ד חגית הלוי לשיחה על ההיבטים המשפטיים בהליך הגירושין appeared first on עו"ד לענייני משפחה חגית הלוי ושות'.

The post הסכם גירושין – עשה ואל תעשה appeared first on עו"ד לענייני משפחה חגית הלוי ושות'.

לקריאת הכתבה לחצו כאן >>>

The post חשוב להסתכל על עצמינו ולהיות שלמים, אנו עוסקים בדיני נפשות appeared first on עו"ד לענייני משפחה חגית הלוי ושות'.

לקריאת המאמר המלא במודיעין ניוז לחצו כאן >>

The post תביעה לקבלת פנסיית שאירים: אל תאבדו את הזכויות המגיעות לכם appeared first on עו"ד לענייני משפחה חגית הלוי ושות'.