משרד: 077-3487178 | נייד: 054-5487178 | [email protected]

[fusion_builder_container hundred_percent="no" equal_height_columns="no" hide_on_mobile="small-visibility,medium-visibility,large-visibility" background_position="center center" background_repeat="no-repeat" fade="no" background_parallax="none" parallax_speed="0.3" video_aspect_ratio="16:9" video_loop="yes" video_mute="yes" overlay_opacity="0.5" border_style="solid"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" layout="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" border_position="all" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="small-visibility,medium-visibility,large-visibility" center_content="no" last="no" min_height="" hover_type="none" link=""][fusion_text]

משמורת משותפת

עד לעשור האחרון, ניכר אי שוויון בולט בפסיקת המשמורת בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים, כאשר ברובם המכריע של המקרים עד לעשור הנוכחי, ילדים קטינים (ובפרט קטנים) היו במשמורת פיזית של אימם ובטיפולן ואילו לאב נקבעו "הסדרי ראייה" של פעם עד פעמיים בשבוע.

כיום, מצב הדברים שונה או לכל הפחות משתנה בתכלית, כאשר ישנן מספר הצעות חוק המבקשות לשנות את המצב הקיים ואף הולכים ומתרבים המקרים של הרחבת זמני שהות ילדים אצל שני ההורים ומימוש אחריות הורית משותפת עד כדי שוויון מלא בחלוקת זמני השהות של הקטינים עם שני הוריהם.

אז כיצד משפיעה המשמורת המשותפת על קביעת המזונות?

אותן התפתחויות בחברה ובמשפט הישראלי בכלל ובדיני המשפחה בפרט, הביאו לכך שקם קול זעקה רחב היקף בחברה הישראלית לשם שינוי ההתייחסות השיפוטית והחוקית בעניין המזונות, כך שבמקרים של אחריות הורית משותפת והשתכרות דומה של שני ההורים יילקח הדבר בחשבון במסגרת פסיקת המזונות.

גם המודעות בפסיקת בתי המשפט לנושא זה התגברה וכך אמר לשם המחשה כב' השופט רובינשטיין בהקשר זה:

"בהקשר זה והואיל והדין האישי מפלה את האבות לעומת האימהות, כאשר מדובר במזונות הילדים, ואת האימהות שלהן הכנסה לעומת אמהות שלהן רק רכוש, על בית המשפט לפעול כמיטב שיקול דעתו לצמצום תוצאות בלתי הגיוניות או סבירות או כאלה המנוגדות באופן משמעותי לעיקרי שיטתנו המשפטית בכלל ולעיקרון השוויון, בפרט. חובתו זו של בית המשפט לפעול כנגד אי השוויון וכנגד תוצאות בלתי הוגנות או צודקות, נגזרת מחובתו הכללית להגן ולעגן על ערכי החוקה ולגשר בין משפט לחיים ובין משפט לחברה"

שאלת השפעת המשמורת המשותפת ביחס לחבות הגבר במזונות ילדיו נדונה לאחרונה בפסיקה בהרחבה. בתי המשפט קבעו כי הסדר של אחריות הורית משותפת יביא להפחתה בשיעור החיוב ובהיקפו אך לא במהותו, כלומר: חיוב האב ייעשה בהתאם להלכות המקובלות במשפט העברי, כך שעל האב תמשיך לחול החובה לשאת במלוא צרכיהם ההכרחיים של ילדיו הקטינים עד לגיל 15, כאשר במה שמעבר לכך יחויבו שני ההורים מדין צדקה בהתאם ליכולותיהם הכלכליות.

לפיכך, גם במקרה בו נפסק כי ישנה משמורת משותפת, ביהמ"ש לא יקבל במקרה שכזה טענה של אב כי יש לפוטרו לחלוטין מחובתו לשאת במזונות ילדיו.

מהו שיעור ההפחתה בתשלום המזונות בעקבות משמורת משותפת?

בעבר, היה נהוג במקרים של משמורת משותפת להפחית מסכום המזונות סכום בשיעור של כ-25% מדמי המזונות שהיו נפסקים אילו המשמורת הייתה נתונה באופן בלעדי בידי האם.

בנוסף, נקבע כי ההפחתה במזונות אינה אוטומטית, אלא תלויות בנסיבות, כאשר שיעור דמי המזונות הראויים ייקבעו לאחר בחינת התשתית העובדתית של כל מקרה ומקרה ותוך איזון ושקלול מכלול השיקולים הרלוונטיים.

מעיון באותם פסקי דין בעבר, ניתן לראות כי בפועל בתי המשפט לא הפחיתו בצורה אוטומטית את דמי המזונות המשולמים במקרים של משמורת משותפת.

כמו כן, האב אף חויב כמעט במלוא התשלום שנדרש לקטינים לסיפוק כל צרכיהם וזאת על אף קביעת המשמורת המשותפת.

מה קורה כיום?

מאז שנפסקו אותם פסקי דין חלפו מספר שנים וחלו כאמור תמורות חברתיות והתפתחו גישות חדשות אשר השפיעו על פסיקת המזונות.

לאחרונה, הביע בית המשפט המחוזי במחוז מרכז את עמדתו ביחס לפסיקת מזונות בנסיבות שבהן מתקיימת משמורת משותפת והכנסות הצדדים שוות או כאשר לאם הכנסה גבוהה משל האב. בעמ"ש 25027-02-14 פלונים נ' פלונית נקבע שלאור הכנסותיהם השוות של הצדדים  וקביעת המשמורת המשותפת, יש להפחית מהסכום בו חויב האב לתשלום עבור מזונות בנותיו הקטינות 50% מהסכום שנקבע כסכום שנדרש לסיפוק מזונותיהן הבסיסיים (מחצית מ-1300 ₪ שנפסק לכל ילדה) ועל פי אותה גישה הופחת למחצית הסכום שנקבע עבור מדורן ואחזקת מדורן. בנוסף  נקבע כי האב לא יישא בהוצאות החריגות של הקטינות בתקופת החופשה ממערכת החינוך ובנוסף המזונות המופחתים נפסקו עד גיל 18 אך לא בתקופת השירות הצבאי.

בפסק דין נוסף – עמ"ש 50603-01-14 ל' ר' נגד ד' ר', חויב האב רק במחצית התשלום עבור ההוצאות ההכרחיות של הקטינים ובמחצית הוצאות מדורם, זאת כאשר נקבע שהאב משתכר פחות מהאם וכשבית המשפט קבע שמשמורתם של הקטינים תהיה משותפת.

אולם, למרות השינוי המבורך שחל בפסיקת בתי המשפט בישראל, הרי שאין כיום אחידות בגישת בתי המשפט בנוגע לפסיקת מזונות במקרים של משמורת משותפת, שכן בפסקי הדין שניתנים ע"י שופטים שונים ניתן לראות כי ישנן גישות שונות.

הגיעה העת שבית המשפט העליון יאמר את דברו ביחס לאופן בו יש לנקוט בנוגע לחיוב במזונות כאשר מתקיימת משמורת משותפת.

[/fusion_text][/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]

 
לפגישה ללא תשלום - לחץ

לתיאום
פגישת היכרות
ללא תשלום
עם עו"ד חגית הלוי
התקשרו:

077-3487178
054-5487178

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס

משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'

חגית הלוי ושות' משרד עורכי דין