משרד: 077-3487178 | נייד: 054-5487178 | [email protected]
שלום בית

שלום בית

בני זוג רבים חושבים שבמידה והם ירצו להתגרש, הם יוכלו לעשות כן מתי שיחפצו בכך. כעיקרון, נקודת מוצא זו אכן נכונה, רק לא במדינת ישראל, מכיוון שבמדינת ישראל, דיני הגירושין והנישואין "יונקים" מהנורמות של המשפט הדתי ולא מן הנורמות של המשפט האזרחי. במילים אחרות, במדינת ישראל, בני זוג שרוצים להתגרש, צריכים להוכיח עילת גירושין מבין העילות הקבועות בדין הדתי–עברי.

אך לא רק בגירושין לגופם, נעסוק במאמר שלהלן, אלא בהליך נפרד, שנוגע לגירושין ונישואין, אך שונה מהם לחלוטין. להליך זה קוראים "שלום בית". שלום בית, הוא סיטואציה שבה אחד מבני הזוג רוצה להתגרש, אך הצד השני דווקא רוצה ומאמין שניתן יהיה לגשר על הפערים. לכן, לצד המבקש להימנע מגירושין, שמורה הזכות להגיש תביעה הנקראת תביעה לשלום בית, אשר במסגרתה הוא יבקש מבית הדין לאכוף על בני הזוג תקופת ביניים, אשר במסגרתה בני הזוג ינסו ליישב את ההדורים.

תביעת שלום בית, לא בהכרח מוגשת מטעמים "כשרים". לעיתים היא מוגשת כדי לעכב את הליך הגירושין, כדי לעייף את הצד שכנגד וכן כדי למנוע עזיבה של דירת מגורים משותפת לתקופת ביניים. אך ברור כי ישנן תביעות שלום בית רבות שבוודאי מוגשות מטעמים "נקיים". במאמר שלהלן, נסביר קודם כל מהו הליך גירושין ממעוף הציפור, על מנת להעניק לכם/ן הגולשים והגולשות, את התמונה הכוללת. לאחר מכן נסביר מהי תביעה לשלום בית, מתי כדאי להגיש אותה, אם בכלל וכן מהו הסכם שלום בית ועוד. כל זאת, לידיעתכן/ם ונוחיותכם/ן הגולשים והגולשות, כדלקמן:

לפני שנתחיל, נבקש להבהיר כבר עתה כי האמור במאמר זה הוא כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי ופרטני.

גירושין ונישואין במדינת ישראל – ממעוף הציפור

דיני הגירושין והנישואין במדינת ישראל הם ייחודיים מאוד, משום שהם כוללים מספר הליכי משנה ונערכים במקביל בשתי ערכאות שיפוט. הערכאה האחת היא בית הדין הרבני, אשר אמון על שפיטה בתחום הגירושין והנישואין, בהתאם לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים). חוק זה קובע כי נישואין וגירושין במדינת ישראל, בין יהודים, ייערכו לפי דין תורה ובהתאמה מקנה לבית הדין את הסמכות הבלעדית לעסוק בעניינים אלו. עם זאת, הליך גירושין הוא רק שם כולל למספר הליכי משנה שבני זוג צריכים לקיים או להסדיר, לשם פרידה מוחלטת וסופית. כך למשל, בני זוג צריכים להסדיר את סוגית משמורת הילדים, את אופן חלוקת הרכוש המשותף שלהם ועוד. כך שנושאים רבים הנוגעים להליך הגירושין, לרוב נדונים בערכאה אחרת, הנקראת בית המשפט לענייני משפחה. בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לעסוק בכל עניין משפחתי, מלבד תביעות לגירושין ונישואין לגופם וזאת מהסיבה שהזכרנו.

אם לא די בתמונה המורכבת הזו: לעיתים, גם לבית הדין הרבני עשויה להיות סמכות לעסוק בתביעות שאין לו סמכות לעסוק בהן באופן רגיל, כמו למשל – בתביעות למשמורת ילדים או חלוקת רכוש בין בני זוג. סמכותו לדון בתביעות מסוג זה נקנית בשתי דרכים: או באמצעות הסכמתם של בני הזוג לנהל את ההליכים בפני בית הדין הרבני, או לחלופין, במקרה שבו מוגשת לבית הדין הרבני תביעת גירושין שכורכת עמה את תביעות המשמורת ו\או את תביעת הרכוש. כך שאם נסכם בקצרה את החלק הזה, נוכל לומר כדלקמן – לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בתביעות לגירושין ונישואין באופן בלעדי. במקביל לבית הדין הרבני, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בכל עניין משפחתי, מלבד תביעות לגירושין ונישואין, שמוסדרים מכוח הדין הדתי שחל על בני הזוג. הבה נסביר בקצרה לגבי כל אחד מהנושאים הנדונים במסגרת הליך גירושין, כדלקמן:

תביעה לגירושין

למעשה, תביעת גירושין המוגשת לבית הדין הרבני היא תביעה לפירוק קשר הנישואין. כאמור, תביעות גירושין נדונות בבית הדין הרבני. אך חשוב לציין כי תביעה לגירושין היא הלכה ולמעשה תביעה משפטית לכל דבר ועניין. במסגרת תביעת הגירושין, הצד המבקש את הגירושין צריך להגיש כתב תביעה לגירושין, הכולל פירוט עובדתי אשר מקים עילת גירושין. דהיינו, עליו להוכיח כי יש לו עילת גירושין מבין עילות הגירושין המוכרות בדין הדתי – עברי. לדוגמא, עילת גירושין מוכרת היא עילת הבגידה, דהיינו – סיטואציה שבה האישה זנתה תחת הבעלה, או במילים אחרות – קיימה יחסי אישות עם גבר אחר בעת שהייתה נשואה לבעלה. עילת גירושין אחרת, היא למשל עילת פגם גופני. במידה ומוכח שלבעל או לאישה יש פגם גופני שמונע מהם לקיים יחסי אישות והפגם לא היה מוכר לפני הנישואין, הרי שאז קמה עילת גירושין.

לאחר הגשת תביעת הגירושין, הצד השני רשאי להביע את עמדתו לגבי התביעה: הוא רשאי להתנגד לגירושין וכן הוא רשאי להסכים לגירושין. במידה והצד השני מתנגד לגירושין, אזי יקיימו בני הזוג הליך משפטי אשר במסגרתו הצד המבקש את הגירושין יצטרך להוכיח את עילת הגירושין שלו ולמעשה את תביעתו. במידה ובית הדין קיבל את תביעת הגירושין ומצא כי אכן קיימת עילה לגירושין, אזי הוא יורה על סידור גט, כלומר – גירושין לגופם. אגב, במסגרת תביעת הגירושין, יכול הצד המסרב לגירושין לטעון שהוא מעוניין בשלום בית. על ההשלכות של פעולה זו – נרחיב בהמשך המאמר.

תביעת מזונות

בכל הנוגע לדיני המזונות, מוטלת על האב חובה לשאת במזונות ילדיו, כאשר תכלית דמי המזונות, להבטיח לילדי האב קיום כלכלי הולם, במידה והאב אינו מתגורר עם ילדיו תחת אותה קורת גג. מזונות, במידה והם כוללים את ההוצאות השוטפות הנדרשות לשם גידול הילדים, הם מזונות מדין חובה והאב חייב בהם לפחות עד גיל 16. עם זאת, במידה וילדי האב הם מעל גיל 6, אזי האב חייב במזונות ילדיו מדין חובה, אך בכל הנוגע להוצאות שאינן נדרשות לגידול שוטף ואינן מוגדרות כבסיסיות, האב חייב מדין צדקה, כלומר – בהתאם ליכולת ההכנסה שלו. נעיר גם כי החובה לשאת במזונות היא חובה מוחלטת המוטלת על האב, במידה ומדובר במזונות מדין חובה.

בעת גירושין, כבר בעת שהאב לא מתגורר עם ילדיו תחת אותה קורת גג, ניתן להגיש תביעה למזונות זמניים, כך שאין צורך בגט סופי על מנת לחייב את האב במזונות. בשלב מאוחר יותר, יקבע בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (לשתי הערכאות יש סמכות לעסוק בענייני מזונות) מה יהיה גובה המזונות הקבועים.

תביעת משמורת

במידה ולבני זוג יש ילדים משותפים, עולה השאלה – במסגרת גירושין – מי יישא באחריות לגידול השוטף של הילדים. במילים אחרות, מי יישא במשמורת הבלעדית על הילדים ובהתאמה מה יהיה שיעור הסדרי הראיה שמהם ייהנה ההורה השני – הלא משמורן. עם זאת, בני הזוג גם יכולים לבחור לקיים משמורת משותפת, דהיינו – משמורת שבמסגרתה שני בני הזוג מקיימים משמורת אחת, שווה מבחינת הזמנים והטיפול השוטף בילדים. למען הסר ספק, נעיר כי משמורת היא הזכות להיות אחראי על הגידול השוטף של הילדים. הסמכות לעסוק בתביעות למשמורת ילדים נתונה כאמור לבית המשפט לענייני משפחה, כאשר הכרעות הנוגעות למשמורת, שיעורה ועצם הטלתה, נגזרות מעיקרון-על הנקרא "עיקרון טובת הילד".

תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג

בעת פרידה או גירושין, על בני הזוג להסדיר את אופן חלוקת הרכוש המשותף שלהם, שהרי דבר טבעי הוא כי במהלך חיי הנישואין יצברו בני הזוג רכוש משותף רב, כגון – דירת מגורים, השקעות, חסכונות, מניות וכן רכוש פיזי. בכל הנוגע לחלוקת רכוש בין בני הזוג, קובע חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973, כי בעת פקיעת נישואין, הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק ביניהם באופן שווה, למעט מספר סוגי רכוש שלא ייכללו במסת הרכוש המשותף (לדוגמא – קצבת זקנה, קצבת אלמנות קודמת ועוד). במידה ובני זוג ערכו ביניהם הסכם ממון, הרי שהוא יחייב אותם בעת פרידה ולא ברירת המחדל החוקית, הקובעת חלוקה שוויונית.

בשולי החלק הזה

הליך גירושין כולל גם עוד מספר הליכים משפטיים, שוליים יותר. לדוגמא – תביעת כתובה, אשר במסגרתה יכולה האישה לתבוע את סכום הכתובה שעליה חתם הבעל בעת גירושין. כמו כן, הליך גירושין עשוי לכלול תביעות אחרות בין בני זוג, כמו – תביעות נזיקין בגין לשון הרע, או אלימות. כמו כן, הליך גירושין עשוי לכלול תביעה לשלום בית, כפי שנסביר.

תביעה לשלום בית – להלכה ולמעשה

תביעה לשלום בית היא תביעה שתכליתה לבקש מבית הדין הרבני, למנוע גירושין, לפחות לתקופת ביניים. מדובר בתביעה המוגשת לבית הדין הרבני, שכן היא נגזרת של "דיני הנישואין והגירושין". באותה תקופת ביניים, המתבקשת במסגרת תביעה לשלום בית, יכול בית הדין להורות לצדדים לנסות לנהל מגעים או אף לחיות יחדיו במשותף, על מנת לנסות ליישב את ההדורים ביניהם. ככלל, תביעה לשלום בית מוגשת לבית הדין הרבני על ידי הצד לגירושין שמבקש להימנע מגירושין. אך מצד שני, המציאות מלמדת שלעיתים תביעות לשלום בית מוגשות – בין היתר – כדי לעכב הליכים משפטיים וכן כדי לאפשר לצד מסוים להתארגן לקראת הליך גירושין. במילים אחרות, למרות שלתביעת שלום הבית יש תכלית ראויה, לעיתים נעשה בה שימוש לרעה.

תביעה לשלום בית – סדרי הדין

תביעה לשלום בית היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין: יש להגיש כתב תביעה, אשר במסגרתו תפורטנה טענותיה של המבקש\ת שלום בית. כמו כן, יש לשאת באגרה בשיעור של 250 ₪ בעת הגשת התביעה וכן להמציא את כתב התביעה לצד השני. לאחר מכן, הצדדים יתייצבו יחד עם עורכי דין גירושין המייצגים אותם לדיון בפני בית הדין הרבני.

המאפיינים של תביעת שלום בית

תביעת שלום בית כוללת מספר מאפיינים, שמצאנו לנכון לעמוד עליהם, מכיוון שיש להם נגיעה ישירה להליך המיוחד הזה, הנקרא "תביעה לשלום בית". הבה נסקור את אותם מאפיינים:

תביעה ללא סמכות אופרטיבית –

הלכה ולמעשה, תביעה לשלום בית היא תביעה "בלי שיניים". כלומר, זו תביעה שאפשר להגיש לבית הדין הרבני. ניתן לבקש שלום בית וניתן להוכיח כי יש אפשרות לשקם את מערכת היחסים. אך למעשה, לעולם לא ניתן לכפות על אדם לנהוג בניגוד לצו מצפונו, לא במדינה דמוקרטית לפחות. כך שכאשר מוגשת תביעה לשלום בית, הרי שלא ניתן לכפות על הצד השני לקיים את ההחלטה הניתנת בנושא. אומנם, מי שמסרב לקיים צו של בית הדין, ניתן לנקוט נגדו בסנקציה – על כך בהמשך.

אם נסכם את הנקודה הזו, נאמר שתביעה לשלום בית היא תביעה שלא באמת ניתן לאכוף. במידה והצד השני לנישואין לא מעוניין לקיים שלום בית, הרי שלא ניתן לכפות על אנשים לחיות עם בן או בת זוג שלא מעוניין\ת לחיות עמם. אגב, נעיר שבמידה וצד לא מקיים צו המורה לצדדים לנסות לקיים שלום בית, הסנקציה העיקרית שניתן להטיל היא למעשה להורות על גירושין. כך שלא באמת מדובר בסנקציה בעניינו של בן הזוג השני, שגם כך מעוניין להתגרש.

לא אחת נלווית לתביעה גם בקשה לצו מדור ספציפי –

אחד המאפיינים העיקריים של תביעות לשלום בית, שבדרך כלל הם גם הזרזים לעצם הגשת תביעות לשלום בית, הוא האפשרות לעתור במקביל בבקשה לצו למדור ספציפי. צו למדור ספציפי הוא צו שמורה לבני הזוג לא לשנות את סדרי המגורים שלהם. במילים אחרות, זהו צו שמונע הוצאה מבית המגורים המשותף. כך שאם למשל בני הזוג מתגוררים יחדיו בדירת מגורים שלא שייכת לאישה, אלא רק לבעל מכוח הסכם ממון, צו למדור ספציפי מאפשר לאישה להמשיך להתגורר בדירה, לפחות עד הכרעה סופית בתביעת הגירושין. כך שלא אחת, מוגשות תביעות לשלום בית יחד עם בקשה למדור ספציפי, כדי למנוע עזיבת בית. למען הסר ספק, נציין שצו למדור ספציפי הוא הדדי, כלומר, הן הגבר והן האישה יכולים לבקשו.

לבית הדין יש סמכות ליתן צווים נוספים במסגרת תביעה לשלום בית –

הזכות שעומדת לבית הדין הרבני לתת צווים, היא שאלה מורכבת, שנובעת מהפער בין הדין האזרחי שמכוחו פועל למשל בית המשפט לענייני משפחה, לבין בית הדין הרבני שפועל מכוח המשפט העברי – הדתי. עם זאת, הקושי בשאלה האם לבית דין יש סמכות להוציא צווים ספציפיים ומיוחדים, לרבות צווי ביניים, עלה גם במסגרת תביעות לשלום בית. כך לדוגמא, עולה השאלה: האם במסגרת תביעה לשלום בית, בית הדין יכול להטיל עיקול על הצד השני, כדי למנוע העברה או העלמה של כספים ובנוסף עלתה השאלה: האם לבית הדין יש סמכות להורות על צו עיכוב יציאה מן הארץ במסגרת תביעה לשלום בית. לשאלות הללו יש תשובות בפסיקת בית המשפט העליון.

כך לדוגמא, במקרה אחד (בג"ץ 207/04‏ גולדמברג נ' גולדמברג, פ"ד ס(3) 147), נקבע כי לבית הדין הרבני יש סמכות להטיל צו עיקול במסגרת תביעה לשלום בית, במידה ואכן עולה שיש חשש להעלמת כספים או נכסים. במקרה אחר (בג"ץ 3914/92‏‏ לאה לב נ' בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב-יפו, פ"ד מח(2) 491), נקבע כי בית הדין הרבני יכול להטיל צו עיכוב יציאה מן הארץ, אך מצד שני נקבע כי עצם הגשה של בקשה כזו במסגרת תביעה לשלום בית – מעידה על ההפך מהרצון לקיים שלום בית, מה שמעיד על חוסר תום לב. גישה זו של בית המשפט העליון, עולה בקנה אחד עם הדברים הבאים, שנקבעו בפרשת גולדמברג, המוזכרת לעיל: "לבית הדין, במסגרת סמכותו לדון בהליך העיקרי – תביעה לשלום בית – סמכות ליתן צווי ביניים, כפי שסמכות זו נתונה לו בכל תביעה אחרת ובלבד – ושוב, כבכל תביעה אחרת – שצו הביניים רלוונטי למטרת ההליך העיקרי".

תום לב – עיקרון מהותי בתביעות לשלום בית

במסגרת תביעה לשלום בית, כנות בן הזוג, היא מהותית מאוד. שהרי במידה והצד השני מוכיח כי התביעה לשלום בית היא לא יותר מטקטיקה לעכב הליכים, או להקשות, הרי שאז בית הדין עשוי לדחות את תביעת שלום הבית. לכן, הצעתנו בנקודה זו, היא לבחון היטב האם אכן יש הצדקה בכל מקרה – להגיש תביעה לשלום בית וכן להיוועץ בעורך דין דיני משפחה בנושא.

הסכם שלום בית

הסכם שלום בית הוא הסכם שנערך בין בני הזוג, אשר במסגרתו בני הזוג יכולים להסכים לקיים שלום בית, או לכל הפחות לנסות לקיים שלום בית, לתקופה מסוימת. בניגוד לדעה רווחת, אין בהכרח קשר בין תביעה לשלום בית לבין הסכם שלום בית. שהרי הסכם זה לא חייב להיות נגזרת של הליך גירושין או תביעה לשלום בית, אלא הוא יכול להיות נגזרת של הסכמה בין בני זוג, לרבות הסכמה שנערכת בסיוע של גורם שלישי, כגון – מגשר גירושין, רב ועוד. במידה וקיים בין בני זוג הסכם שלום בית, אזי הם יכולים לפנות יחדיו במשותף לבית הדין הרבני כדי שיאשר את ההסכמה. אגב, מניסיוננו כעורכי דין גירושין, הסכמי שלום בית הם לעיתים תוצר של ניהול הליך גירושין, אשר דווקא גורם לבני הזוג לגעגועים ורצון כן להיות יחדיו – לשמחת כולם כמובן.

עוד נבקש לציין, כי בדרך כלל הסכמי שלום בית שנערכים בין בני זוג כתוצר של הליך גירושין מסוים, אשר מאושרים על ידי בית הדין הרבני, כוללים גם תנאי, שלפיו במידה ותקופת הביניים לא תסייע לבני הזוג לשפר את מערכת היחסים, הרי שאז בני הזוג יתגרשו.

האם בכלל כדאי להגיש תביעה לשלום בית?

כפי שציינו בקצרה, השאלה "האם כדאי להגיש תביעת שלום בית?" משתנה ממקרה למקרה. ישנם מקרים שבהם אכן רצוי לבחון אפשרות להגיש תביעה זו, למשל, כדי למנוע עזיבה של דירת מגורים. מנגד, ישנם מקרים שבהם נראה כי אין כל טעם לעשות כן. כך שכל מקרה נבחן לגופו ובכל מקרה רצוי להיעזר בעורך דין גירושין לשם החלטה מושכלת ומלומדת.

לסיכום

תביעה לשלום בית היא תביעה אשר במסגרתה עותר צד אחד נגד בן או בת הזוג, על מנת לאפשר לצדדים תקופת ביניים כדי ליישב את ההדורים. לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בתביעות אלו ואף יותר מכך: בסמכותו גם לתת צווי ביניים. עם זאת, תביעה לשלום בית היא תביעה שלא בהכרח תמיד יהיה נכון להגיש. לכן, כדאי תמיד להיות מלווה בעורך דין משפחה בעל ניסיון.

 
לפגישה ללא תשלום - לחץ

לתיאום
פגישת היכרות
ללא תשלום
עם עו"ד חגית הלוי
התקשרו:

077-3487178
054-5487178

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס

משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'

חגית הלוי ושות' משרד עורכי דין